נועם מזרחי כבר חשב לפרוש מכדורגל. בקיץ האחרון, אחרי כמעט עשור בליגות הנמוכות/חובבניות (תמחקו אתם את המילה המיותרת), רצה החלוץ בן ה־29 לתלות את הנעליים. "לא רציתי לפתוח עוד עונה, התייאשתי", הוא מודה. רק שבסופו של יום, מזרחי נתן לעצמו עוד צ'אנס - בליגה ג'. גם הוא לא האמין שכמה חודשים קדימה הוא יכבוש שער, ויקבל הזדמנות של ממש בקבוצה שנמצאת שלוש ליגות מעל - בבני לוד שבלאומית.
עשה טובה
ואכן מזרחי, שפסגת הקריירה שלו היתה העלייה ההיסטורית עם עירוני מודיעין לליגה ב' בתחילת העשור הקודם, עלה ביום שלישי, לפני שבוע וחצי, לכותרות. השער שכבש בהופעה השנייה בלבד שלו בבני לוד קבע 1:1 דרמטי נגד הפועל נוף הגליל - נקודה שאולי, מי יודע, תשאיר בסופו של דבר את קבוצתו בליגה. הגול עצמו, אגב, היה מעורר מחלוקת. קשרה של ה'נוף' גיא דיין נפגע, וקבוצתו הוציאה את הכדור לחוץ כדי לאפשר את הטיפול בו. שחקני לוד חידשו את המשחק, ציון צמח, כך לטענתו, בעט בכדור לעבר שוערה של היריבה מתוך רצון להחזירו, אבל מזרחי השתלט על הכדור, כבש את השוויון ועורר סערה. "שידברו, הכל שטויות", מבקש מזרחי להבהיר.
מזרחי נמצא בלוד, אבל מזוהה עם עירוני מודיעין. אמנם שיחק שם שלוש עונות בלבד בשתי קדנציות, האחרונה ב־2016/17, אבל תאמינו או לא הוא מלך השערים שלה בכל הזמנים עם 62 שערים. בעונתו הראשונה (2011/12) הפציץ 50 שערים בדיוק בליגה ג', והיה כמובן מלך שערי מחוז מרכז. בהמשך התגלגל גם בהפועל מורשה, בבית"ר נורדיה, בבקעת הירדן ובבני אילת. את העונה ההנוכחית הוא פתח בכלל במכבי ירושלים, בליגה הכי נמוכה שיש.
"לא התאמנתי בכלל בטרום העונה", משחזר מזרחי. "עמית ברבש, המאמן של מכבי ירושלים, ביקש ממני שאעשה לו טובה ואגיע. זאת קבוצה של חבר'ה צרפתים. עמית היה מוכן שאבוא לאימון ולמשחק, פעמיים בשבוע. בכלל לא רציתי לחזור לכדורגל, נמאס לי. אבל הוא לחץ עליי, ובסוף גם שחררו כמה שקלים ונתנו לי קצת כסף. דמי כיס אם תרצה. הייתי מגיע לפעמים גם רק פעם אחת, למשחק בלבד, אבל היה להם בסדר עם זה".
ללוד, שבליגה הלאומית, לא דמיין בחלומות הוורודים שלו שיגיע. "תאמין לי, הכל היה במקרה", צוחק מזרחי. "אני ירושלמי, מקטמון. מישהו מהשכונה, ששיחק איתי עוד בילדים של בית"ר ירושלים, היום אנאליסט בהתאחדות לכדורגל, מכיר את המאמן של לוד עדנאן ואחיד. עדנאן שאל אותו לפני חודש אם הוא מכיר חלוץ טוב, והחבר שלי ענה לו שהוא שיש שחקן נועם מזרחי, שמשחק פה בליגה ג' וכדאי לו לראות אותו. ואחידי, כך לפחות סיפרו לי, צחק עליו: 'אני בוחן כל יום שחקנים מליגה א' והלאומית ומעיף אותם הביתה כי הם לא טובים מספיק, אז שחקן מליגה ג'?'. אבל הוא ניג'ס לו שייתן לי בכל זאת צ'אנס".
נו, כמה טוב שיש חברים.
