עבודות להנחת צינור להולכת שפכים מהיישוב מודיעין עילית לכיוון מכון טיהור שפכים סמוך, גורמות לטענת נציגי רשויות טבע ופעילי סביבה לפגיעה חמורה במסדרון אקולוגי חשוב באזור מודיעין, המשמש אוכלוסייה גדולה של חיות בר, בהן צבאים, צבועים, חזירי בר, תנים ושועלים.
קראו גם:
כמה פעילי סביבה ששמעו על העבודות להנחת הצנרת בשטח, הגיעו לאתר העבודה במהלך סוף השבוע שעבר, ונדהמו לגלות הרס רב שנגרם לעמק הסמוך לתוואי נחל מודיעים, וכמו כן ליער בן שמן ואיזור מיוער נוסף ממזרח ליער.
תיעוד מהשטח מעיד על עבודות תשתית נרחבות המתבצעות על פני העמק בו מתפתל נחל מודיעים, הנחשב לנחל איתן, אולם בשני העשורים האחרונים זורמים בו בעיקר ביוב ושפכים ממודיעין עילית והכפרים הערביים שבסביבה.
מאחר שהאיזור צמוד לגדר ההפרדה, וחלק מהשטח גובל בשטחים שאינם בשליטת ישראל, גופי הגנת הסביבה כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים (רט"ג) וקק"ל, מתקשים מאוד להשגיח מקרוב על הנעשה במקום.
"כלי העבודה דרסו"
העבודות להנחת קו הולכת השפכים שבוצעו בשבועות האחרונים שינו בצורה קיצונית את תוואי השטח הסמוך לנחל מודיעים ולעמק הפתוח בו הוא זורם, פעולה המשפיעה, לטענת ארגוני הסביבה והפעילים, על אוכלוסיית בעלי החיים ועל הצומח באיזור.
סיור רגלי בשטח, הנמשך מפאתי היישוב שילת, דרך היישוב חשמונאים ועד למרגלות הכפר הערבי אלמדיה, חושף את היקף הנזק שנגרם לשטח, המתפרש על פני מספר קילומטרים, שהם חלק עיקרי של המסדרון האקולוגי הגדול באיזור.
"הסתובבתי שם בסוף השבוע שעבר ונחרדתי ממה שראיתי", מספרת מירי פוקס, פעילת סביבה תושבת מודיעין. "תעלות ענק בעומק של מספר מטרים נחפרו בצורה גסה באמצע העמק ובשולי היער, מבלי להתחשב בטבע ובמי שחי בו ובמה שקורה סביבו".
לדברי גדעון בכר, מראשי עמותת "תושבים משפיעים במודיעין", חבריו והוא מודאגים כי העבודות בשטח מתבצעות ללא פיקוח של גורמים האמונים על הסביבה.
"לא ראיתי בשטח שלטים המצביעים על זהות הקבלן המבצע ומי אחראי לפיקוח כנדרש וכנהוג, וניתן לראות באופן ברור כי העבודות במקום הורסות בצורה נוראית את תוואי השטח הטבעי", אומר בכר. "כל מי שמביט בתמונות יכול לראות שערימות ענקיות של סלעים ואבנים ואדמה הוצאו מתחת לפני הקרקע כדי להניח בעתיד את צינורות הענק, וזה בוצע ללא שום מחשבה. כמויות האדמה האדירות פשוט הושלכו על ידי הכלים הכבדים אל היער הסמוך.
"בנוסף, כדי לאפשר כניסה של כלים כבדים לאיזור העבודה הורחבו כנראה דרכי עפר קיימות, והדבר נעשה מבלי שום התחשבות בצמחייה או בבעלי החיים. כלי העבודה פשוט דרסו כל מה שעמד בפניהם".
"החיים ייעלמו"
את פעילי הסביבה ואנשי החברה להגנת הטבע ורט"ג מטרידה במיוחד העובדה כי הם לא היו שותפים לתוכנית העבודה בשטח, וזאת בעיצומו של מאבק סביבתי אחר שהם מנהלים באיזור אחר של אותו מסדרון אקולוגי – עמק הצבאים.
במאבק זה, שעדיין מתנהל, מנסים ארגוני הסביבה והפעילים למנוע מרשויות התכנון לאשר את סלילתו של כביש חדש ממודיעין עילית לצומת שילת, שמתוכנן לעבור במרכזו של עמק הצבאים בו חיה קהילה של מאות צבאים ארץ־ישראליים, שללא אותו מסדרון אקולוגי המאפשר להם תנועה חופשית ממקום למקום, עלולים להיכחד.
פעילי הסביבה חוששים מאוד כי העבודות להנחת קו הולכת השפכים של מקורות מבשרות על הבאות – פגיעה אפשרית נוספת, הפעם בגזרת עמק הצבאים.
