הקורונה שיבשה לרבים מאיתנו את התוכניות, ואם היתה תקווה קטנה לאיזושהי חזרה לשגרה, הגיע הגל השני ושיבש שוב את התוכניות לחופש הגדול. חופשות, אירועים וטיסות בוטלו, תוכניות השתנו, ומרבית האנשים נאלצו לחשב מסלול מחדש.
כמה מתושבי העיר סיפרו השבוע ל"מיינט מודיעין" כיצד הם התמודדו עם המצב החדש.
משפחת מאיר
"משדרים לילדים חוסן"
בני הבית: משפחת מאיר משכונת אבני חן. טל (42), מנתחת מערכות, שמעון (44), עצמאי בעל עסק בתחום הביטוח, שיר (16), אורי (14), רותם (11), ושקד וענבר (7).
מה היתה התוכנית המקורית שלכם לחופשה השנה?
"בכל קיץ אנו משתדלים לצאת לחופשה של כמה ימים בצימר, אך השנה תכננו לחגוג לאבא של טל יום הולדת 70 במלון "כינר" על שפת הכינרת עם המשפחה המורחבת למשך כמה ימים בסוף אוגוסט. כבר לפני כמה חודשים הזמנו מעל עשרה חדרים לכל המשפחה, התחלנו לתכנן תוכניות, הילדים התלהבו והתרגשו והשבוע היינו אמורים להקליט שיר באולפן לכבוד יום ההולדת".
ואז הכל השתבש.
"לצערנו הרב השבוע קיבלנו שיחת טלפון שבה הודיעו לנו כי החופשה מבוטלת כי המלון הופך ל'מלון קורונה'. ברוח התקופה האחרונה, כבר הורגלנו בשינויים תכופים, אך למרות זאת בהחלט היתה ציפייה, וגם האכזבה, בעיקר אצל הילדים, היתה גדולה. בתחילת הקורונה כבר התבטלה חופשה במרוקו להורים של טל, בהפסד כספי ניכר. כיוון שאביה רופא שעובד עם מכבי הוא לא יכל לטוס, כי הוא נשאר בין הרופאים הבודדים שהסכימו להגיע לטפל בחולים במרפאה שלו שבלב בני ברק".
מצאתם תוכנית חלופית?
"בינתיים לא נמצאה תוכנית חלופית, אך לא מן הנמנע שנעשה משהו שלא נעשה עד כה במשפחתנו, במסגרת רחבה, ונצא לקמפינג כולם. אנו מחפשים מקום שיהיו בו גם חדרים ממוזגים למבוגרים שיהיו איתנו, ונקווה שכולם יזרמו".
איך אתם מבלים את החופשה בסופו של דבר?
"המבוגרים ממשיכים בשגרה ובעבודה עד כמה שניתן. בתחום הביטוח העבודה ממשיכה ביתר שאת. לילדים הגדולים לא קל והם מנסים לתמרן ולבלות תוך כדי ביטולים של המון תוכניות, בידודים ושינויים תכופים בתקנות. הקטנות פחות מרגישות את מה שקורה, כי בינתיים הן במסגרת של בית הספר".
אתם שומרים על אופטימיות למרות הכל?
"בתחילתו ובסופו של דבר אנחנו אנשים אופטימים. מבינים שזה מה שנכפה עלינו, שזה עלול לקחת תקופה ארוכה עד שיחזור להיות מה שהיה. מנסים למצוא בכל דבר את הטוב, להסביר ולשדר לילדים חוסן ועוצמה וללמוד לראות את הטוב ולקחת מהתקופה המאתגרת הזאת את הטוב שבה. זאת תקופה מיוחדת שנקווה שכולם יעברו אותה בבריאות ושהמצב הכלכלי ישתפר".
משפחת כהנא
"הכי חשוב ‑ אנחנו יחד"
בני הבית: דן (53), איש מכירות, אילנה (46), עוסקת בהדרכת הורים ובאימון אישי. הורים לנועם (16) מתן (13.5) וגיא (10).
מה היתה התוכנית המקורית שלכם לחופשה השנה?
"לרגל בר המצווה של מתן, תוכננה והוזמנה מראש חופשה משפחתית בחו"ל. התכנון היה כמעט שלושה שבועות של טיול קרוואנים באירופה ‑ גרמניה ומשם טיול בהולנד, בלגיה וצרפת. הטיול הוזמן מראש ותוכנן לפרטי פרטים".
מתי הבנתם שהכל משתבש?
"כבר בסוף פברואר כשהחלו לבטל טיסות חששנו, אך לקראת חודש מרץ, כשהשמיים נסגרו, הבנו שמגיפת הקורונה מבטלת את כל התוכניות".
מצאתם תוכנית חלופית?
"המצב בארץ ובעולם לא ברור. אי־הוודאות משאירה אותנו במקום לא טוב מבחינה כלכלית. המצב של העצמאים ידוע ומוכר לכולם. נאלצנו לשלם דמי ביטול גבוהים על הקרוואן ועלות דמי הטיסה ששולמו לא הוחזרו ולא ברור אם נזכה לקבל החזר מחברת התעופה אל־על. בכל יום שומעים על הדבקות והחשש גדול. הילדים, כמובן, מאוכזבים. ציפינו מאוד לחופשה הזו. אך הם מודעים למצב ומבינים אותו ואין לנו שום דרך לשנות אותו".
