בין שתי חזיתות: הקצבייה שאיבדה חלק ניכר מהכנסותיה, הפאב שעובד במתכונת מצומצמת. המילואימניקים שגויסו בצו 8 והותירו אחריהם עסק, מספרים על ההישרדות הכלכלית ועל המחויבות שלהם לפני הכול - לנצח בקרב.
"הקצב במילואים והכול נתקע"
קצביית מיטאון // מודיעין
רם בוארון ופיני בוימן הקימו קצבייה ברחוב החסידה וגויסו שניהם למילואים. העובדים נשארו והלקוחות מחבקים
העסק והמיקום: קצביית מיטאון, רחוב החסידה, המרכז המסחרי 'פורום ציפורים' בשכונת ציפורים במודיעין – מכבים – רעות.
הבעלים: שני בעלי העסק, רם בוארון ופיני בוימן, צעירים בשנות העשרים לחייהם.
כמה זמן במילואים: ממש עם תחילת המלחמה גויסו בוארון ובוימן לסייע לכוחות הלוחמים: בוארון, בוגר גדוד 101 של חטיבת הצנחנים משרת כלוחם ביחידת דובדבן, ובוימן, בוגר יחידת אגוז משרת כלוחם בחטיבת הקומנדו".
הנזק שנגרם: "מאז תחילת המלחמה אנחנו מנהלים את העסק מרחוק ביחד עם העובדים היקרים שלנו", מספר בוארון, "וזה לא פשוט בכלל לנהל עסק, בימי מלחמה, בשלט רחוק. רוב הזמן אנחנו בשטח, חלק מהזמן בלחימה, פיני כמעט ולא זמין בשבועות האלה, ואני, שיש לי קצת יותר אפטרים, אני מגיע מדי פעם, בכל הזדמנות שאפשר, לקצבייה".
אז מי למעשה מפעיל את העסק בהיעדרכם?
"העובדים שלנו שם, אבל כמובן שיש קושי רב לנהל עסק בצורה שוטפת בימים כאלה, ויש לזה הרבה מאוד השלכות והשפעות. ברמת הניהול השוטף, כשאנחנו לא שם, הכל נתקע, ויש באופן טבעי קושי רב לייצר אינטראקציה חשובה עם לקוחות כדי להביא אותם לקנות בחנות, בסך הכל אנחנו עסק חדש יחסית, שעוד מחפש ומנסה לקדם את עצמו בשכונה שלנו ובעיר בכלל.
"היעדר הנוכחות של פיני, שהוא הקצב בינינו, והוא איש מקצוע מדהים ומוכר בעיר, למרות שהוא בחור צעיר, בעייתית, ויש לקוחות שהיו מגיעים לקצבייה רק כי הוא היה שם".
מאיפה העזרה? ומאיפה אתם שואבים את הכוח להמשיך?
"זה עסק שבנינו בשתי ידיים, השקענו בו ואנחנו משקיעים בו לא מעט, וחשוב לנו שהוא יעבוד וימשיך לתפקד, גם במצב הזה למרות שפיני, שהוא המתפעל הראשי של הקצבייה, לא שם כרגע. המזל שלנו הוא שיש לנו קהל לקוחות שכבר מכיר אותנו, אוהב אותנו ומעריך את הסחורה ואת הגישה שלנו, והם ממשיכים להגיע.
"משפחת לקוחות מיטאון היא משפחה שנשענת על קשר ברמה האישית, ואנחנו מכירים כל לקוחה וכל לקוח. יש דברים שנותנים לנו כוח, כמו למשל לקוחות ששמעו שפיני ואני במילואים נרתמו עבור הקצבייה, והיו אפילו כאלה שהציעו להגיע לחנות ולעבוד בה בתור קצבים, קופאים ואפילו שליחים, זה מרגש".
פאב השמבז // מודיעין
המטבח הפך מוקד לתרומות
בשבועיים הראשונים החליטו הבעלים של הבר לסגור אותו, לאחר מכן הוא נפתח במתכונת מצומצמת
העסק והמיקום: בר מסעדה – שמבז, דרך ד"ר ישראל פלד 100, שכונת מכבים, מודיעין–מכבים–רעות.
הבעלים: את בית העסק המוכר והאהוב, שהוקם לפני כעשור, מנהלים שלושה חבר'ה צעירים: דור ברט, נבו חדאד וגיא עובדיה, שהעסק הוא מרכז חייהם.
כמה זמן במילואים: כבר בשבת ה–7 באוקטובר, כשנודע על חדירת אלפי מחבלי חמאס לשטח ישראל, הוקפץ ברט למילואים בצו 8, ומאז הוא נמצא בשטח, למעט גיחות קצרות למנוחה בבית.
"כן, אני בשירות מילואים מאז אותה שבת ארורה, ובערך חצי מהצוות הקבוע שלנו במסעדה גויס למילואים, כך שהבעיה רחבה למדי", מספר ברט. "המצב אליו נקלענו הוביל לכך שהחלטנו על סגירה של בית העסק, והוא אכן היה סגור בשבועיים הראשונים מאז אותה שבת, אבל החלטנו שאנחנו חייבים להיות שם עבור החיילים, אז הפעלנו את המטבח".
באותם ימים, כשהמסעדה לא היתה פתוחה לציבור, התגייסו מנהלי ועובדי שמבז שלא גויסו לשירות במלחמה, להניע פרויקט הכנת מזון לכוחות הלוחמים, ובאותם ימים הוציא מטבח המסעדה כ–5,800 ארוחות חמות לחיילים ולחיילות.
"בנוסף להכנת הארוחות החלטנו שהמקום ישמש כמוקד לאיסוף ושילוח תרומות לחיילים, ובשלב מסוים קיבלנו החלטה לפתוח את העסק במתכונת מצומצמת, לעשות מה שאפשר, נטו עבור הצוות שלנו ובשביל הלקוחות שלנו, מעין מקום מפלט לשעה מכל הבלגן והחדשות", מספר ברט.
הנזק הכלכלי: "הנזק הכלכלי הוא לא קטן, אבל המציאות לימדה אותנו לקחת דברים בפרופורציות, וחוץ מזה יש לנו תמיכה מהקהל הנאמן שלנו, חוץ מזה שהם נרתמים לסייע בכל הקשור לתרומות לחיילים אנחנו רואים אותם מגיעים לפה על בסיס יומיומי, הם מחזקים אותנו ואנחנו אותם".
אז אתה אופטימי למרות המצב.
"כן, למרות שלהערכתי אנחנו הולכים להיכנס לתקופה לא פשוטה, בעיקר כי המלחמה לדעתי לא תסתיים בזמן הקרוב. החוסן הלאומי שלנו הוא גבוה מאוד, ומהקולות שאני שמוע בשטח, כאיש מילואים, וגם של עצמי, שזה יקח כמה שיקח, רק שנסיים את זה אחת ולתמיד".
