נילי בת ה-17 ממודיעין קיבלה הזדמנות יוצאת דופן להכיר עולם אחר וקצב אחר. כזה שלא מתנהל לפי טרנדים ברשתות חברתיות. כעת היא מספרת על החוויה המיוחדת שעברה ושינתה את חייה: "למדתי יותר ממה שלמדתי כל השנים בבית הספר".
אולי יעניין אתכם:
תוכנית "סַבָּבְּתָא" משנה חיים
בחיים של כולנו יש פערים – בין דורות, בין קצבים, בין שפות. בני נוער חיים במציאות של רשתות חברתיות, מסכים, לימודים וחברים. רבים מהמבוגרים בישראל חיים בקצב אחר – שקט יותר, איטי יותר, ולעיתים קרובות גם בודד. אבל מה קורה כשמחברים בין שני הקצוות האלה? תכנית "סַבָּבְּתָא" עושה בדיוק את זה – והיא מגלה שהמפגש האנושי הפשוט ביותר, שיחה אחת בשבוע, יכול להפוך לחוויה שמשנה חיים.
"סַבָּבְּתָא" היא יוזמה קהילתית-חינוכית הפועלת בעשרות יישובים ברחבי הארץ. היא מחברת בין בני נוער לבין אזרחים ותיקים, באמצעות מפגש שבועי קבוע – שיחה, הקשבה, ולעיתים גם שתיקה, אבל תמיד עם נוכחות אמיתית ועם לב פתוח. מטרת התכנית אינה רק לעזור למבוגרים או למלא להם את הזמן, אלא ליצור קשרים אנושיים הדדיים שמזינים את שני הצדדים.
לפעמים רק יושבים ביחד ושותקים
נילי דביולר, תלמידת תיכון בת 17 ממודיעין, הצטרפה לתכנית בתחילת השנה, במסגרת פעילות מחויבות אישית. מה שהתחיל כהתנדבות רגילה הפך במהרה למשהו אחר לגמרי. "תמיד התחברתי למבוגרים", היא מספרת. "אבל לא דמיינתי עד כמה זה יגע בי. כשפגשתי את אריה, משהו בלב שלי נפתח. הוא גר לבד, יש לו עבר מטלטל, אבל גם שמחת חיים שמדבקת. הוא מרגיש לי ממש כמו סבא – למרות שאין בינינו שום קשר משפחתי".
המפגשים של נילי ואריה מתקיימים פעם בשבוע. לפעמים הם מדברים על העבר, לפעמים על ההווה, לפעמים רק יושבים ביחד ושותקים.
מה קורה שם במפגשים?
"אני לומדת ממנו יותר ממה שאי פעם למדתי בבית הספר – איך להתמודד עם קושי, איך להעריך את מה שיש, איך להישאר אופטימיים. זה שיעור לחיים".
גפן מאיר, מנכ"ל ומייסד "סַבָּבְּתָא", מסביר שהתכנית נולדה מתוך צורך ממשי בשטח. "אנחנו חיים בתקופה שבה יותר ויותר מבוגרים מרגישים שקופים", הוא אומר. "הקורונה, המצב הביטחוני, העלייה ביוקר המחיה – כל אלה רק החריפו את תחושת הבדידות. ואז מגיע נער או נערה, פעם בשבוע, עם לב פתוח – וזה פשוט משנה הכול".
לדבריו, "סַבָּבְּתָא" לא נועדה רק "לסייע" למבוגרים, אלא לבנות קהילה מחוברת באמת – כזו שמבוססת על קשר, הקשבה וכבוד הדדי. התכנית מתרחבת כל הזמן, והחזון כולל שילוב של אוכלוסיות נוספות: עולים חדשים, צעירים בסיכון, משפחות רב-דוריות ועוד.
עבור נילי, המפגש עם אריה הפך לחלק בלתי נפרד מהשגרה. "גם אם אני עייפה, גם אם יש לי מבחן – אני לא מוותרת. זה לא רק בשבילו. זה גם בשבילי. זה שלנו".
