לפני ארבעה חודשים, הוזמן הזמר עמיר בניון להופיע לגדוד 931 מהנח"ל שיצא מעזה להתרעננות באשקלון. בין כל החיילים היה גם הלוחם יהב מעיין, שניגש לבניון וביקש להצטלם. בניון לא תיאר לעצמו שארבעה חודשים אחרי הוא יעמוד מעל קברו הפתוח של יהב וישיר לזכרו בלב שבור.
וכך קרה. ביום ראשון השבוע הובא יהב מעיין ז"ל לקבורה בבית העלמין במודיעין, והזמר שכה אהב שר מעל קברו את "כשאת עצובה". מאוחר יותר הודתה אמו גלי לבניון: "תודה עמיר, מעריכים את הגעתך. הצלחת לגרום לי לדמיין שיהב שוב מחייך".
הילד שהיה "אמיץ, אכפתי וחבר"
יהב נולד ביוני 2005 בנם של גלי וניר, אח בכור לגאיה מנישואי הוריו ואחיהם של יהונתן, אגם ונויה. הוא נולד וגדל בעיר מודיעין מכבים רעות, בוגר תיכון אורט עירוני ד'. "יהב היה מתנה גדולה והגיע לאחר ציפייה ארוכה ולידה קשה. אי אפשר היה לפספס את עיניו הסיניות וחיוכו הכובש. היה ילד מלא אהבה ונתינה מאופיין בשקט פנימי והיה צנוע בכל רמ"ח אבריו", סיפרה אמו.
יהב היה אוהד שרוף של בית"ר ירושלים, הקפיד ללכת למשחקי הקבוצה. חבריו מספרים שהיה החבר שבכל מפגש שלא נכח כולם היו אומרים כמה הוא חסר וכמה היה יותר כיף אם הוא היה. היה הופך כל בילוי למיוחד ומצחיק. כל מי שאיכשהו הכיר אותו אהב אותו אהבת אמת.
"יהב היה אמיץ, מצחיק ואכפתי. חבר אמת, שתמיד היה לצידך. בין אם במילים או במעשים, בן אדם שלא היה צריך לדבר הרבה בשביל לעשות הרבה. היה מזהה על חבריו את מצב הרוח רק ממבט, כששאלו אותו 'איך אתה יודע?' היה עונה 'רואים הכל דרך העיניים'.
המשפחה הייתה עיקר עולמו. הוא אהב את גאיה, אחותו, אהבת נפש, שמר עליה מכל, וכשלא היה נוכח, דאג לשלוח חברים לשמור עליה". אורית כרמל רפאלי, שהייתה המורה של יהב בעירוני ד' התקשתה להסתיר את כאבה: "אני שבורה לאלפי רסיסים. מתקשה מאוד לכתוב את המילה לזכרו. לזכרו של יהב. תלמיד אהוב ויקר שלי. ילד זך וטהור מכל טוהר. נפש רגישה וטובה. השם יקום דמך".
המלחמה - קידום מהיר והערכה
לאחר פרוץ המלחמה, תכנן יהב להתגייס לשירות משמעותי כלוחם ולתרום תרומה משמעותית לצה"ל ולמדינה, אותה אהב. הוא התגייס בדצמבר 2023 לנח"ל, גדוד 931. שירת במחלקה הפיקודית, היה מיועד לצאת לקורס מפקדים אך סירב והתעקש להמשיך כלוחם. לפני כחודשיים קודם לשמש לוחם בחפ"ק של מפקד החטיבה, תפקיד יוקרתי המראה את האמון והערכה הרבה של מפקדי החטיבה בו.
בשבוע הבא היה צריך לצאת לרגילה הביתה. הוא נהרג באסון בבית חאנון יחד עם עוד שלושה חבריו. "סליחה שלא הצלחתי להציל אותך", ספד לו אביו.
הלוויה. "אנחנו בלופ אינסופי"
בין מאות האנשים שליוו את יהב ז"ל לקבורה היו גם לא מעט הורים שכולים. אחד מהם הוא אבי מרציאנו, שבתו נועה מרציאנו ז"ל נחטפה לעזה ונרצחה בשבי על ידי חמאס. "בין הקבר של נועה שלי לקבר החדש של יהב, יש עשרות קברים. הם התווספו בשנה ושלושה חודשים האחרונים. הילדות והילדים שלנו ממשיכים למלא את החלקות הצבאיות בבתי העלמין, זה לא נורמאלי, הזוי לא הגיוני. מחיר בלתי אפשרי", שיתף מרציאנו.
יהודית יעבץ, אמו של רס"מ במיל' רן יעבץ ז"ל, תושב העיר שנפל בחודש מאי בקרבות בעזה והוא בן ,39 הוסיפה: "די. מספיק. עוד ועוד משפחות נהרסות, עוד ועוד ילדים שהופכים למלאכים. אי אפשר לשאת את זה יותר. וסיכמה בשתי מילים: "נגמרו המשעולים" בעקבות היוזמה של העירייה לחנוך משעולים על שמם של חללי צה"ל.
חברת מועצת העיר עדי מן שנכחה אף היא בלוויה, ציינה: "הם נופלים סתם! סתם. מבזבזים לנו את הילדים... מאות א.נשים. אמהות מחבקות ילדים שפורצים בבכי, נערות צעירות עם עיניים אדומות. חיילים וחיילות, סבים וסבתות. לוחמים שיצאו משדה הקרב ממש עכשיו, שלחמו לצידו, כולם קרועים ושבורים. ומשפחה אחת שקוברת את הבן הגיבור שלה, עוד משפחה שכל עולמה נחרב. והכל כבר נשמע כמו קלישאה, עוד מאותו דבר. אנחנו בלופ אין סופי של כאב ושכול. וזה חייב לעצור. חייב".
תושבים רבים הביעו את כאבם וקראו: "די. נגמרים לנו הילדים, תוציאו אותם משם. את כולם. את החיילים שלנו ואת החטופים. עייפנו מלכאוב. עייפנו מלבכות".
