כולנו מכירים את הטרנד שסוחף את הצעירים שצורכים אבקות ומשקאות עתירי חלבונים כדי לבנות מאסת שריר במהלך האימונים המפרכים בחדר הכושר. אבל כשגבר בתחילת שנות השישים לחייו הופך לבודי בילדר וזוכה בתארים בינלאומיים, מדובר בהישג יוצא דופן ומרשים. הריספקט וההערכה מגיעים ליבגני רייז (63), מנהל חדר הכושר בבית לברון באשדוד, שמפגין שרירים מסוקסים וגוף בנוי לתלפיות.
רייז חזר בימים האחרונים מבודפשט הונגריה שם זכה במדליית ארד באליפות אירופה בפיתוח גוף בקטגוריה לגילאי 60 עד 65. "זו היתה גאווה לייצג את מדינת ישראל ולהגיע למעמד החשוב במיוחד בתקופה הזו", אומר רייז. במקום השני זכה סרגיי מינשינקה מבת ים והשניים הניפו בגאווה את הדגל הכחול-לבן מול המצלמה. שני ישראלים נוספים השתתפו בתחרות בקטגוריית הצעירים.
"גם מקום שלישי זה הישג יפה"
רייז רצה לשחזר את ההישג שלו מלפני שנתיים כשזכה במדליית זהב באליפות העולם באיטליה. "היה לי כיף", הוא מסכם את החוויה. "התמודדנו מול ספורטאים שהגיעו מ-20 מדינות שונות באירופה בעיקר מהחלק המזרחי כמו מקדוניה, סרביה, סלובניה, סלובקיה, פולין, איטליה והונגריה. היתה תחרות טובה ומותחת ולמרות שלא זכיתי באליפות, גם מקום שלישי זה יפה".
איך הרגשת במהלך התחרות?
"בסך הכל היתה לי תחרות טובה. התכוננתי כמו שצריך, שמרתי על תזונה נכונה, ישנתי טוב, וגם הקפדתי על משטר אימונים".
התרגשת לייצג את מדינת ישראל?
"מאוד, במיוחד עכשיו בגלל המלחמה. היינו באותו מקום שבו המשלחת הישראלית בשחייה הביאה הרבה כבוד. השחיינית אנסטסיה גורבנקו זכתה במדליית זהב וגם שאר השחיינים הביאו הישגים מרשימים".
איך היה היחס אליכם כישראלים?
"לא הרגשנו עוינות, גילויי שנאה או דברים כאלו".
נשאת את הדגל בגאווה?
"הייצוג היה אישי ולכן על הפודיום לא היו דגלים של מדינות אבל אני וסרגיי מישינקה הצטלמנו עם דגל ישראל והיינו מאושרים מאוד. אני מרוצה למרות שלפני שנתיים וחצי הגעתי להישג גדול יותר כשזכיתי באליפות עולם. הייתי רק בן 60".
זה לא מאוחר מדי להתחיל בגילאים כאלו?
"זה הגיע אצלי עם השנים. בצעירותי עסקתי בספורט, אמנם לא בפיתוח גוף אלא בתחום האתלטיקה. התגלגלתי בחיים כך שיצא לי לעזוב את הספורט, אחר כך עשיתי עלייה מרוסיה לישראל ועבדתי בכל מיני עבודות. בשנים האחרונות אני עובד בחדר כושר ושם התחלתי להתעניין בפיתוח גוף, לכן זה קורה בגיל מאוחר. אני גאה ואוהב להתחרות ולהציג שרירים גם בגיל שבו הפכתי לסבא".
התחיל כאצן מצטיין
בצעירותו היה רייז ספורטאי והתחרה בריצות. הוא אפילו השיג תוצאה ב-400 מ' (46.9 שניות) שהיתה יכולה להתקרב לשיא הישראלי. התוצאה שלו היתה ברמה הגבוהה ביותר ונחשבת ברמה בינלאומית.
כשהיה בן 43 עשה רייז עלייה לישראל מהעיר קוסטרומה ברוסיה שממוקמת כ-350 ק"מ צפונית ממוסקבה. לפני כן הוא כבר זנח את האתלטיקה ולמד לתואר אקדמי במכניקה בפקולטה מקומית. במקביל הוא נתן הרצאות בתחום האתלטיקה ואימן קבוצה מקומית.
כעולה חדש הוא עבד במגוון עבודות כדי לפרנס את המשפחה. "עבדתי בהרבה מקומות בישראל", הוא אומר. "הייתי סדרן בסופר, עשיתי משלוחים בנמל התעופה, עבדתי במפעל קרמיקה ובמפעל בטון באשדוד. במשך כל הזמן רציתי לחזור לעסוק בספורט ולא הבנתי מה צריך כדי לעשות את זה. בהמשך נרשמתי לקורס מדריכי כושר במכון וינגייט".
אחרי שסיים את הקורס התחיל רייז לעבוד במכוני כושר שונים בעיר, ובעשר השנים האחרונות הוא מאמן את המנויים במתנ"ס בית לברון. "רציתי לעבוד בתחום שאני אוהב ולא להסתכל כל הזמן על השעון ולבדוק מתי יסתיים היום. עכשיו אני נהנה לעזור למתאמנים בחדר הכושר", הוא אומר.
רייז מצטיין בעבודתו ונחשב למדריך ברמה גבוהה. המנויים בחדר הכושר מעידים כי מדובר במאמן מסור, מקצועי בהתאמת תוכניות אימון ומעניק יחס אישי לכל מתאמן.
איזה פידבקים אתה מקבל מהמנויים?
"אני חושב שהתגובות טובות. הם מבינים שאני מקצוען ולא מתפשר".
ומה הם אומרים על הגוף השרירי?
"יש תמיד שאלות, כמו מה אני עושה כדי שיהיה לי גוף כזה, איך אני שומר על הגוף שלי ומה אני אוכל".
ואיך באמת שומרים על הפיגורה בגילך?
"יש לי תזונה קבועה ביום-יום ותפריט מיוחד לפני תחרויות. בשביל החלבונים אני אוכל חזה הודו, דגים, ביצים ומוצרי חלב באחוז שומן נמוך. אני אוכל שש פעמים ביום, מתוכן פעמיים חזה הודו. לפני תחרויות אני אוכל יותר כמו למשל שש עד שמונה ביצים ביום בלי החלמון. אני גם מוסיף כמובן ירקות למזון ושותה הרבה מים".
קראו גם:
רייז מתגורר ברובע הסיטי באשדוד ונשוי בפרק ב' לנטלי. לבני הזוג יש שתי בנות (23, 17) ולרייז יש בן ובת נוספים מנישואיו הראשונים. הוא גם סבא לנכד בן שלוש ובקרוב תיוולד לו נכדה נוספת.
איך אשתך מקבלת את העיסוק שלך בפיתוח גוף?
"בהתחלה היא לא היתה מרוצה ולא הבינה למה בחרתי בבודי בילדינג. בהמשך, כשהגעתי להישגים בינלאומיים, היא אמרה שאם אני אוהב את זה אז שאמשיך. גם הילדים והנכד מפרגנים לי וזה יפה".