"הכתובת הייתה על הקיר", זועקת הכותרת פעם אחר פעם, לאחר עוד מקרה טרגי של רצח אישה בידי בן זוגה. רק בשבוע האחרון, מדינת ישראל הייתה מול מסכי הטלוויזיה, לאחר שבמשך 9 שעות ובשידור חי ניסתה משטרת בת ים לשכנע את בעלה של ילנה גאלובסקי לרדת מגג הבניין שהתבצר עליו, לאחר שנחשד ברציחתה. אתמול (ה') זה קרה שוב ברחובות - אישה בת 79 נרצחה ע"י בנה שהתבצר, גם הוא, על הגג, עד שלבסוף קפץ ממנו.
אחרי שעות של משא ומתן, הבעל קפץ למותו מגג הבניין. המקרה הקשה רק מדגיש את העובדה שבקצב הנוכחי - שנת 2025 תשבור שיא מדמם של רצח נשים בידי בני זוגן.
אולי יעניין אותך:
מספר הנרצחות מזנק
על פי נתוני המשטרה, בשנת 2023 נרצחו בישראל 22 נשים, כאשר ב-55% מהמקרים הרוצח היה בן זוגן. בשנת 2024 נרצחו 18 נשים במשפחה, מתוכן 12 על ידי בן זוג. בשנת 2025 כבר נרצחו 19 נשים במשפחה, 12 מתוכן על ידי בן זוג - וזאת בחמישה חודשים בלבד, כמו בכל השנה שעברה(!).
נתון מטריד נוסף הוא העלייה בשימוש בנשק: 38% ממקרי הרצח במשפחה בשנת 2025 בוצעו בנשק חם, פי שניים מהממוצע בשנים 2020-2024. במקרים רבים, לרצח קדמה היסטוריה של אלימות, איומים והתעללות, שלעיתים דווחו למשטרה ולעיתים נותרו בגדר סוד אפל בתוך הבית.
"כל אישה שנרצחת היא עולם ומלואו שהלך לאיבוד, וכשל מערכתי צורב", אומרת בכאב עו"ד רות דיין וולפנר - מומחית בתחום דיני משפחה, "רבות מהנשים הללו היו מוכרות למשטרה ולשירותי הרווחה. הן התלוננו, זעקו לעזרה, אך בסופו של דבר, המערכת לא הצליחה להגן עליהן".
"הצו הוא פיסת נייר"
ומה עם המשטרה? "משטרת ישראל פועלת במספר מישורים להתמודדות עם אלימות במשפחה וסיכון נשים", מסביר גורם בכיר במשטרה. "הקמנו יחידות ייעודיות לטיפול בעבירות אלו, הכשרנו חוקרים המתמחים בתחום, ואנחנו מפעילים כלי הערכת מסוכנות כמו 'ספירלה' (שאלון הערכת מסוכנות) בניסיון לזהות מקרים בסיכון גבוה. ישנו שיתוף פעולה הדוק עם גורמי רווחה, משרד הבריאות וארגוני סיוע".
אחד הכלים המרכזיים שבידי המשטרה הוא צו הגנה או צו הרחקה, שאמור להרחיק את הגבר האלים מהאישה המאוימת. עם זאת, יעילותם של צווים אלה מוטלת בספק לא פעם. "בעלי קיבל צו הרחקה אחרי שהכה אותי ואיים שירצח אותי", מספרת ש' מבת ים - אשר שרדה ניסיון רצח מצד בעלה לשעבר. "הוא הפר את הצו מספר פעמים. התלוננתי, אבל התחושה הייתה שלא לוקחים את זה מספיק ברצינות עד שכמעט איבדתי את חיי. הצו הוא פיסת נייר אם אין אכיפה אמיתית מאחוריו".
ביקורת נוספת המופנית כלפי המשטרה נוגעת לאופן הטיפול בתלונות ראשוניות. נשים רבות וארגוני סיוע טוענים כי לעיתים תלונות נדחות על הסף, מזוערות, או שהטיפול בהן מתעכב באופן מסכן חיים. "יש נטייה במקרים מסוימים לראות בסכסוך 'זוגי' ולהפנות לגישור, גם כשיש דפוס אלים ברור", מציינת פעילה באחד ממרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואלימות: "חייבים להבין שאיום ברצח הוא קריאת מצוקה אמיתית, לא ריב חולף".