איך אתם מבלים את החופשה בסופו של דבר?
"הילדים בבית, נפגשים עם חברים בעיקר אונליין, מדי פעם כשמתאפשר יוצאים לפגוש חברים בחוץ. עקב אי־הוודאות הכלכלית והחשש מהדבקות, כרגע כלל לא מתוכננת חופשה מחוץ לבית".
אתם שומרים על אופטימיות למרות הכל?
"בהחלט. תפקידנו כהורים הוא למצוא דרך ליצור שיגרה חיובית בתוך האי־וודאות. בביתנו נהנים מארוחות משותפות, המטבח הפך להיות מקום פעיל לפינוק וכולם לוקחים חלק בהכנת ארוחות ופינוקים. בין הילדים יש חיבור מעולה שהתחזק. אנחנו צופים יחד בסרטים, משחקים אונליין ואפילו עושים שעות כושר משותפות. משתדלים בתוך הכאוס לשדר שבתוך הבית שלנו אנחנו מוגנים, בטוחים וחופשיים. והכי חשוב שאנחנו יחד".
משפחת שמש
"מטיילים בשבילי הארץ"
בני הבית: יובל (50), צלם ושחקן, עינב שמחה (50), גננת, מורה למחול, שחקנית, מאמנת ומנחת סדנאות שמחה וריקוד. גל (24), יזם, וסול (9).
מה היתה התוכנית המקורית שלכם לחופשה השנה?
"השנה תכננו לצאת לחופשה משפחתית בסלובניה וקרואטיה כבר בסוף יולי. חופשה משפחתית מגיעה תמיד אחרי שנה של סדנאות, הצגות והשתלמויות והיא עבורנו כמו אוויר לנשימה, דבר שמחכים לו כדי להיטען באנרגיות ולחוות חוויות משפחתיות משותפות".
מתי הבנתם שהכל משתבש?
"השנה כשפרצה הקורונה הבנו שדברים עלולים להשתנות. זה התחיל כאשר הצגת הילדים 'סול והשמש' שבה אנו שחקנים, שנכתבה בהשראת הסיפור האישי של סול שלנו ונגעה בלבבות של ילדים רבים, התבטלה, והרקדות נדחו בדיוק כשכבר היינו אמורים להגיע לגנים ויישובים רבים. הבנו שהמצב פוגע לא רק בעסק שלנו אלא עלול גם לפגוע בחופשה השנתית לה חיכינו כל כך. כשחזרנו מעט לשגרה הבנו שכנראה חופשה בחו"ל היא לא אפשרית השנה ונצטרך לחשוב על דרכים יצירתיות לחוות חוויות משותפות".
מצאתם תוכנית חלופית?
"זה מאכזב לבטל חופשה, אך לאחר ימים רבים בתוך הבית ועלייה בתחלואה אנחנו מאמינים שהכל לטובה שעלינו לראות את היש בחיינו ולהודות עליו. יש לנו ארץ נהדרת ואנחנו תמיד נהנים לטייל בה, והשנה בוחרים ליהנות מהנופים, המרחבים והאנשים שאנחנו אוהבים כאן".
איך אתם מבלים את החופשה בסופו של דבר?
"החלטנו כל שבוע לחפש מקום חדש בארץ שבו לא ביקרנו, יובל מצלם ואני מעבירה סדנאות של מיינדפולנס בתנועה כדי ליצור ריפוי ושמחה וכך אנחנו מטיילים ומנסים לשמור על האופטימיות. אנחנו עולים ללייב בדף העסקי שלנו עם טיפים לשמירה על השמחה והבריאות, מעלים סרטונים שלנו עם סול ובהם רעיונות לריקוד ותנועה להורים וילדים, לשתף במה שעוזר לנו לשמור על תדר גבוה ואנרגיה. חשבנו על דרך להעלות את ההצגה באופן דיגיטלי כדי לאוורר רגשות ופחדים אצל הורים וילדים ולהעניק תחושת מסוגלות וביטחון".
אתם שומרים על אופטימיות למרות הכל?
"קיבלנו הזדמנות נדירה להיות כל המשפחה בזמן של יחד, לחוות יצירה, בישול, ריקוד ותנועה ביחד, ליהנות מהליכות בטבע הקרוב לבית, להודות על מה שיש בחיינו ולהאמין שהימים הטובים שבהם טיילנו והכרנו ארצות רחוקות עוד יחזרו. כרגע מטיילים בשבילי הארץ והנפש ומאחלים לכולם בריאות טובה, לשמור על התנועה ולבחור בשמחה".
משפחת אלול
"עוד יבואו ימים טובים"
דיירי הבית: דוד (42), עורך דין עצמאי, רחל, 37, בעלת משרד נסיעות, הורים לארבעה בני 18, 15, 14 ו־9.
מה היתה התוכנית המקורית לחופשה השנה?
