בית הדין האזורי לעבודה קבע בפסק דין שניתן לפני כחודש, כי עיריית מודיעין פיטרה שלא כדין עובד שעבד אצלה כאב בית כ-18 שנים והוגבל על ידי רופא תעסוקתי לעבודה ללא מאמץ פיזי. בית הדין קיבל חלקית את טענות התביעה וחייב את עיריית מודיעין לשלם לעובד סך של 25 אלף שקל בגין פיטורין שלא כדין.
מדובר בעובד שהועסק בעירייה משנת 1997 ועד לפיטוריו בשנת 2015, כאשר לאורך כל שנות העבודה נפצע כמה פעמים בתאונות עבודה ובהמשך החל לסבול ממחלות שונות שנגרמו לכאורה ממאמצים פיזיים בעבודתו. רופאים מקצועיים המליצו לעובד שלא להרים משאות כבדים ובעקבות ירידה בשמיעתו המליצו להימנע מלעבוד במקומות גבוהים. העובד נבדק על יד רופא תעסוקתי שקבע שבשל המגבלות הרפואיות הוא לא כשיר לבצע חלק ממטלות של אב בית וכשיר לעבוד תוך הימנעות ממאמץ פיזי.
כעבור זמן מה העובד זומן לשימוע, שם ביקש להתחשב במצבו הרפואי ולהעבירו לתפקיד אחר. למרות בקשתו, העירייה פיטרה אותו בטענה שבנוסף למגבלות הרפואיות, יש לעובד חוות דעת שליליות.
העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי באמצעות עו"ד ניסן מנו ממודיעין. בתביעה נטען כי העירייה נהגה בעובד בניגוד לחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, זלזלה במגבלות הרפואיות של העובד, התעלמה באופן שרירותי מתחנוניו של העובד לעבור לתפקיד שהולם את מגבלותיו הרפואיות ונהגה בניגוד לחוק כאשר סירבה לשבצו לתפקיד שמתאים למגבלות הרפואיות לפי החוק.
בעירייה נטען מנגד כי השיקולים לפיטורים של העובד נבעו הן מהמגבלות הרפואיות והן מחוות הדעת השליליות ולכן מדובר בפיטורין כדין. כמו כן, נטען כי נבחנו כל האפשרויות האחרות להמשך העסקה ולא נמצא תפקיד אחר שמתאים למגבלות הרפואיות.
"כתם" על ההחלטה
בית הדין בחן את הטענות וקיבל את התביעה באופן חלקי בלבד. מצד אחד בית הדין הסכים עם העירייה שתפקודו של העובד היה לקוי לאורך השנים ללא קשר למצבו הרפואי, אולם מצד שני טען גם כי השיקול של מגבלות רפואיות בפיטורין של העובד "מכתים" את ההחלטה כהחלטה פסולה, וכי היא פיטרה את העובד תוך שיקול אסור של מגבלות רפואית. "מכל האמור לעיל", נכתב בפסק דין, "עולה בפנינו תמונה בה העובד לא ביצע תפקידו נאמנה במשך שנות עבודתו הרבות, גם כאשר המוגבלות הרפואית לא מנעה ממנו מלעשות כך. הוכח ששיקולי הנתבעת לפיטורים נעשו מטעמים עניינים בדבר תפקודו הלקוי של התובע. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבעת השימוע הנתבעת שקלה שיקול פסול בניגוד להוראות החוק ולא נתנה המשקל מתאים לאישור המרפאה התעסוקתית שהתובע הציג. בנסיבות אלה שוכנענו שההחלטה על פיטורי התובע נתקבלה בחלקה על יסוד שיקול פסול, ועל פי הדין מדובר בהחלטה 'מוכתמת' בשיקול זר. על כן, מדובר בפיטורים שלא כדין".
לבסוף פסק, כאמור, בית הדין פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 25 אלף שקלים.
מעיריית מודיעין מכבים רעות נמסר בתגובה: "בית המשפט קיבל את הטענה המהותית והמרכזית בתיק, הקובעת כי פיטוריו של העובד היו ענייניים. מחובתה של העירייה לוודא שאבות הבית נותנים שירות לטובת תלמידי בתי הספר והצוותים החינוכיים, ואין העירייה מתכוונת להתפשר על רמת השירות. במקרה זה, מטעמים שאין זה המקום להיכנס אליהם, פסק בית הדין לעבודה סכום פיצוי מזערי של 5 אחוזים בלבד מסכום התביעה. בית המשפט גם הדגיש כי העובד לא ביצע תפקידו נאמנה, גם כאשר המוגבלות הרפואית לא מנעה ממנו מלעשות כך."
