"יש לי מוטו לאורו אני הולך בימי חיי, אמר אותו הרבי מקוצק, 'הגנב הכי גדול זה אדם שגונב את דעת עצמו'. אני לא גנב ואני לא אגנוב את דעת עצמי. אני יודע מה אני שווה ולאן הגעתי, ואני גם יודע בתוכי תוך שזה הבל הבלים".
אבי כץ, אחד מאנשי העסקים המובילים בישראל, האיש שאחראי על "כפר השעשועים", "הכול בדולר", "קופיקס" וכעת בימים אלו כובש את ישראל עם המהפכה הטכנולוגית החדשנית בתחום הקמעונאות - Q רשת מיני מרקטים ברחבי הארץ ללא קופה - לא מתכוון לתת לעושר ולמיליונים שצבר, לבלבל אותו: "האמת המרה היא שאני פספסתי את הייעוד שלי, הייתי צריך להיות ראש ישיבה. אם תרצו, זו ההחמצה הגדולה בחיי".
קראו גם:
אבי כץ מדבר וחושף בראיון אינטימי מתמיד את עולמו הפנימי הסוער וידבר על גירושיו המפתיעים מאם ששת ילדיו, הזוגיות החדשה, הסליחה שהוא לא הספיק לבקש מאמו, שיעורי התורה שהוא נותן, הרב שך והחרדים של היום, וגם מתי בפעם האחרונה האיש המחוספס הזה הזיל דמעה: "זה היה אתמול, וזה לא מפתיע, אני בוכה די הרבה".
באמת?
"כן, אני תמיד צוחק שאני נולדתי במזל אריה, יש לי יום הולדת 58 בעוד כמה ימים אפשר לדלג על המזל טוב, זה ביום האחרון של מזל אריה ורגע לפני מזל בתולה, ואני תמיד אומר שהרגישות שלי מגיעה מהבתולה. פשוט אנשים לא מכירים אותי יותר מדי, והחיים בעולם כרישי העסקים חספסו אותי ויצרו לי תדמית קשוחה, אבל למעשה אני מאוד מאוד רגיש".
צריך להיות לצדו של אבי כץ כדי להיווכח מהי ההגדרה המילונאית ל"אחוז תזזית": דינמו של שני מטרים מהיר מחשבה ותפיסה: השאלה עוד לא התחילה והתשובה מוכנה, ואז הוא יסתכל על המימיקה בפניו של בן שיחו וידע אם התשובה מצאה חן בעיניו ובלי אומר יציג מסמכי רווח-הפסד מסווגים, מצגות של פרויקטים עתידיים וכאלו שכבר נשכחו.
והופה, הנה הוא קם מלוא קומה, מציג מיילים עסקיים מהמחשב. חוזר ויושב תוך הצבעה על דו- שיח רלוונטי לשיחה מ'הווטסאפ', מקריא מתוך הניילונית שמות של משקיעים וכדי שחלילה לא תתהה על מידת אמינותו, הוא יורה באצבעו מול עיניך המובכות על הודעות "בנקאיות" מחשבונו העסקי.
זהו אבי כץ, שבימים אלו השיק יחד עם רמי לוי את מהפכת הקמעונאות הטכנולוגית החדשנית Q אותה הוא יזם - רשת מיני מרקט במאות ישובים בישראל שהיא למעשה חנות נטולת בן אנוש.
איך זה עובד?
"לא עשינו שום דבר חדש. אמזון עשו את זה עוד לפני כעשור ונכשלו כשלון חרוץ שלוש פעמים. את שלושת 'החטאים' של אמזון למדנו והגענו ל-100% הצלחה. אמזון פיתחו שיטה של קנייה טו גו בחנויות. נכנסים לחנות, לוקחים ויוצאים. החטא הראשון בשיטה שלהם היה שהתוכנות בהן הם השתמשו היו מדויקות רק ב-90% - בעולם קמעונאי, שהרווח בו לא גדול, אם זה לא 100% מדויק אל תיכנס לזה.
