מאז תחילת מבצע 'צוק איתן' לא פעם מדווחים בשידורי החדשות האינסופיים על השפעת הלחימה על מקומות הבילוי בדרום הארץ ובמרכזה. בעלי עסקים שאינם יודעים איך ישלמו משכורות לעובדים, פאבים ומסעדות שוממים, תושבים שפוחדים לעזוב את הבית מחשש שמא האזעקה תתפוס אותם באמצע הבילוי וחוסר חשק כללי לבלות בזמן שיורים עלינו.
אימהות ממודיעין כותבות לבניהן הלוחמים בחזית כשהבעלים בחזית הנשים שומרות על העורף כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
יממה לפני תחילת המבצע הקרקעי, התמונה שהצטיירה ממקומות הבילוי במודיעין היתה מעט שונה. אף שבשבוע שעבר האזעקות נשמעו לראשונה גם בעיר וסביבתה, נראה שהשפעתן לא ניכרת עדיין בחיי הלילה של העיר. ביקור בפאבים ובמקומות הבילוי בעיר גילה שבלייני העיר ממשיכים בשגרה, לא נשארים בבית ומעדיפים לצאת ולבלות במקום להסתגר בבית. לא מעט מהבליינים שדיברנו איתם התעקשו שדווקא עכשיו חשוב להמשיך ולבלות ולא לתת לטרור וללחימה לשבש לנו את שגרת החיים.
קולות האזעקה פילחו אומנם גם את האוויר במודיעין השלווה, אבל יחסית למקומות אחרים בארץ העיר עדיין נחשבת יחסית בטוחה ולכן מבלים רבים מעדיפים להישאר קרוב לבית ולא להרחיק לערים כמו תל־אביב, ראשון לציון ורחובות, ערים שבהן האזעקות העולות והיורדות הפכו לשגרה מבהילה. בימי הלחימה הפכו הפאבים למקום הבילוי המועדף על תושבי הסביבה המספק הפוגה זמנית מאווירת המלחמה. ביום רביעי שעבר, יממה לפני תחילת המבצע הקרקעי, מצאנו בפאבים ברחבי העיר חיי לילה תוססים במיוחד ובליינים שלא מוותרים וממשיכים לצאת, גם כשבחוץ נשמעים אזעקות והדי פיצוצים.
הופתעו לטובה ביום רביעי בערב ה'שמבזולה' במרכז הספורט במכבים היה מלא כמעט עד אפס מקום בצעירים שנהנו מהאוויר הטוב, מהנוף לבריכה ומהמוזיקה. "האמת שגם אנחנו הופתענו לטובה", אומר הבעלים ירדן זוהר, "ביום שבת כשהיתה האזעקה הראשונה היו שידורים של המונדיאל וגם ביום ראשון בערב, ועדיין היה מלא. אפילו לא היתה ירידה וגם בימים שאחרי זה. ימי שני ושלישי היו מהחזקים שהיו פה וזה ממשיך גם השבוע. יש לנו מרחב מוגן, פתוח, מוכן ומאובזר ואנחנו מסדרים את כל הישיבה כדי שיהיה נוח לעבור".
איך אתה מסביר שלא היתה ירידה במספר המבלים למרות האזעקות שהיו בעיר? "לדעתי, הסיבה היא כי זה יותר נוח. אנשים מעדיפים לא לצאת מחוץ לעיר. מיד אחרי האזעקות היו קצת ביטולים של הזמנות, אבל מצד שני, היו גם אנשים אחרים שהגיעו לפה".
אוהד, תומר ועומר הם שלושה חברים בני 20-19 שבאו לבלות ב'שמבזולה', חלקם לפני גיוס לצה"ל וחלקם בשירות סדיר. שלושתם מתעקשים שהאזעקות לא צריכות לשבש את שגרת החיים. "זאת תפיסת העולם שיש לי", מסביר תומר, "לא משנה מה המצב, אני לא אשתנה בדעה שלי. אני אמשיך ליהנות ולא משנה מה גוף הטרור רוצה לעשות. אני אמשיך לצאת גם לתל־אביב וגם לירושלים כי בעיניי אם נוותר על הבילויים זה האפקט שחמאס מנסה ליצור, זאת המטרה שלהם, ואם זאת המטרה שלהם אז אני מתנגד למטרה הזאת. זאת הסיבה שאני אמשיך לצאת". עם זאת, תומר מספר שהוא וחבריו ביררו אם ב'שמבזולה' יש מרחב מוגן.
"זאת פעם ראשונה שחווינו אזעקות", מוסיף אוהד, "אני כן מנעתי מעצמי השבוע ללכת לים אבל אני לא באמת מרגיש שינוי. יש לי חברים אחרים שנשארים קרוב למרחב המוגן, אבל לי כן חשוב להמשיך בשגרה, כן ללכת לתל־אביב, כי זה לנצח את המטרה שלהם, המטרה שלהם להפריע לשגרה. זאת השנה הראשונה שהחברים שלנו, החיילים, באמת שם אבל אנחנו מקווים שהם בסדר. אנחנו מדברים איתם ואנחנו בקשר יומיומי גם כדי לחזק אותם וגם כדי לשמוע את החברים, לכן הכל רגיש מאוד לנו".
עסקים כרגיל ביום רביעי בלילה 'מורדן בר' בליגד סנטר עמוס במבקרים ששותים, צוחקים ובעיקר נהנים. "הכל רגיל", אומרים הברמנים עומרי ונדב. "היה מונדיאל ובאו הרבה אנשים. הרבה אנשים לא נוסעים לתל־אביב בגלל המצב ודווקא בגלל זה מגיעים לפה לבלות באווירה רגועה ונחמדה. יש הרבה סטודנטים שחוזרים לכאן בגלל המצב ובאים לפה. כשהיתה אזעקה נכנסנו למרחב המוגן וזהו. הכל היה בסדר".
הבעלים של 'מורדן בר', אלעד ורועי, מסבירים שמודיעין, עיר שלא נשמעו בה הרבה אזעקות, מציעה אלטרנטיבה טובה לתושבי הסביבה ולדבריהם יש אפילו עלייה במספר המבלים בפאב. "כל זמן שאין כאן אזעקות", מסביר רועי, "העבודה מתחזקת. מספיק שיש יומיים שקט והכל חוזר לשגרה, ואפילו יותר חזק כי אנשים מעדיפים לא לצאת מהעיר". מטבע הדברים, ביום שבו נשמעה לראשונה אזעקה במודיעין, המבלים העדיפו להישאר בבית, אבל לדברי רועי מאז חזרו ב'מורדן בר' לשגרה. "זה היה סוג של שוק בגלל שזאת היתה האזעקה הראשונה במודיעין, אבל כמה ימים אחרי זה אנשים חזרו לצאת כרגיל".
לא מפחדי