את זאבי גרוסמן פגשנו בחדר המוזיקה שבביתו במודיעין. על הקיר תלויות עשרות עטיפות של דיסקים, מספרים את סיפור הדרך והמוזיקה ממנה הושפע. אלבומים של שלמה ארצי, אהוד בנאי, משינה ואיפה הילד לצד פינק פלויד, U2 וגם מוזיקה יהודית מקורית כמו עדי רן, יוני גנוט ולהקת בין השמשות.
איך נולד קיר הדיסקים הזה?
"כשעשיתי סדר בחדר המוזיקה, התלבטתי מה לעשות עם הדיסקים. אשתי רצתה שאזרוק אותם אבל לא הייתי מסוגל, הרגשתי שזה כמו לזרוק חלק ממני. עד שהבן שלי הציע: 'מה הבעיה, תעשה קיר אווירה'. מיד הבנתי שזה הדבר הנכון. על כל הסצנה הזאת של סידור החדר אפילו כתבתי שיר: 'שיר האגרן'".
הניגון הראשון
הזיכרון המוזיקלי הראשון שלו הוא מגיל שלוש כשהיה בארגנטינה (עלה לארץ בגיל 7). "ישבתי בחתונה מול כנר, מהופנט אליו ולא מסוגל להתיק ממנו את המבט. באותו רגע ידעתי שגם אני מוכרח לנגן בכלי הזה, ואכן לאחר מספר שנים, לאחר שעלינו כבר לארץ, ההורים שלי שלחו אותי ללמוד כינור. למדתי במשך ארבע שנים עד שהחלטתי לפרוש ולעבור לגיטרה. מאז הגיטרה היא חלק אינטגרלי ממני".
ומתי התחלת לכתוב ולהלחין?
"הייתה לי תקופה בשנות העשרים לחיי שכתבתי וניגנתי את השירים שלי בבארבי כשעוד היה ברחוב יונה הנביא. אחר כך היו כמה שנים של הפסקה מכתיבת שירים, בהן כתבתי בעיקר סיפורים קצרים. בחמש-שש השנים האחרונות חזרתי לכתיבת שירים".
אלבום חדש
בימים אלה גרוסמן עומד להוציא אלבום שהוא רוק ובלוז בעיקר. "מה שמחבר בין השירים באלבום הם הטקסטים: מצד אחד הם באים ממקום מאוד אישי, אך מצד שני הם מדברים להרבה אנשים. אני מאוד שלם איתם ואני חושב שיחד הם יוצרים תמונות חיים. כך חשבתי לקרוא לאלבום, אבל בסוף החלטתי לקרוא לו 'בין שמיים וארץ'.
מה באמת משמעות השם?
"זהו שמו של אחד השירים באלבום. אחרי ה-7 באוקטובר, הרגשתי שזה תיאור נכון של המצב של כולנו, תלויים בין שמיים וארץ, ברכבת הרים רגשית ובמקום לא יציב. השירים באלבום נעים בין מאורעות שקורים בארץ לבין אנשים שכבר נמצאים בשמיים. לדוגמא בשיר 'שניים אחים' אני כואב את המצב החברתי במדינה. ולעומת זאת בשיר 'המסעדה של ביטון' אני מספר על סיפור אמיתי שקרה לי עם חבר ילדות, חבר נפש, שכבר איננו איתנו לצערי, אבידב הירש ז"ל שגם הוא, אגב, גר במודיעין.
או בשיר 'שייע' שמספר על מפגש מוזיקלי דמיוני ביני לבין האח של סבתא שלי- שייע. הוא היה מוזיקאי שניגן בכינור ומנדולינה ונרצח בשואה. השיר מדבר בעצם על ההמשכיות של העם היהודי מנקודת המבט של המוזיקה.
הבן שנפצע בעזה
מלחמת חרבות ברזל נוגעת בחיי המשפחה. בנו של גרוסמן נלחם בעזה במשך תקופה ארוכה עד שנפצע. הופעת השקת האלבום נדחתה תחילה בגלל המלחמה, ואז נדחתה פעם שנייה בגלל הפציעה כשכל המאמצים הוקדשו ללוות את הבן בתהליך השיקום. "היינו איתו בבית החולים לאורך כל תקופת האשפוז. מצאתי את עצמי מתמרן בין בית החולים, הבית, העבודה ובשלב מאוחר יותר גם חזרות לקראת ההופעה. ההופעה התקיימה בסופו של דבר יומיים לאחר שהוא השתחרר מהשיקום".
קראו גם:
אתה עובד בתחום המחשבים. איך עולמות המוזיקה והמחשבים מתחברים?
"אני מאוד אוהב טכנולוגיה ומשתדל להשתמש בה כמה שניתן גם במוזיקה על מנת לעשות דברים בעצמי: גרפיקה, עריכת וידאו, עריכת מוזיקה ועוד. בזמן האחרון נכנסתי קצת לחקור את עולם ה-AI".
השאיפות הבאות במוזיקה?
"לכתוב, להלחין ובעיקר לנגן ולשיר כמה שיותר. אני חושב שהשלב הבא הוא שיתופי פעולה עם זמרים ומוזיקאים אחרים. אם אני מתפרע במחשבות - הייתי שמח לעשות דואט עם אהוד בנאי או שלמה ארצי.
"בקורס כתיבה והלחנה ברימון, אצל חמי רודנר, הוא נתן לי תרגיל לכתוב שיר של שלמה ארצי. לא שיר דומה - אלא כאילו שלמה ארצי בעצמו כתב אותו. אני חושב שאם שלמה ארצי ישמע את השיר שכתבתי - הוא יאהב אותו ואולי ירצה להקליט יחד".
