כנראה שבני משפחת קדוש ממודיעין, נעמה ואבי, הוריהם של לא פחות משמונה בנות ובנים, יודעים טוב מכולם עד כמה לא פשוטה היא ההתארגנות לקראת שנת הלימודים החדשה, ויתרה מכך ‑ עד כמה מורכבים ולחוצים הם הבקרים שבתחילת כל יום לימודים.

2 צפייה בגלריה
"מותרות במינון". משפחת קדוש
"מותרות במינון". משפחת קדוש
"מותרות במינון". משפחת קדוש
(צילום: קובי קואנקס)

לקראת פתיחתה של שנת הלימודים החדשה , התפנו בני המשפחה לספר איך נערכים לתחילת השנה, וכיצד נראות שעות הבוקר בבית המשפחה, רגע לפני ששמונת הילדים יוצאים אל מסגרות החינוך.
לפני הכל, חשוב לא פחות להכיר את שמונת הילדים לבית קדוש: קרן, 16, לומדת בכיתה י"א באולפנת שעלבים; אפרת, 14, תלמידת כיתה ט' באותה האולפנה; דניאל, 11.5, תלמיד כיתה ו' בתלמוד תורה דביר בשעלבים; איילת, 9.5, תלמידת כיתה ד' בבית ספר אריאל; ישי, 7.5, תלמיד כיתה ב' בתלמוד תורה דביר בשעלבים; תמר, 5, בגן ברקת בעיר, והתאומים יהודה ובנימין, בני שנתיים, לומדים במעון אמונה.
"וואו, הבקרים של ימי הלימודים אצלנו הם בהחלט משימה גדולה", אומרת נעמה, "וזה מתחיל בניסיונות להעיר את הילדים, אתגר בפני עצמו. יש את אלה שקמים ומתלבשים תוך שנייה, ויש כאלה שהקצב שלהם שונה, וצריך לעזור להם, וזה לא בהכרח עניין של קטנים מול גדולים, אלא של אופי".
אז איך עושים את זה?
"בלית ברירה מאצילים סמכויות, למשל בהכנת סנדוויצ'ים, וכאן הבנים שיוצאים עם אבא לתפילה וקמים לפני שש בבוקר, והם עירניים, עוזרים ממש. אבי חוזר מהתפילה, וקונה לחמניות או פיתות או לחם. אנחנו משתדלים לגוון, ומבצע ההכנה הוא רציני, כי יש 'תפריט' מגוון ‑ חלק לוקחים שני סנדוויצ'ים, וצריך גם לארגן דברים אחרים כמו פירות למשל, כך שכולם צריכים להיות בפוקוס".
בנוסף, מספרת קדוש, היא עוברת מדי בוקר, עוד לפני צאתם של הילדים למסגרות החינוך, על קבוצות הוואטאספ של גני הילדים והכיתות.
"וכן, זו הוצאה כספית גדולה, ולכן אנחנו קונים דברים בסיסיים, ועם זאת מפנקים כל אחד במשהו שהוא אוהב ‑ עט מיוחד או טושים צבעוניים"
"צריך לוודא בבוקר אם ההורים התבקשו לשלוח דברים מיוחדים עם הילדים, אז אנחנו מוודאים שלא שכחנו כלום, וקורה לא פעם ששכחנו, ואז רודפים אחרי הילדים, ואפילו נוסעים אליהם למוסדות החינוך באמצע היום, אין ברירה".
על אף המשימה המורכבת והבקרים העמוסים, קדוש אינה מתלוננת לרגע.
"זה לא מתיש אותנו, אלא בהחלט מאתגר, אבל אנחנו מתייחסים לזה בצורה מאוד מסוימת", היא אומרת. "אמנם ברמת התפעול היומיומי זה ממש לא קל, אבל ברור לנו שרצינו את זה כשהיינו צעירים. זה עניין של גישה, בקטע הזה ובחיים בכלל, שמלווה אותנו תמיד.
"ברור שיש רגעים שאני חייבת שקט, אבל כשאתה קם בבוקר ושמח עם מה שיש לך אתם מתמודד עם זה, והלוואי שאלה יהיו האתגרים שלנו, ואני גם מאמינה שאם נתלונן נקבל אתגרים קשים יותר להתמודד איתם".
ומה לגבי ציוד לכולם לבית הספר? אין בלגן בקטע הזה?
"השבוע הגעתי לשלב של לבדוק מה נשאר בבית משנה שעברה, ומה צריך לחדש, וזה חשוב, כי לא תמיד אני עושה את זה, וקורה שאני מגלה שקניתי עשר מחברות חשבון למרות שיש עשרים בבית.
"וכן, זו הוצאה כספית גדולה, ולכן אנחנו קונים דברים בסיסיים, ועם זאת מפנקים כל אחד במשהו שהוא אוהב ‑ עט מיוחד או טושים צבעוניים.

קראו גם:

"אנחנו לא חוסכים מהילדים כלום, וברוך השם יש לנו, אבל הם יודעים שמותרות מקבלים במינון. חשובה לנו הגישה של המידה והצניעות".