"לדווח מייד למוקד"
בתגובה לביקורת וללחץ הציבורי, המשטרה והמשרד לביטחון לאומי מנסים לקדם יוזמות שונות. בין היתר, דובר על הרחבת השימוש באמצעי פיקוח אלקטרוני (איזוק אלקטרוני) על גברים אלימים שהוצא נגדם צו הגנה, חיזוק מערך התמיכה וההגנה על נשים מאוימות, והגברת שיתוף הפעולה הבין-משרדי.
במשטרה מדגישים את החשיבות של דיווח: "אנחנו קוראים לכל אישה שחשה מאוימת, לכל אזרח ששומע או רואה סימני אזהרה, לדווח מיד למוקד 100. כל דיווח נבדק ברצינות", אומר הגורם המשטרתי. "עם זאת, חשוב להבין שהמשטרה לא יכולה להיות בכל בית. האחריות היא גם חברתית – לגלות ערנות ולא לעמוד מנגד".
יחד עם זאת, המשטרה, למרבה הצער, מסרבת להעביר נתונים מקיפים על תיקי אלימות במשפחה, מה שמקשה על הבנה מלאה של היקף הבעיה ועל גיבוש מדיניות אפקטיבית. נכון לסוף 2024, 2,177 אסירים מרצים מאסר בגין אלימות במשפחה ו-253 אסירים נשפטו בגין רצח בני משפחה, מה שממחיש את קנה המידה של הבעיה גם בתוך מערכת המשפט.
"כתב אישום חמור"
למרות המאמצים המוצהרים והשיפורים הנקודתיים, הדרך למניעה אפקטיבית של רצח נשים בישראל עוד ארוכה ומורכבת. המאבק דורש לא רק אכיפה משטרתית נחושה ויעילה יותר, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק בחברה כולה. יש צורך בהקצאת משאבים גדולים יותר למקלטים לנשים מוכות, לטיפול בגברים אלימים, לחינוך למניעת אלימות מגיל צעיר, ולהגברת המודעות הציבורית לסימני האזהרה המקדימים.
"אסור לנו להשלים עם המציאות הזו", מסכמת עו"ד דיין וולפנר. "כל מקרה הוא תזכורת כואבת לכך שמאחורי הסטטיסטיקה עומדות נשים, אימהות, אחיות ובנות, שחייהן נגדעו באלימות אכזרית. המאבק על חייהן הוא מאבק על פניה של החברה הישראלית."
מורן זר קצנשטיין, מייסדת 'בונות אלטרנטיבה', מוסיפה גם כי "כל מקרה רצח כזה הוא כתב אישום חמור נגד מדינה שמפקירה נשים, ולא עושה מספיק כדי לעצור את המגפה הזו. נשים נטבחות בבתים שלהן - אנחנו דורשות יישום מיידי של תוכנית חירום לאומית שמטרתה להגן על ביטחונן של נשים".
למי תוכלי לפנות?
מוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי: פועל 24/7, מציע תמיכה וסיוע לכל פנייה בנושא אלימות במשפחה על ידי עובדים סוציאליים מומחים. זמין גם בוואטסאפ: 050-2270118.
קו הייעוץ המשפטי-טיפולי של ויצו: 3980* (ימים א'-ה' 9:00-13:00). מספק ייעוץ לנשים בתהליכי פרידה ובצל אלימות מכל הסוגים.
הקו החם הדיסקרטי של נעמת: 9201* (ימים א'-ה' 9:00-15:00). מציע ייעוץ רגשי, נפשי ומשפטי, עם מענה אנושי ראשוני על ידי מתנדבות.
הקו החם של עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים: 6724* (24/7, כולל שבתות וחגים). מספק ייעוץ, הכוונה ותמיכה בכל סוגי האלימות במשפחה, זמין במספר שפות.
תהל - מרכז סיוע לנשים דתיות/חרדיות וילדיהן: 02-6730002.
ארגון נשים נגד אלימות (לנשים ערביות): 04-6566813.
