מאות רבות של אנשי מילואים תושבי מודיעין, משרתים מאז ה־7 באוקטובר בגזרות הלחימה השונות. חלק מהם השאירו מאחור הורים, אחים ואחיות, וחלק לא קטן מהם נפרדו לתקופה ארוכה למדי ממשפחות שלמות, בנות ובני זוג, וילדים.
1 צפייה בגלריה
מימין: טרייסי רום, משה שוורץ, יניב מוראיטי, אדי בלנקו, ג'ודי אלקובי ומאירה פרימס
(צילום: יריב כץ)
הימשכות המערכה וסופה הלא ברור הוביל קבוצה של תושבי מודיעין, שבתחילת הלחימה עסקו כמו רבים אחרים בסיוע ללוחמים ולמפוני היישובים, למקד את הפעילות שלהם בעזרה למשפחות המילואימניקים שנשאר בבית.
ההתחלה: חבילות לחיילים
אחת ממובילות הקבוצה, הכוללת גרעין רחב של עשרות מתנדבות ומתנדבים, היא טרייסי רום, תושבת העיר, עולה חדשה‑ישנה מדרום אפריקה, שהגיעה עם בעלה ושלושת ילדיהם הקטנים לישראל בשנת 2008. כשפרצה המלחמה היה ברור לרום שהיא וחבריה חייבים לעשות משהו, ולו רק כדי להרגיש שהם תורמים למערכה.
"התחלנו לפעול במסגרת עמותה שמקורה בדרום אפריקה, ובשלב הראשון ארזנו חבילות לחיילים שנפצעו, והיינו מעבירים את החבילות לכל מיני בתי חולים באיזור המרכז", מספרת רום. "בגדים, אוכל, טואלטיקה. ככה במשך שבועות, וזה היה מאוד מיוחד, ובשלב מסוים הקמנו קבוצת וואסטאפ של אנשים שהצענו להם להצטרף אלינו, ודי מהר התקבצה סביבנו קבוצה של 15 אימהות לילדים שבעליהן במילואים".
פונים לאימהות
השיח עם נשות המילואימניקים, רבות מהן אימהות לילדים קטנים, הוביל את רום וחבריה להבנה כי עליהם לפעול למען אוכלוסייה זו. "זה התחיל די מזמן, לפני כחודשיים, ופשוט עזרנו להם באוכל, ואת המשימות הפצנו בין תושבי העיר, חלק מהם אנשים ממש מבוגרים, ששמחו לבשל למשפחות האלה", משחזרת רום. "כולם עזרו לכולם ומפה לשם המון אנשים הצטרפו, ויש לנו כבר מאות תושבים שבצורה כזו או אחרת עוזרים לנשות המילואימניקים".
מי שפעילה גם היא מאוד בקבוצה המסייעת למשפחות המילואימיניקים, היא יהודית (ג'ודי) אלקובי, תושבת העיר, שנרתמה לעשייה המבורכת.
"קבוצת הנשים שמסייעות למשפחות המילואימניקים, שגם אני חלק ממנה, היא חבורה מרגשת של נשים", אומרת אלקובי. "אנחנו מבשלות ולוקחות ארוחה לכל יום למשפחות, ויש נשים שעושות בייביסיטר במשפחות שיש בהן כמה ילדים. זו שגרה שתומכת במשפחות האלה".
עוד בחדשות:
"סייענו לאימהות שילדו כשהבעל במלחמה, ואנחנו שם עבורן בכל דבר, מוכנות לכל קריאה או לכל צורך שעולה". על משמעות העשייה עבורן אומרת אלקובי: "זה פשוט ריפוי עבורנו, להיות עסוקות בעשייה. זה ממלא ומרחיב את הלב, זה מרגש מאוד, בטח כשאתה מעניק את הדברים האלה, ובאופן אישי, להיחשף לאנשים, מפגש שמוליד קשר אישי ומרגש".
על פי ההערכה של רום, למעלה מ־80 משפחות של אנשי מילואים מקבלות מקבוצת הסיוע תמיכה באופן שוטף, והיא מקווה כי רבות אחרות יתווספו בתקופה הקרובה. "יש פה הרבה יותר משפחות של אנשי מילואים, ואנחנו בהחלט מקווים שהמעגל שלנו ימשיך ויתרחב", אומרת רום, "כי אנחנו פשוט רוצים לעזור".
פיצה במתנה
בסוף השבוע שעבר, לפני סוף שבוע נוסף אותו ציינו משפחות המילואימניקים ללא אבות המשפחה, הניעה רום מהלך של הזמנת מגשי פיצות בשעות הערב של יום חמישי למשפחות שאיתן הקבוצה נמצאת בקשר.
"יצרתי קשר עם יניב, הבעלים של 'פיצה פרגו' בעיר, ושאלתי אם יהיה מוכן לעזור לנו, ולשמחתי הוא אמר כן, ועשינו את מה שעשינו", מספרת רום, "ואני חושבת שהמבצע הזה היה משמח מאוד עבור המשפחות ובטח עבור הילדים".
"לפני שבוע פתחתי את העסק, ופתאום הגיעה מישהי מדהימה, בדיעבד הבנתי שזו טרייסי, וסיפרה לי על המיזם שלהם", מספר יניב מוראיטי, אחד מבעלי פיצה פרגו. "היא שאלה אם נוכל לסייע, ואושרי ויצמן, השותף שלי, ואני, אמרנו מיד כן וסיפקנו מעל 150 מגשים למשפחות, ומי שהעבירו את הפיצות סיפרו לנו שהילדים ממש שמחו לקבל את הפיצה במתנה, ובאמת שאין דבר מספק יותר מזה".
פעילויות לילדים
בימים אלה ממשיכה קבוצת הסיוע שהקימה רום לחשוב על רעיונות נוספים לסיוע למשפחות אנשי המילואים תושבי העיר. "נעשה עבורם מה שצריך, והם יודעים את זה", היא אומרת, " ונמשיך עם דברים שעשינו בעבר, כמו למשל פעילות לילדים של המילואימניקים ולבני נוער, נהיה שם לכל צורך".
מה עושה לך הנתינה הזו?
"כשרואים כמה המשפחות שמחות לקבל את הפיצה או ארוחת ערב שלמה וחמה, זה כל כך משמח שאתה יכול לעשות משהו בשביל משפחה שהאבא שלה במילואים כבר חודשיים וחצי, וזה ממש לא קל, בטח כשיש נשים שנשארות לבד עם הילדים".
"לכל אחד מאיתנו בעיר יש כנראה שכן שנמצא במילואים, שווה לבדוק, לברר. לרוב המשפחות לא רוצות עזרה ובמקרים רבים גם מתביישות לבקש או להיחשף. לכן חשוב שאנחנו נהיה אלה שנגיע אליהן. העזרה של הקבוצה שלנו יכולה לעשות את ההבדל עבור המשפחות האלה, אפילו לכמה שעות".
