רועי בן נתן משוהם נחשב כבר לא מעט שנים לאחת הדמויות המובילות והבולטות בסקי המים בכבלים בישראל, ענף שנמצא בדרך כלל מחוץ לרדאר הספורטיבי, כמעט במחתרת. רק שבשבועות האחרונים אותו בן נתן הפך לסלב של ממש, עד כדי כך שהוא מתקשה ללכת ברחוב מבלי שמישהו יעצור אותו.
שחר כהן עוזר לחבל מודיעין לדרוס את הליגה הטועמה של עירוני מודיעין בכדורגל
אל תטעו, ענף סקי המים בארץ נותר בשוליים, לצערו של בן נתן, אבל עובדה אחת הפכה אותו למוכר כמעט בכל מקום שהוא מסתובב: הדמיון לאחיו התאום, עמרי, אחד המשתתפים הבולטים בעונת "האח הגדול 7". גם כשהוא מגיע לצילום התמונה לכתבה במרכז סקי המים בתל־אביב, אין אחד שלא מזכיר, שואל או מתעניין לגבי האח התאום שספון בנווה אילן.
"עוצרים אותי בלי סוף", צוחק רועי. "אנחנו לא תאומים זהים, אבל מאוד דומים. אנשים מאוד מופתעים כשמסתכלים עליי ותוהים לעצמם לרגע אם זה עמרי. תאר לעצמך את התגובות ברחוב. שואלים כל הזמן: 'מה עם הגמר ומי לדעתי ינצח?'".
ומה אתה עונה? "ברור שעמרי. אני עושה לו מתחילת התוכנית את כל הקמפיינים, מריץ אותו עד לגמר, ובעזרת השם גם לניצחון".
קשה לראות את אחיך מול המסך? "ברור, אבל לי אולי יותר קל ממנו כי אני רואה אותו 24 שעות ביממה, הוא לא. כל פעם שפוגעים בעמרי, זה כמו שפוגעים בי. תאומים, לטוב ולרע. זו אהבה שיש בה משהו אחר. זה קצת נשמע קלישאתי, אבל שכואב לעמרי אני מרגיש את זה. כשעצוב לו, עצוב לי. לפני שבוע וחצי אמא שלי חגגה יום הולדת. אמרתי לה שהמתנה שלי היא לעלות אותה על מטוס ולקחת אותה אליו. באותו בוקר עמרי התעורר ואמר: 'כמה הייתי רוצה לראות את אמא על מטוס'. שעה אחרי זה הוא ראה אותה. זו לא טלפתיה, יש משהו בתחושות תאומים שמזהים צורך מסוים אחד אצל השני. אנחנו מסונכרנים. אומרים את אותן תשובות מבלי שנדע את השאלה".
יש כאלה שיגידו שמדובר בטראש טלוויזיוני. "אם אני מתחבר או לא, זו לא השאלה. הסיפור זה שיש לי שם אח תאום, האהבה הכי גדולה שלי".
אין כבוד לענף רועי בן נתן (29) היה בעבר מבכירי הגולשים בענף סקי מים בכבלים בארץ, הוכתר לסגן אלוף אירופה ושימש גם כמאמן הנבחרת הלאומית וכשופט בינלאומי. כיום הוא מתחרה להנאתו ב־LAKE TLV בתל־אביב, מרכז הספורט הימי שייארח בקרוב את אליפות אירופה בסקי מים בכבלים. סביר להניח שלא רבים שמעו על התחרות היוקרתית, ככה זה כשאת תקשורת הספורט בארץ מעניינים בעיקר הפיו פיו של ערן זהבי, הנפילה של מכבי תל־אביב כדורסל והביצועים של לאונל מסי בברצלונה.
"יש עמותות שעוזרות לנו ובלעדיהן כנראה אי אפשר היה להתקיים ולהתקדם", מודה בן נתן. "כמה זה מרגיז? אנחנו לא מיינסטרים והתקשורת היא תקשורת המונים. זה אפקט העדר. כמה שאתה יותר 'נישתי', אתה פחות מקבל יחס. נכון, זה קצת מרתיע, אבל אני לא התייחסתי לזה יותר מדי, גם כשהייתי מאמן הנבחרת. יש לנו אלוף עולם ואלוף אירופה ובעיתונים עדיין מדברים בלי הפסקה על ההדחה של מכבי ת"א מהיורוקאפ. זה נכון בכל העולם, אבל אנחנו דווקא שם מרגישים יותר טוב מאשר בארץ. את הכבוד רוחשים לנו שם, זו הסיבה שרוב הספורטאים הבכירים מתאמנים מחוץ לישראל. בארץ יש אליפות הארץ ואת אליפות אירופה הקרובה, אז אולי נקבל יותר חשיפה".
את הקריירה בסקי מים בכבלים התחיל רועי יחד עם האח עמרי, כשהם היו רק בני עשר. "תוך חיפוש אחרי אדרנלין, אקסטרים ותחביב נוסף", הוא משחזר. "לפני זה הייתי בכדורגל, סקייטבורד, רולר בליידס. יום אחד אני ועמרי ראינו שילוט של מקום שיש בו סקי מים בכבלים. אמא קנתה לנו כרטיסים, בסוף היום אמרנו לה שתחזור הביתה ושתבוא לאסוף אותנו כשנשתחרר מהצבא".
מורה נבוכים, למי שלא מכיר: סקי המים בכבלים מאפשר גלישה עד שמונה גולשים בו זמנית זה לצד זה בתנועה מלבנית במרחק של 100 מטר בין גולש לגולש. הכבלים מונעים על ידי מנוע נייח כשניתן לשנות את המהירויות, אבל כמובן בתחרויות השונות רק ספורטאי אחד גולש. שיטה זו התחזקה עם הזמן והפכה לענף התחרותי הפופולרי ביותר בארץ ובאירופה, על חשבון סקי המים המסורתי - גרירה על ידי סירה. "אתה מתקדם עם מגלשיים שונים וכל אחד מוצא את עצמו בתחום שלו, כי יש הרבה סגנונות - מהקלאסי ועד הוויקבורד", מספר בן נתן.
סלטות באוויר, גלישה במהירות עצומה, זה נראה ענף ספורט די מפחיד שכרוך גם בלא מעט סיכונים. "הכל בעיני המתבונן. יש פציעות, אבל בוא לא נשכח שאתה כל הזמן על מים, אז סכנת הפגיעה פוחתת. עברנו זעזועי מוח ושברים למיניהם, אבל אתה לא על כביש או על קרח. יש פקטור של פחד, וזה באמת ספורט לקצת יותר אמיצים. הבולטים בחבורה גם קוטפים מדליות. היום יש לנו את ליאור סופר שהוא אלוף העולם ב־2014 וגיא פירר שזכה באליפות אירופה"
מה חשוב שיהיה לאחד שירצה להצט