"כמעט שהרגתי אותו, כי אמרתי לו שיעזוב אותי ושזה לא בשבילי. חבר שלי סיפר לי שנתן את המילה שלו לעדנאן, שייקח אותי למבחנים. התרציתי, למרות שידעתי שאני כבר מחוץ לכדורגל. ישנתי על זה לילה ואמרתי לעצמי: 'למה שלא ננסה, אפילו רק בשביל הכיף. כדי לראות מה הרמה האמיתית בליגה הלאומית'. אז הלכתי לאימון הראשון, שבסופו עדנאן אומר לי: 'תגיע גם מחר'. למחרת הוא אמר לי: 'תבוא גם לאימון הבא'. מפה לשם - החתים אותי".
סוג של פספוס
מזרחי גדל, כאמור, במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, אבל עבר ליריבה העירונית הפועל, שם היה מלך השערים שלה בקבוצת הנוער של המועדון. "הראש שלי לא היה רק בכדורגל", הוא מודה. "והקריירה שלי היא סוג של פספוס".
עד העונה הנוכחית הוא לא הצליח להגיע לליגה הלאומית, אלא רק עבר בליגות נמוכות. "בזמנו התאמנתי בהכח עמידר ר"ג, כשזאת עוד היתה בלאומית עם דודו דהאן כמאמן. רק שדודו שיתף את השחקנים שלו, ואני נשארתי בצד ועזבתי. זאת לפעמים הסיבה לכך ששחקנים בכדורגל הישראלי מתייאשים. מבינים שיש גם דברים אחרים בחיים".
בשל פציעה, בין עונת 2013/14 ל־2016/17 מזרחי כלל לא שיחק. מאז הוא מאמן ילדים בקבוצות הירושלמיות, וגם חזר בתשובה. "למדתי תורה והחלטתי להוריד את הרגל מהגז בכל הקשור לכדורגל. ללוד אל אותו אימון ניסיון בחודש שעבר הגעתי כי לא היה לי משהו אחר לעשות באותו הבוקר...", הוא מספר.
למודיעין היתה ונשארה לו פינה חמה בלב. "עד היום אני עוקב אחריהם", הוא מחייך. "אפילו דני רודיטי, שזוכר אותי מהקדנציה האחרונה, התקשר ביום שלישי שעבר ופירגן על השער. תמיד אזכור ואוהב את הקבוצה הזאת. ברור שלטעמי היא צריכה להיות במקום הרבה יותר גבוה מאשר ליגה ב'. הכל מקצועני שם. זה מקום מדהים, אבל למדנו כבר שהכסף הכרחי כדי לעלות ליגה".
בלוד הוא בעיקר ינסה לשרוד עם הקבוצה בליגה הלאומית. הקבוצה מדורגת עדיין מעל הקו האדום בטבלה, אבל רגע לפני סיום העונה הסדירה ותחילת הפלייאוף התחתון הפועל עפולה והפועל אשקלון נושפות בעורפה ולא מוותרות. "החליפו שחקנים ואומרים לי שהקבוצה הרבה יותר מגובשת היום", מסביר מזרחי. "כולם מבינים שאנחנו מצויים במאבקי תחתית, ובכל זאת יש כאן אווירה נהדרת ושמחה עם ארוחות גיבוש וחדר הלבשה בריא. כולנו כאן יודעים שמעכשיו כל משחק הוא מלחמה".
מזרחי שמח כשאנחנו שבים ונזכרים בשער שלו. "הרגשתי בעננים. במשחק הקודם הופתעתי כשלא שולבתי, וגם הפעם עליתי להתחמם עם עוד שלושה שחקנים. הייתי בטוח שגם הפעם לא אקבל דקות, אבל נכנסתי בזמן הנכון - ומצאתי את הרשת".
איך הרמה בלאומית לעומת ליגה ג'?
"יש הבדלים גדולים, בעיקר ביחידות האימון. אם שחקנים מהליגות הנמוכות היו מקבלים את התנאים בלאומית, גם הם היו היום ברמה גבוהה יותר".
אז מה תאחל לעצמך עד סיום העונה, מבחינת כיבושים ובכלל?
"בוא נזרום, נראה מה יהיה. אני תמיד מסתכל על המשחק הקרוב".