"התוכנית המקורית היתה חופשה בבוקרשט שהייתי אמורה לארגן גם ללקוחותיי שרצו חופשה כשרה".
מתי הבנתם שהכל משתבש?
"בתחילת מרץ כשסגרתי את המשרד עוד אמרתי 'יעבור פסח והכל ב"ה יסתדר אחרי פסח'. אחרי פסח הבנתי ששום דבר לא הולך להסתדר בקרוב בכלל".
מצאתם תוכנית חלופית?
"לא חיפשנו. המצב הכלכלי לא מאפשר. חיפשתי צימרים בהתחלה אבל המחירים בשמיים, אז אפילו שני לילות בצימר לא יקרה".
איך אתם מבלים את החופשה בסופו של דבר?
"ביתנו הנעים והחמים, עם מעט יציאות לאן שאפשר".
אתם שומרים על אופטימיות למרות הכל?
"הילדים שלי יודעים שכל יום מסתיים באמירת תודה. קודם כל אנחנו בריאים, יש לנו קורת גג ואוכל אז אנחנו בני מזל. עוד יבואו ימים טובים והרבה חופשות. צריך לקחת את הגל בפרופורציה הנכונה. אני כן חושבת שהתפקיד של החופשה הוא החלפת כוח משנה של עשייה, אבל בשום אופן לא במחיר של להיכנס לחובות ומעבר ליכולת. הסוד הוא לעבור את התקופה בשלום ולהוציא רק מה שחייבים. מה שמעבר יחכה, וחופשה היא בהחלט מעבר".
עומר פנחס
"משחקים פורטנייט וקאונטר סטרייק"
מי אני?
"קוראים לי עומר פנחס, אני בן 14 ועולה לכיתה י' בבית ספר עירוני ה' ע"ש יצחק נבון".
מה היתה התוכנית המקורית שלך לחופש הגדול?
"התוכנית המקורית שלי לחופש היתה להיפגש עם חברים, במקומות שונים בעיר, מדי פעם בבית של החבר. בנוסף, אני ומשפחתי היינו עתידים לטייל וגם לנפוש במשך שבוע במלון באילת. לצערנו, בגלל ההגבלות והסגר שמתקרב, העדפנו לבטל כי זו לא תהיה חופשה נעימה. כל הזמן נצטרך לדאוג שיש מרחק של שני מטר בינינו לשאר המשפחות, מחויבים לעטות מסכה בכל שלב הטיול וזה לא נראה לנו נוח ונעים. נעדיף לחכות לתקופה טובה יותר".
מתי הבנת שהכל השתבש?
"לצערי רק לפני שבוע הבנו שזה באמת סופי. ראינו גם שיש סגר בכמה אזורים בארץ וגם עלייה בתחלואה".
מצאת תוכנית חלופית לחופשה?
"לצערי עדיין אין תוכנית. הפכנו להיות יותר ספונטנים".
איך אתה מבלה את החופשה בסופו של דבר?
"אני והחברים עושים שיחות טלפון, שיחות וידאו ומשחקים ביחד במחשב פורטנייט וקאונטר סטרייק".
אתה שומר על אופטימיות למרות הכל?
"אני חושב שעברנו לא מעט דברים וגם את הקורונה נעבור מתישהו".
ירדן קדם
"אמשיך לחפש עבודה"
מי אני?
"ירדן קדם (17), מסיימת י"ב בעירוני ד'".
מה היתה התוכנית המקורית שלך לחופש הגדול?
"החופש הנוכחי היה אמור להיות החופש לפני הגיוס. תכננתי לעבוד המון ולטייל, אולי לטוס לחו"ל עם המשפחה והחברים. בעיקר לבלות ולנצל את הזמן שנשאר עד הצבא".
מתי הבנת שהכל השתבש?
"באמצע מרץ עניין הקורונה הפך לרציני והופסקו הלימודים. כמו כולם הייתי בבית וראיתי איך לאט־לאט ההנחיות מחמירות. נאלצנו לבטל חופשה משפחתית שנקבעה שנה מראש לאיטליה. פה הבנתי שכנראה שהתוכניות לא יקרו כמו שרציתי".
מצאת תוכנית חלופית לחופש?
"למען האמת די קשה למצוא עבודה במצב הנוכחי. המון מקומות עדיין סגורים והמון מקומות שפתוחים, מחזיקים עובדים בחל"ת ולכן לא מחפשים עובדים חדשים. גם לטייל כרגע לא בא בחשבון ובטח שלא לטוס".
איך את מבלה את החופש בסופו של דבר?
"אמשיך לחפש עבודה כדי לנסות בכל זאת לחסוך כסף לפני הגיוס ואקווה שהמצב ישתפר כדי שאוכל גם להיפגש עם חברים ולטייל כמה שאפשר. בינתיים אני משתדלת לבלות ולנצל את הזמן שנשאר כמה שאני יכולה, בהתאם להנחיות".
את שומרת על אופטימיות למרות הכל?
"אני תמיד שומרת על אופטימיות, זה הכי חשוב. ברור לי שהכל זמני ושבמוקדם או מאוחר המצב יירגע".
