בגיל 15, ובגובה 1.48, גדילתו של בן לאון ממודיעין, ובת ימי מלידה, נעצרה. את הלימון הוא הפך ללימונדה והיום, בזכות מראהו הבלתי שגרתי, הוא מצליח להיכנס לליבם של ילדים ובני נוער רבים, שרואים בו חבר שאיתו אפשר לחלוק את סודותיהם. בימים אלה הוא חושף את סיפורו האישי בהרצאה חדשה ומפעיל שיטת טיפול ייחודית, שבה הוא משלב תיאטרון ילדים המשמש כלי השלכתי של הילדים על המציאות
"הפסקתי לגדול בגיל 15 בגובה 1.48 מטרים בלבד, ומאז הגובה שלי הוא האישיות שלי. כשאני מטפל בילדים החיבור הוא די מהיר. זו תחושה טובה לילד לעבוד עם מישהו נמוך בגובה שלו, כי יש בזה דבר לא מאיים עבורו. דמותי הלא מאיימת מקלה עליהם להתחבר אלי ולאפשר לעצמם לחלוק את אשר על ליבם", מספר לאון, וומסביר: "אני מדבר את שפתם ומקשיב להם, מאמין בהם ונותן להם הרגשה שבעזרת צעדים קטנים אפשר ליצור ביחד תסריט טוב יותר ליומיום שלהם".
בן לאון ממודיעין הוא כיום מטפל התנהגותי קוגניטיבי (licbt), מאמן ילדים ובני נוער ומדריך הורים. "כשאני משתף את הילדים בקושי שלי כילד נמוך, זה מנרמל להם את הקשיים שלהם. אני מאמין שכשמטופל רואה מולו מישהו עם סדקים שעבר דברים בחיים, הוא מרגיש שהוא כנראה יבין אותו טוב יותר", הוא אומר.
בימים אלו מעביר לאון ברחבי הארץ את ההרצאה: "small talk" על סיפורו האישי, ומיישם גם שיטת טיפול חדשה, במסגרתה הוא משלב בטיפולים שהוא מעביר לילדים תיאטרון ילדים, "עבור הילדים בגילאים קטנים משמש התיאטרון כלי השלכתי, ואילו בגילאים הבוגרים יותר משמש התיאטרון להמחשת סיטואציות מהיומיום באמצעות לימוד חוויתי ומעצים על המחשבות, על הרגשות ועל ההתנהגות".
איך הייתה החוויה האישית שלך כנער נמוך קומה?
"כתלמיד תיכון נמוך קומה, הבמה במגמת התיאטרון של תיכון 'שז"ר' בבת-ים נתנה לי הזדמנות להראות את עצמי ולהביא לידי ביטוי את כשרוני. החזרות להצגת הבגרות, שנמשכו שנה שלמה בהיכל התרבות בבת ים, היו חוויה שלא אשכח לעולם. אתה נכנס לדמות והביטחון שלך קופץ פלאים. כשהווילון בבמה נפתח ו-500 איש צופים בך, אתה כבר לא 1.48 מטרים אלא אדם ענק שכרגע גרם לאנשים לצחוק, לבכות ולהזדעזע ממשהו שעבדת עליו במשך שנה. הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי מדבר אליי מאוד כי הוא מתעסק בעיקר בכאן ובעכשיו ביומיום. מבחינתי, כמו בתיאטרון המטרה היא לגרום לך לחשוב שוב ושוב ולחקור לעומק ביחד עם המטפל את מחשבותיך שבסופו של דבר משפיעות על הרגש שלך ועל הצורה בה את בוחר לחיות את חייך".
לאןן גדל בבת ים בבית עוטף וחם, הוריו ושתי אחיותיו גבוהים ממנו ובשנות ילדותו האירו את חוזקותיו. בגיל שלוש ראו הרופאים עיכוב בגדילה ולכן עבר בדיקות, אך מבחינה הורמונלית הכל היה תקין. כילד הוא היה מאוד אנרגטי ואהב לשיר ולרקוד. בתיכון הוא למד תיאטרון, ולמרות שמאוד נהנה מלימודי התיאטרון בתקופה זו נסגר וחווה לדבריו קושי חברתי.
את תקופת שירותו הצבאי, בה שירת כסמל מבצעים במחסום ארז שבגבול עזה (עם רובה M16 ארוך שהיה כמעט בגובהו), הוא זוכר לטובה. "הייתי מאוד אהוב, ולדעתי זו הייתה התקופה הראשונה בחיי בה שמתי לב לכך שאנשים ממש נפתחים אליי, באים להתייעץ לגבי דילמות שונות ולקבל מילה טובה".
בהמשך למד תואר ראשון ושני בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אחרי הלימודים החל לעבוד כרכז חוגים במרכז קהילתי בבת ים, ושם הבין את חיבורו הנפלא עם ילדים והורים. אחרי משבר גדול שעבר ויציאה לעצמאות מבית הוריו, החל ללמוד הדרכת הורים עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז, אימון ילדים ובני נוער. בשבע השנים האחרונות הוא מאמן ומטפל בקליניקה פרטית במודיעין ובמרכז החינוכי 'מפלים' בבת ים. הוא גם עוסק בהדרכות הורים.
לאון, בן 37, נשוי לאסנת, בת 36, ואב לטל בן שנה ותשעה חודשים, היה צריך להתאמץ הרבה יותר מגבר ממוצע כדי למצוא זוגיות מאושרת. אשתו אסנת גבוהה ממנו ב-14 סנטימטרים, וגם אם יש כאלה שמרימים גבה על הפרש הגובה, זה לא מפריע לה וגם לו.
גם כשלדבריו חושבים בטעות שהוא ילד או נער בגלל גובהו. הוא מצהיר: "לא הייתי רוצה להיות גבוה יותר. הגובה שלי הוא האופי והאישיות שלי וזו המתנה שקיבלתי". מנגד, הוא מודה כי לא היו מזיקים לו כמה סנטימטרים כדי להגיע למדף העליון במטבח, "אבל איך אשתי אומרת: 'במאוזן כולם באותו גובה'. לדעתי, כשמטופל רואה מולו מישהו עם סדקים שעבר גם דברים הוא כנראה יבין אותו טוב יותר".