"החטא השני שלהם היה שהם אולי חסכו שתי קופאיות, אבל במאזן הכולל רק על האבטחה למניעת ונדליזם, הספקים, המנהלים וכל המסביב, הם שילמו הרבה יותר. החטא השלישי, שהם לא השכילו לפתוח את החנויות במקומות שבהם הם באמת נדרשים. אף אחד לא צריך מינימרקט צמוד ל-am-pm".
ואתם פתרתם את זה?
"בדיוק. ראשית הגענו באמצעות מערכת הסחר של Q, שפותחה על ידי הסטארט אפ "CYB-ORG AUTO SHOP" של היזם ארז גור למקסום של 100%. המערכת החדשנית עושה שימוש בחיישני שקילה וראיית מכונה. באמצעות המערכת הזו גם ייתרנו את 'המסביב', סדרנים, מנהלים, קופאים, מחסנאים וכו'.
"נוצר מצב שהמיני מרקט שנפתח לא רק שעלותו היא 700 אלף שקל במקום שני מיליון דולר שעלתה החנות של אמזון, הזכיינים עוד מקבלים מימון מבנק המזרחי. אדם אחד יכול לנהל ארבעה מינימרקטים לבדו, והוא למעשה האדם היחיד שעובד בהם.
"וזה עובד פשוט, אדם נכנס לסופר באמצעות טביעת אצבע, המערכת מזהה אותו, כי הוא נרשם זה מכבר ויש לנו את כרטיס האשראי שלו, שבינינו, זה בית הסוהר הכי גדול באנושות וככה הוא לא יעלה בדעתו לעשות שטויות, המערכת מזהה מה הוא לוקח מהמדפים, הכול מרושת, מצולם ומנוטר, ובדיוק של גרמים, שוקלת אם צריך לשקול, מחייבת אותו בסל שנפתח עבורו, מוציאה לו חשבונית, וסלמאת. במקביל, היא מדווחת לספקים בכל יום מה נלקח ומה צריך להשלים ביום המחרת ועל הדרך מוציאה להם תעודת משלוח".
מפחיד. עולם של רובוטים.
"הרוח האנושית לא תיכחד לעולם. הרוח האנושית היא זו שתעצב את המוצר, היא זו שתתכנת, היא זו שתשווק והיא זו שתוביל, העולם התקדם והמציאות צריכה להתקדם איתו. זו האמת. היום אף אחד לא רוצה להיות קופאי. לבת שלי יש רשת חנויות יהלומים, והיא לפעמים נאלצת למכור בחנויות שלה כי אין עובדים שמוכנים לעבוד. כולם רוצים להיות מתכנתים, מעצבים משווקים ובעלי עסקים. לשם אנחנו הולכים".
היית מאוד בטוח גם ברשת קופיקס שלבסוף נחלת איתה כישלון.
"87 סניפים פעילים ורווחיים מאוד ברחבי הארץ נחשב לכשלון? היו מעל 120 סניפים של קופיקס שנסגרו בשל קשיים כאלו ואחרים של זכיינים כאלו ואחרים אחרי תשע שנות פעילות. אתה יודע כמה עסקים במזון ומשקאות נסגרים בשנה, כ-90%. אז אחרי תשע שנות פעילות אנחנו ברמה של כשבעים אחוזי הצלחה, ולכן השאלה שלך הייתה צריכה להיות מנוסחת באופן הבא: איך הצלחתם כל כך עם המיזם של קופיקס".
הקשר החרדי
אבי כץ נולד בבני ברק למשפחה מהמגזר החרדי, בנערותו הוא ניחן בגאונות יוצאת דופן והעתיד "הישיבתי" של הנער המבריק היה מובטח, אבל משהו באופיו ואהבה בלתי מוסברת למדינה הבוערת בו עד היום גרם לו לרצות להתגייס. הרב שך בירך אותו, והוא יצא לדרך: "אז למעשה נפרדתי מהעולם החרדי ולא חזרתי אליו עד היום", הוא אומר, "האמת, שעדיף לא להגדיר אותי אם אני דתי או לא, אני מגדיר את עצמי כאדם החילוני הכי חרדי שיצא לכם להכיר, והאדם החרדי הכי חילוני שאי פעם תפגשו.
