לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, הכריעה המחלה לפני כשנה את דניאל לזר ממודיעין. דניאל ז"ל, בן 12 במותו, היה ספורטאי מצטיין, וכתלמיד במועדון הג'ודו סאקורה במודיעין, הגיע להישגים מרשימים בתחום, ביניהם סגן אלוף ישראל.
הצלם ממודיעין תיעד את מאבק זוגתו בסרטן
מהמלחמה בסרטן, למאבק על זירת האיגרוף
כל הסיפורים גם בסלולרי:הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
לאחר מותו מכריו החליטו להנציחו בעיר באמצעות הפעילות שכל כך אהב - הג'ודו. מנהל 'סאקורה', איגור רומניצקי, בשיתוף הוריו של דניאל ועיריית מודיעין, אירגנו תחרות ארצית על שמו במודיעין. בשבוע שעבר התקיימה התחרות בפעם השנייה בהשתתפות 500 ג'ודוקות מכל הארץ, כשמועדון סאקורה זכה ב־17 מדליות זהב וארבעה גביעי הצטיינות. המדליסט האולימפי אריק זאבי העניק את הפרסים בתחרות, והבטיח להגיע כל שנה להנצחת זכרו של דניאל.
דניאל הצטרף למועדון לפני ארבע שנים. החיבור שלו עם חברי הנבחרת היה טבעי ומיידי. כל הילדים וצוות סאקורה התאהבו מיד בילד מקסים, צנוע עם לב רחב. דניאל היה בן בכור להוריו ואח למעין בת התשע. הוא למד בכיתה ו'2 בבית הספר תל"י של
יזמ"ה.
"דניאל ילד מקסים, חברותי, כריזמטי, חכם, פעיל ופעלתני שחודר עמוק לנבכי הנשמה בזכות מידותיו המיוחדות וצחוקו המתגלגל", סיפרה אמו חגית ל'ידיעות מודיעין'. "עם פרוץ המחלה הוא לרגע לא איבד את האופטימיות ונלחם בה בגבורה ובאומץ מעורר השראה. הוא התמודד בגבורה וגם במצבים קשים חייך והשרה אווירה חיובית למרות הכאבים העזים והמגבלות הפיזיות. למרות גילו הצעיר, לדניאל היו תוכניות רבות לעתיד: לחזור לג'ודו, לגלוש על הגלים, לחגוג בר מצווה, ואף חלם להגיע לשירות קרבי".
בטקס שנערך בתחרות השתתפו גם שגיא גור, מנכ"ל איגוד הג'ודו, ליאון קוטלר, יו"ר איגוד השופטים, ודורון לזר, אביו של דניאל, דבר שעורר התרגשות רבה בקרב הג'ודוקאים וההורים. גם בכירים בעיריה נכחו בטקס.
במהלך התחרות סיפר רומניצקי על הערך המוסף של הנצחת שמו של דניאל ז"ל, על הקשר ההדוק שהיה לו לג'ודו ולמועדון סאקורה, ועל כמה שהוא חסר. לצופים הוקרן סרטון קצר המתאר את חייו שנגדעו בטרם עת, שריגש את הקהל ואת משפחתו של דניאל.
אריק זאבי סיפר על הפגישות האישיות שלו ועל ההיכרות המעמיקה שלו עם דניאל לזר. "ראיתי הרבה לוחמים בימיי", אמר זאבי. "נחישות, כוח הרצון ורוח הלחימה הסוחפת שראיתי אצל דניאל לא ראיתי מעולם. אני משוכנע בכך שדניאל יכול היה להגיע להישגים גבוהים במיוחד בג'ודו, ואני מבטיח לחזור בכל שנה להנציח את זכרו".
לדברי אביו של דניאל, דורון, השאיפה היא להפוך את התחרות למסורת. "אחד הדברים שרצינו להנציח בתחרות זה את דניאל כמו שהיה - לוחם אמיץ עם יכולת התמודדות גדולה", אמר האב. "זאת היתה המטרה - שכל מי שמתמודד בתחרות ייקח את הערכים האלה לכל התמודדות".
האב מספר כי דניאל היה ילד חביב מאוד, חרוץ מאוד, עובד קשה ואהוב על הבריות. "הוא התאמן כמעט חצי שנה לפני שחלה והגיע להישגים ממש גבוהים", סיפר האב. "הוא מאוד התחבר לג'ודו. הוא אהב את החברים שאיתו, את העובדה שהג'ודו נתן לו המון ביטחון עצמי, משמעת עצמית ויכולת להתגבר על קשיים".
איך עברה השנה האחרונה?
"אי אפשר להתאושש לגמרי. צריך ללמוד לחיות לצד זה ולא רק בתוך זה".
איך היתה התחרות?
"היה מוצלח מאוד. הגיעו כל האנשים שליוו אותו בתקופה לפני המחלה ואחרי שהוא חלה, אריק זאבי ועוד רבים אחרים. התחרות היא הדרך הטובה ביותר להנציח את דניאל - בצחוק ועוצמה. ברגע שאנשים מגיעים ועולים להתחרות תחת אותה כותרת של תחרות לזכרו זאת ההנצחה הטובה ביותר - לא בבכי ולא בדמעות אלא בעוצמה. ככל שיבואו ויתחרו יותר אנשים ככה נצליח יותר בהנצחתו. אני רוצה להודות למועדון סאקורה ולאיגור על הבמה שהוא נותן ומסייע".