"כבר עכשיו, עם העבודות להנחת קו השפכים, יש נזק אדיר לסביבה ולבעלי החיים, ואם הכביש ייסלל כל החיים באיזור הטבעי הזה פשוט ייעלמו", אומר אייל אופיר, פעיל סביבה תושב מודיעין. "אם ימנעו מבעלי החיים לנוע בחופשיות ויסגרו אותם בתא שטח קטן, אז הם ייעלמו, ימותו, לא יצליחו לשרוד.
"עצוב שאף אחד לא בחן את ההיבט האקולוגי וההפרעה לחיות הבר. חופרים, הורסים, ממלאים בטון, זה פשוט נורא".
כלואים בשריפה
מי שפועלים מזה תקופה ארוכה למנוע פגיעה במסדרון האקולוגי הם אנשי החברה להגנת הטבע.
"ביצענו תסקיר אקולוגי עבור האיזור המדובר, כי יש שם מסדרון חי של קהילת צבאים נדירה, ומשום שהתוואי של נחל מודיעים הוא החיבור של בעלי החיים שבאיזור למסדרון הארצי", אומרת אביטל יוגב, מנהלת קהילת מודיעין־תל אביב בחברה להגנת הטבע. "מטרת התסקיר היתה להבין את חשיבות המצב והמקום, ופרט לכך זהו כלי חשוב ומבוסס ידע שמשמש אותנו לדיונים בנושא בוועדת התכנון של מחוז מרכז, שעלולה לאשר בעתיד, בתקווה שלא, את תוואי הכביש בשטח המדובר ממודיעין עילית לצומת שילת.
"העבודות המתקיימות בימים אלה ועבודות דומות שהתקיימו באיזור בעבר, מונעות מעבר של בעלי חיים, וחס וחלילה אם בזמן הזה תפרוץ שם שריפה. בעלי החיים יהיו כלואים, וכבר נכון לעכשיו יש כלים כבדים שיישארו שם זמן רב וחוסמים את כל המעבר המיועד לבעלי החיים.
"יש דרכים לבצע עבודות תשתית במקומות שהם רגישים מבחינה אקולוגית, אבל לצערנו חברת 'מקורות' לא באמת מתעניינת ולא פתוחה לאפשרות של בחינת הנושא הזה. מבחינתם זה סוג של כאב ראש. להם יש תוכנית עבודה בשטח ועל פיה הם צריכים לפעול, לעמוד בלוחות זמנים".
על עיריית מודיעין עילית, המקדמת את פרויקט הנחת קו הולכת הביוב, אומרת יוגב: "העירייה אליה פנינו לא מתעניינת כהוא זה בנושאי סביבה, ואנשיה לא מבינים את ההשלכות של חיסול המקום הזה, ולא מבינים את חשיבותו של האיזון האקולוגי. מבחינתם רק האדם קיים, אין מעבר לכך, השאר לא ממש חשוב.
"עצוב שבעיריית מודיעין עילית לא מבינים עד כמה אי־התחשבות בטבע ובצרכיו תביא בסופו של דבר לפגיעה בתושבים. מבחינתם, אנחנו אנשים שרק מתעניינים בטבע ופחות בבני אדם, וזה מעיד על חוסר הבנה מוחלט בקשר לחשיבות שמירה על האיזון האקולוגי לצורך הישרדות המין האנושי.
"בנוסף לכל אלה צריך להבין שמדובר בשטח שחלקו מעבר לקו הירוק, ולכן הרשויות של מדינת ישראל מאוד מוגבלות מבחינת כוח האכיפה שלהן, וזה בהחלט מתסכל ועצוב".
"מיזעור הפגיעה"
ארגון נוסף המנהל מזה מספר חודשים מאבק כנגד אופן ביצוע העבודות בשטח הוא רט"ג, שאנשיו אף הגישו לאחרונה לרשויות התכנון בקשה לצו הפסקת עבודה בטענה כי הפעולות בשטח נעשו "ביוזמת עיריית מודיעין עילית ובוצעו על ידי חברה פרטית, וזאת ללא תיאום וקבלת היתר מראש, ותוך פגיעה בערכי טבע מוגנים באיזור".
"עצוב שבעיריית מודיעין עילית לא מבינים עד כמה אי התחשבות בטבע ובצרכיו תביא בסופו של דבר לפגיעה בתושבים. זה מעיד על חוסר הבנה מוחלט בקשר לחשיבות שמירה על האיזון האקולוגי לצורך הישרדות המין האנושי"
הצו שהוגש התקבל, אולם העבודות התחדשו לאחרונה לאחר שהוצגו לוועדות התכנון תוכניות לתיאום ותכנון מחדש של ביצוע הפרויקט בשטח.
"דרשנו תכנון מחדש ותיאום מולנו עם התכנון המעודכן ויישום הדרישות לעבודה בהתאם לנדרש, ובנוסף על החברה לפעול לשיקום השטח שנפגע בעבר", אומר גורם מטעם רט"ג. "לנוכח הפגיעה הקשה בערכי הטבע באיזור, הרשות פתחה בהליך בירור ואכיפה מול הגורמים האחראים לכך, ונדאג למיזעור הפגיעה בשטח".