"יש לי אהבה גדולה ללימוד תורה, ויש לי אמונה גדולה בקב"ה. כל ערב, לא משנה מה יהיה, אני סוגר את הטלפון בשעה 20:00 בערב ופותח אותו ביום למחרת בשעה 09:00 בבוקר, ואני יודע שיש בעיות שאולי צריך לפתור מיידית, אבל אמא שלי ז"ל לימדה אותי, תעבוד ותעשה השתדלות במהלך כל היום, ובלילה תן לקב"ה שיעבוד אחרת איפה האמונה והביטחון שהכול מעשי ידי ה'? ואני חייב להגיד לך שבהרבה מקרים בעיות גדולות ומורכבות מאוד שהיו לי בערב, נפתרו מאליהן כשפתחתי את הטלפון בבוקר.
"הרגעים הכי מאושרים בחיי זה שאני מצליח לפתור סוגיה בגמרא, עד היום, זה עושה אותי מאושר באמת. אני מלמד שיעורי תורה בקהילה הקטנה ברמת השרון שם אני מתגורר היום, כשם שלימדתי לפני 18 שנה תורה בקהילת 'רעות' ברעננה אליה עברתי עם נישואיי ובקהילת 'בית דורשיי' בכפר סבא מקום מגוריי עד לפני חמש שנים. ואגב, מבין כל הערים שהתגוררתי בהן, כפר סבא הייתה הכי טובה.
"אז יש לי אמונה, ואני מתנהג טוב ומשתדל לקיים מצוות ואני גם לומד תורה, ובכל זאת יש לי בעיה עם העולם החרדי ממנו אני בא. אני תמיד אומר שכשיגיע המשיח הוא לא יצטרך לתקן שום דבר פה בעם ישראל חוץ מאת העולם החרדי. לצערי, בשנים האחרונות, החרדים עשו הכול כדי לאלץ אותי לשנות את דעתי הטובה עליהם, וזה חבל מאוד".
המשבר בנישואים
גם בחייו האישיים כץ עשה שינוי לא פשוט עת התגרש מאשתו טליה לפני כארבע שנים, גירושים שהפתיעו רבים מאוד לנוכח הזוגיות רבת השנים וששת הילדים אותם גידלו לתפארת. השבוע לראשונה הוא מוכן לדבר על הפרק הזה בחייו.
"טליה היא האישה הכי מושלמת שיצא לי להכיר. היא אמא מופלאה, נאמנה, עקרת בית למופת, שאני חב לה רבות מהצלחותיי בכל תחום. זו האמת, אגב, בלי שום גוזמה. אני תמיד אומר שמאז שהתגרשתי הפסקתי ללכת עם גרביים לבנות, כי כבר לא נושאים אותי על כפיים, כמו שהיא עשתה".
אז למה אתה זה שהחלטת להתגרש?
"עניין של זוגיות זה משהו אחר. וזו הצטברות, וזה אף פעם לא בא במפתיע, בטח לא כשיש ילדים, אולי זה הפתיע אחרים, אבל לא אותנו כמשפחה. אני הילד הרע בסיפור, שיהיה ברור, לא הצלחתי להסתדר עם כל הטוב הזה, ואין פה שמץ של ציניות או סרקזם. היה לי יותר מדי טוב.
"אני תמיד אמרתי שאם אשתי הייתה המועמדת להיות אמא שלי, לא היינו נפרדים לעולם. ולא צריך להאריך בדברים האלו, אבל טליה היא ממש כליל השלמות. כשאדם רוצה להתגרש אחרי שנות זוגיות ארוכה הוא נדרש לשני דברים קריטיים: אומץ ויכולת כלכלית, שני הפרמטרים האלו לא חסרים לי, ועשיתי זאת".
איך הגיבו הילדים?
"כשאתה מתנהג כמו בנאדם טוב, כמו מענטש, גם בגירושים, הילדים רואים את זה. לא היו שום ויכוחים, בטח לא כלכליים. בלי אומר ודברים הושבתי רואה חשבון ונתתי הוראה לתת חצי מדויק מכל הנכסים ומכל הכסף שיש. מגיע לה בדיוק כמו לי, שנינו עשינו את כל העושר הזה. לא צריך לנקוב במספרים אבל שנינו יצאנו עם כמה מיליונים טובים בכיסנו, וזה ככה אמור להיות".
