אם היו אומרים לפני עשר שנים לאדווה חנקין (36) שהיא תהיה מתכננת פיננסית ותייעץ לאנשים בנושאי השקעות וכספים, היא הייתה בעיקר צוחקת. היא נמשכה דווקא לתחום בריאות הנפש, סיימה תואר בפסיכולוגיה ונרשמה כבר לשני, תכננה קריירה בתחום, אבל לחיים היו תוכניות אחרות. באחת ההרצאות במהלך התואר, היא נחשפה לנושא הפנסיה והבינה שאין לה מושג בכלום. זה היה רגע מכונן עבורה שממנו החל לצמוח השינוי התעסוקתי.
3 צפייה בגלריה
אדווה חנקין
אדווה חנקין
אדווה חנקין
(צילום: ריאן)

היום מאחת שלא הבינה אף סעיף בתלוש השכר, חנקין מלווה נשים בפן הכלכלי, מתכננת עבורן פנסיות, בונה תוכניות השקעות ובעיקר מלמדת אותן לא לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמן. מאז השבעה באוקטובר, מתרכזת זווית העבודה שלה בנשים שנותרו לטפל בעסק המשפחתי לבד. חלקן אלמנות, חלקן נותרו לפרנס את המשפחה לבדן כי הבעל תקופות ממושכות במילואים וחלקן החליטו לשנות את מסלול חייהן בעקבות אירועי אוקטובר.

"כל אישה צריכה לשאוף לעצמאות"


תקרת הזכוכית הזו מבחינתה היא באמת סוג של מהפך. "סוכני ביטוח היו מדברים איתי ולא הבנתי מילה ממה שאמרו לי, זה היה סינית עבורי", נזכרת חנקין, "בגיל 26 הבנתי שלמרות שאני כבר עשר שנים עובדת אין לי מושג איך קוראים תלוש שכר, או מה בכלל קורה בחשבון שלי?
"הגעתי מתחום הפסיכולוגיה וזה גרם לי לחשוב על בני הנוער וכמה חשוב שהם ילמדו את הנושא הזה כבר בבית הספר. העלתי את הרעיון עם קבוצת חברים שהכרתי מעמותת 'אחרי' והחלטנו להקים מיזם של לימודי פיננסים בתיכונים. זו היתה יוזמה חברתית שהגיעה נטו ממקום חברתי התנדבותי ולא מייעוץ פיננסי, כי לא היה לי מושג בזה.

3 צפייה בגלריה
אדווה חנקין
אדווה חנקין
אדווה חנקין
(צילום: ריאן)

"גייסנו סטודנטים לכלכלה ורצנו על זה כמיזם חברתי. ערכנו סדנאות, קורסים והרצאות וזה רץ טוב, כמובן שבמסגרת הפעילות נכחתי בהמון שיעורים ויחד עם התלמידים גם אני למדתי. פתאום נפל לי האסימון שכבר שנתיים המעסיק שלי לא מפקיד לי פנסיה. החזון שלי היה שכל תלמיד תיכון יקבל ידע פיננסי בסיסי שיעזור לו בחיים ובדרך גם אני קיבלתי את הידע הזה".
נקודת המבט החדשה שקיבלה גרמה לה לחשב מסלול מחדש, היא ביטלה את הרישום לתואר שני בפסיכולוגיה ובמקומו נרשמה לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות. "הבנתי שהתחום הזה יותר מעניין אותי ובמקביל ללימודים עבדתי במוקד של בנק ושם נחשפתי לראשונה להבדל המהותי בין גברים לנשים. ברגע שהייתי מתחילה שיחה נשים מיד היו אומרות לי 'אני לא מבינה בזה' או 'דברי עם בעלי, הוא מטפל בדברים האלו'. אין להן מושג מה קורה אצלן, זה באמת הפריע לי כי אני מאמינה שכל אישה צריכה לשאוף לעצמאות פיננסית. גם אם היום את נשואה באושר אין לך מושג מה ילד יום והתקופה האחרונה הבהירה את זה יותר מתמיד".