פסולת עפר וצנרת
בינתיים, בעוד העבודות בשטח הפתוח נמשכות, גילו כמה פעילי סביבה ותושבים שטיילו באיזור היישוב שילת, הממוקם מצפון־מזרח לתוואי הנחת קו הולכת הביוב, כי פסולת רבה, כולל צינורות ישנים וחלודים וערימות גדולות של עפר ואבנים, הושלכו בפאתי היישוב.
"שטח לא קטן למרגלות היישוב, בגודל של מגרש כדורגל, הפך לאתר השלכת עפר ופסולת, ייתכן שמאתר העבודה להנחת קו הצנרת", אומר גדעון בכר. "המקום הזה, שהוא אתר פיראטי לכל דבר, נמצא בשטח המסדרון האקולוגי החשוב, והעפר והסלעים מושלכים שם מבלי להתחשב בסביבה ובצומח.
"יש נזק עצום לטבע, ונשאלת השאלה מי ידאג שהפגיעה תהיה מינימלית ושהשיקום יהיה מלא ולא יישארו פה גלי אבנים? אני ממש מודאג ממה שקורה בשטח, ואנחנו בעמותה נשמח לכל עזרה, מכל כיוון".
"כשנהיה מדינה נורמלית, בה פעילויות הפיתוח של חברות התשתית יהיו מתואמות עם הרשויות שאמונות על הטבע והפיתוח הבר־קיימא, רק אז יהיה טוב", מסכמת מיכל ציון, פעילת סביבה תושבת האיזור. "למי זה עוזר שרט"ג גילו אחרי שנגרם נזק? איך אפשר היה למנוע את זה? מי נתן לקבלן הזה רישיון עבודה? מי היה אמור לפקח? סביר להניח שהיה פה מחדל איפשהו".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "ביום שני, 21 ביוני, ערך מרכז בכיר מים ושפכים של המשרד סיור במקום, בהשתתפות נציג עיריית מודיעין עילית, לבחינת תשתית ביצוע קו המאסף הדרומי של מודיעין עילית. במסגרת הסיור, הבחין נציג המשרד כי קיימת פגיעה בסביבה שנוצרה מהעבודות. העבודות באתר נמצאות בשלבי סיום, וצפויות להיגמר בחודשיים הקרובים. כמו כן, נמסר למשרד כי קיימות תוכניות לשיקום קטע הנחל שאושרו על ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים, המיועדות להתחיל עם סיום העבודות. המשרד פנה לקק"ל ולרשות הטבע והגנים לבירור יסודי של נסיבות המקרה, במטרה לוודא כי עבודות השיקום באתר יתבצעו כראוי. המשרד ימשיך את הטיפול בנושא".
מחברת מקורות נמסר בתגובה: "מבדיקה אצלנו לא מדובר בעבודה של חברת מקורות וגם לא של חברת הבת שח"מ".
למרות בקשות חוזרות, מעיריית מודיעין עילית לא נמסרה תגובה.
"יש דרכים לבצע עבודות תשתית במקומות שהם רגישים מבחינה אקולוגית, אבל לצערנו חברת 'מקורות' לא באמת מתעניינת ולא פתוחה לאפשרות של בחינת הנושא הזה. מבחינתם זה סוג של כאב ראש"
המסדרון האקולוגי ‑ בלעדיו אין חיים
מסדרון אקולוגי ‑ כשמו כן הוא, מהווה רצועה רציפה של שטחים פתוחים, המקשרת בין שטחים טבעיים במוקדים שונים, ובהם גם שטחים בעלי מעמד מוגן, כמו שמורות טבע ויערות.
קשר רציף שכזה מאפשר תנועה חופשית של בעלי חיים והפצה של צמחי בר באזורים שבמשך השנים הפכו מיושבים יותר ויותר, ומונע ניתוק של מערכות חיים טבעיות, שעלולות להיכחד בשל בידודן בשטח הגיאוגרפי.
המסדרון האקולוגי של אזור מודיעין‑מכבים‑רעות מהווה את הקצה הדרום‑מערבי של המסדרון האקולוגי הים תיכוני, הנמצא לאורכה של ישראל, והוא מתפרש על פני שטח של 24 קמ"ר, וגובל בעמק איילון מדרום, בכביש 1 ממערב, בגדר הביטחון ממזרח, ובכביש 443 מצפון.
חלקו הצפוני של מסדרון זה, באזור עמק הצבאים, הוא נקודת מעבר חשובה ויחידה לצבי הארץ‑ישראלי, מאזור הרי ירושלים לכיוון מערב ולאזור ראש העין ונחל שילה.
במהלך השנים האחרונות נצפו מאות רבות של צבאים בשטח מסדרון זה, כמו גם מגוון רחב של חיות בר אחרות, בהן צבועים.
עוד חדשות מודיעין