אתה כרגע בזוגיות חדשה עם נטעלי?
"כן. יש לי זוגיות חדשה ואני אוהב את המקום שבו אני נמצא כעת".
ולמרות שאתה דתי אתה חי איתה ללא נישואים.
"כן. ויש לי גם מה להגיד על זה: לפעמים החיים חזקים מהכול, ויש אהבה, אז זה לא מסתדר. אז השאלה היא, האם אני זורק את הכול, או ממשיך לקיים את מה שאפשר. יש לי שטר של 200 שקל, בגלל שבזבזתי מאה, אני אזרוק את המאה שנשארו לי ביד?".
העבודה הפנימית
כץ מעיד כי השתנה מאוד בשנים האחרונות. "עבדתי על עצמי", הוא אומר.
מה השתנה?
"הרבה מאוד, אבל בעיקר עבדתי על המידות שלי ואני במקום אחר לגמרי היום".
אם אפשר לשאול מה בדיוק?
"בעיקר ללמד סנגוריה על אחרים. יש אנשים ממש ספורים היום שאני כועס עליהם, על הרבה אנשים למדתי ללמד זכות כי התחלתי לדמיין מה הייתי עושה במקומו. צריך לעבור הרבה, ולעשות כמה שטויות בעצמך, כדי שתגיע לזה. וזה משחרר".
היית רוצה לבקש סליחה ממישהו?
"ביקשתי מהרבה, ויש לי אחת שלא יצא לי לבקש ממנה וזו אמא שלי דבורה ז"ל. האישה האדירה הזו, בגיל 38 נותרה אלמנה חסרת כל אחרי שאבי נפטר ממחלה ועם ילדים מגיל שנתיים עד 15. לי עוד לא מלאו שש, והייתי ילד שובב, לא היה קל איתי. היו לה פנים עצובות, כתפיים כפופות, פאה שידעה ימים טובים יותר, לבוש לא אופנתי.
"למדתי ב'רזילי', בית ספר עממי חרדי לבנים, שבו למדו בני המשפחות העשירות והחשובות בעיר. אמא של אף אחד מחבריי לא נראתה כמו אמי. אני זוכר שיום אחד הגיעה בהפתעה לבית הספר, הייתי בכיתה ו' או ז', והתביישתי בה. אמרתי לה, 'אמא, למה הגעת?' היא ראתה את הרתיעה ואמרה לי, 'אני לא מאמינה שאתה מתבייש בי'. היא הייתה אישה חשובה. חברותיה הקרובות היו הרבניות הכי ידועות בעולם הליטאי ואני ראיתי רק את הופעתה ובגדיה.
"הייתי נותן שנות חיים מחיי, כדי לקחת בחזרה את אותו משפט. אמא לא הספיקה לראות את הצלחתי. לו רק יכולתי לקחת אותה לסיבוב בין עסקיי, בדיוק כמו שנראתה אז. להציגה בפני כל מנהל של סניף קופיקס, לעלות איתה לבמה בהרצאות שלי, ולהגיד לכולם, 'תכירו, זו אמא. שלי ושלכם שלה הוא'".
עצוב. איפה רואים אותך בעוד 20 שנה?
"ממשיך ליזום וליצור, זה אני. לא מתכוון לנוח. אני זוכר שכולם שאלו את עצמם על ביבי נניח למה הוא היה צריך את זה, הוא יכול היה לשבת בבית בקיסריה ולזכות בתהילת עולם. אנשים לא מבינים שאנשים כמונו חייבים כל החיים לעשות משהו, לבטוש ברגליים את השמנת, לבטוש ולבטוש בלי הפסקה כדי לעשות חמאה בסוף. אתה יודע מה מצער, וזו האמת המרה שכולם בסוף מגלים, שהכול הבל הבלים, עכשיו אתה מבין למה אני חייב את העולם הרוחני. זה הדבר היחידי שיש בו ערך".