המלחמה שינתה הכול


היום חנקין סוכנת ביטוח פנסיוני ומתכננת פיננסית שגם הפכה לכוכבת רשת, אבל עדיין מצליחה לפנות גם לרגש ולא רק לכיס.
"לפני שנתיים הבנתי שכדי לפרסם את עצמי אני צריכה ליצור סרטונים, כי בניגוד לעיצוב או דברים אחרים שמוכרים, פיננסים זה לא תחום ויזואלי, אין לי משהו יפה להציג, אבל התוכן שלי חשוב. אני משתמשת בשפה מוכרת ובעיקר מתמקדת בזכויות שאנשים בכלל לא יודעים שיש להם.
"בגדול הרשתות עבדו טוב, אבל כשפרצה המלחמה הכל השתנה. כמו כל עסק, גם שלי ספג פגיעה קשה ובמקום להיכנס לדיכאון ולהתבאס תיעלתי את זה קודם כל ללמידה, השקעתי זמן ללמוד תוכנות עריכה ובגלל שזה לא היה זמן מתאים לסרטוני כלכלה הכנתי סרטוני הסברה באנגלית ושיתפתי אותם בישראל ובקהילות בינלאומיות, חלקם זכו לחשיפה מאוד גדולה".
אך זה לא השינוי היחיד שהתרחש בעסק שלה מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', עם הניסיון לחזרה לשגרה חלקית חנקין הבחינה כי גם קהל הלקוחות שלה השתנה. "יותר ויותר נשים פנו אליי לייעוץ כלכלי אחרי ששנים הן לא התעסקו בזה והמציאות הכריחה אותן להתמודד. נשים שבני הזוג שלהן במילואים והן לבד בבית וחייבות לקחת אחריות על המצב. הן נכנסות לחשבון הבנק ולא מבינות מה לעשות, מקבלות מכתבים מקרן הפנסיה ועבורן זה סינית".
איך המלחמה שינתה את ההתמודדות הפיננסית של נשים?
"יש לי לקוחות שלבני הזוג או להן יש עסק עצמאי, אם הוא במילואים מישהו חייב לתת מענה, מישהו חייב לוודא שקרן הפנסיה עדיין מופקדת, שכל הזכויות שלו כאיש מילואים ממומשות. אני פוגשת נשים שלא מבינות למה הבעל הפסיק להפקיד פנסיה ומגלה שבגלל שהוא יותר מ-5 חודשים במלחמה הקרן לא פעילה. הרבה לקוחות פנו אליי עם שאלות לגבי הקפאת עסקים בזמן המלחמה, כי אין עבודה או כי הבעל במילואים. נשים בעלות עסק שהיו משאירות את התחום הזה לבני הזוג הבינו שהן חייבות לטפל בזה בעצמן, בעיקר כשהעסקים הקטנים האלו היו הראשונים להיפגע.

3 צפייה בגלריה
אדווה חנקין
אדווה חנקין
אדווה חנקין
(צילום: ריאן)

"יש לי גם לקוחה ותיקה משדרות שיצרה קשר עבור חברתה, בעלה נרצח ב-7 באוקטובר ובתוך כל האבל והקושי היא הייתה צריכה לעשות סדר בכל הבירוקרטיה, היא אפילו לא ידעה אילו ביטוחים יש לה, ממי היא אמורה לקבל כסף בנוסף לקצבת שארים, ואת מי אפשר לתבוע על כל אובדן הכנסה. אף אישה לא חושבת שהיא תמצא את עצמה מול שאלות כאלו, אבל כשזה קורה הן חייבות להתמודד עם זה. במקרה הזה לא היה לה מושג שהיא זכאית לקצבת שארים גם מקרן הפנסיה, אלו כספים שמגיעים לנשים לעיתים עד סוף ימי חייהן ואם הן לא יתבעו אותם הן לא יקבלו אותם".

"זו ההזדמנות של הנשים לפרוץ"


לא רק אלו שנפגעו שינו גישה, חנקין מספרת כי גם אלו שלא חוו אובדן אישי ביקשו לבצע שינויים. "אנשים במשך שנים מפקידים בקרן הפנסיה את המינימום שבמינימום כי רוצים לחסוך כסף, אבל ב-7 באוקטובר הם ראו לנגד עיניהם מאות משפחות שאיבדו את המפרנס העיקרי והבינו כמה חשוב לדאוג למשפחות שלהם.

קראו גם:

"פתאום אתה חושב על התרחיש הגרוע ביותר ורוצה להיערך אליו. אנשים מעדיפים להיזהר לפני שיהיה מאוחר מדי. זה נכון גם לגבי ביטוחי חיים, אנשים פותחים משהו ושוכחים ממנו, דווקא עכשיו כל אחד צריך לדעת מה יש לו, מה הוא משאיר אחריו וממה הוא יחיה אם משהו יקרה במשפחה שלו. כבר אי אפשר להתעלם ולחשוב שזה יסתדר לבד.
"זה קצת עצוב אבל זה גם הפן החיובי במצב הזה, קראתי שבמלחמת העולם השנייה התרחשה הפריצה של נשים לשוק העבודה, הן יצאו מהבית כי הגברים לחמו, אולי זו הפריצה שלנו הנשים, זו ההזדמנות שלנו להיכנס לעולם הפיננסי כי אנחנו מבינות שאנחנו חייבות לדאוג לעצמנו".
היבט נוסף הוא החובות. אנשים איבדו את מקור ההכנסה שלהם במלחמה. "נשים רבות חושבות לקחת הלוואות כדי לשקם את העסק, הן לא בודקות מה המשמעות של ריבית פריים פלוס חמש, חותמות בלי להבין אילו ריביות מטורפות הן ישלמו. הן בלחץ כי הכסף לא נכנס והן מפסידות על זה המון כסף ונכנסות לחוב גדול יותר.
"גם מי שקיבלה מענקים לא מבינה מה מגיע לה, הן מכניסות את הכסף לפיקדון בבנק בלי לדרוש את הריבית שמגיעה להן. זה הכסף שלכן, אתן חייבות לדעת מה קורה איתו. החלום שלי הוא שילמדו את הנושאים האלה כבר בתיכון, שכל איש ואישה ידע מה מגיע לו".
כדי לממש את החזון הזה חנקין מעלה תכנים לחשבון האינסטגרם שלה שגורף אלפי צפיות ותגובות רבות, חלקן לא תמיד חיוביות. "אני לא פעם מקבלת תגובות בריוניות מגברים. נשים מפרגנות יותר וגברים מעדיפים להתנגח. גם אם הם לא מסכימים איתי סביר להניח שאם הייתי גבר היו מגיבים לי בצורה עניינית ומקצועית, אבל אני לא מאפשרת לזה לעצור אותי, לא עד שכל אישה בישראל תדע מה מגיע לה".