לבנה שיפמן (57) ממודיעין, אמא לשלושה בנים, בעבר חברת מועצה במודיעין ואולי זכורה לרבים גם מתוכנית הריאליטי "בואו לאכול איתי" לשם הגיעה על תקן טייטל "הטבעונית". מי שהייתה בעלת קריירה בתחום הפיננסי ויו"ר בנק ציבורי עברה במעבר חד לטכנולוגיית המזון וכיום מנהלת את העמותה לחקלאות מודרנית.
מחר (ג' 20.5.2025) היא תוציא לדרך את כנס הפודטק והאגריטק הבינלאומי בפקולטה לחקלאות ברחובות, ובו ישתתפו בין היתר מיקי חיימוביץ', מיכל אנסקי ועוד. והמטרה שלה, אם תרצו החזון, הוא להשפיע על הצלחת שלנו עד רמה שנאכל בריא וכמה שיותר קשור לטבע. היא עצמה גילתה את עולם הטבעונות לפני כ־15 שנה ובשנים האחרונות רואה בעשייה שלה שליחות להפיץ את הבשורה.
אולי יעניין אתכם:
"אגרי-פודטק הוא תחום רחב שמקיף את כל שרשרת המזון – מהשדה ועד הצלחת – עם דגש על חדשנות וטכנולוגיה", היא מספרת השבוע. "כשאנחנו מדברים על פודטק, אנחנו בעצם שואלים: איך אפשר להאכיל את העולם בצורה טובה, נקייה, ויעילה יותר, תוך התמודדות עם אתגרי הסביבה והאוכלוסייה הגדלה?
למשל – איך נייצר מספיק מזון לעולם שאמור להגיע ל-9 מיליארד איש עד 2030, בזמן שמשאבי הטבע מתדלדלים? איך נצמצם את פליטות גזי החממה – שחלק גדול מהן מגיעות מתעשיית הבשר? ואיך נפחית את הסבל של בעלי החיים, בעזרת פיתוחים שלא מבוססים על מוצרים מהחי?"
מבחינתה, הדגש בצלחת שלכם צריך להיות על חלבונים אלטרנטיביים, קרי תחליפי בשר מהצומח נטול רעלים. "חקלאות חכמה היא חלק מזה – שימוש בטכנולוגיה ונתונים לשיפור היבולים, חיסכון במים, ודישון מדויק שמקטין נזק סביבתי".
שיפמן גם מובילה מהלך לשילוב יותר נשים בתחום.
למה בחרת להתמקד דווקא בנשים?
"כי אם לא נעשה את זה – זה פשוט לא יקרה. נשים מוכשרות לא מגיעות מספיק לעמדות השפעה. בפודטק, 30% מהמייסדים ובעלי תפקידי מפתח בכירים הן נשים – שזה אמנם יותר מההייטק, שם מדובר רק ב-18%, אבל עדיין זה פחות משליש.
בנוסף, רק 4% מההשקעות של קרנות הון סיכון מגיעות לחברות שהוקמו ומנוהלות על ידי נשים. זה קורה כי ברוב הקרנות יושבים גברים – ודומה מושך דומה. גם בנטוורקינג, גברים עדיין מקושרים טוב יותר. המטרה שלי היא לשנות את זה – לבנות רשת חזקה, לפתוח דלתות, וליצור במה שווה.
מה האתגרים של התחום בישראל כיום?
"האתגר הכי גדול הוא המימון. לפיתוחים לוקח מן, המון שנים וכאן המדינה חייבת להיכנס לתמונה – כי פודטק הוא אינטרס לאומי. אתגר נוסף הוא רגולציה – יש המון פיתוחים מדהימים ש"נתקעים" כי המסגרת הרגולטורית לא התעדכנה. וגם – החיבור בין אקדמיה, תעשייה, יזמות, ומשקיעים – עדיין לא מספיק חזק. אם לא נחבר את כל השחקנים – הפיתוחים יברחו לחו"ל".
איך המלחמה השפיעה על התחום ומה עושים היום?
"המלחמה עצרה המון דברים – השקעות, תוכניות, כוח אדם. יזמים וחוקרים גויסו, תקציבים הוקפאו. אבל דווקא מתוך המשבר – נולדת תובנה עמוקה: טכנולוגיות מזון זה לא מותרות. זה ביטחון לאומי".
מה גרם לך לעבור מהמערכת הפיננסית לתחום המזון דווקא?
"רציתי להשפיע חברתית וסביבתית. חיפשתי תחום שמשלב בין קיימות, חדשנות, שוויון מגדרי ודאגה לבעלי חיים – ומצאתי את הפודטק. פה אני מרגישה שאני עושה שינוי אמיתי – וזה נותן לי המון משמעות. סוג של תיקון עולם".
