אחת האגדות האורבניות שנוהגים לספר על ברוס לי היא שמותו בטרם עת, בגיל 33 בלבד, נגרם כתוצאה מ"מכת מוות מושהית" שניתנה על ידי אומן לחימה כלשהו. אלה שטויות, כמובן, אבל לא יכולתי שלא לחשוב על כך בזמן שלגמתי את ה"ג'ין ברוס לי" שהזמנתי במסעדת "מא" האשדודית. הקוקטייל מורכב מג'ין, כמובן, והברוס לי מורכב מלמון גראס, ג'ינג'ר, סאקה, לימון ויוזו. האמת? טעים, אבל למרבה הצער לא הרגשתי את הג'ין, מה שגרם לי לקוות שאולי מדובר כאן במנת אלכוהול מושהית שהשפעתה תיבחן בהמשך ותגרום לי להתרוממות רוח נעימה (ולא חלילה למפרצת במוח, כמו לכוכב הקראטה המהולל).
אז בדיעבד שום התרוממות רוח לא נגרמה אומנם בזכות ברוס לי, אבל זה בהחלט קרה בזכות המסעדה האסיאתית המאוד נעימה הזו, שנבחרה לארח את חגיגות השחרור של הילדה הקטנה מצבא ההגנה לישראל. זה מדהים איך הזמן עובר. תראו מה זה בן אדם. נדמה שרק לפני כמה ימים קִייסַמנו מבין שינינו את שאריות ההמבורגר המצוין שטרפנו בארוחת הגיוס שלה במסעדת "סאנסט בולבארד" הסמוכה, והנה אנחנו כבר כאן, מבוגרים בשנתיים - ולא רק אנחנו, אפילו הקיסמים התבגרו במהלך הזמן הזה והפכו לצ'ופ סטיקס.
באמת מא פתאום
ביום שלישי בערב הבנות רצו משום מה לנסוע לתל אביב ולחגוג שם, אבל למרבה השמחה, באף מסעדה אסיאתית בתל אביב ובנותיה לא היה מקום באותו ערב בשעה סבירה (בכמה מסעדות היה מקום על הבר ב־23:00). שמחנו לגלות שב"מא" ישמחו לקבל אותנו, ועלצנו עוד יותר לגלות שהם אפילו מאושרים שהגענו. מקום מקסים, "מא" - מעוצב למשעי ("מהמם ברמות", תיארה אותו אחת הבנות, "ואפילו תואם את הקונספט האסיאתי"), צוות קשוב, שירותים נעימים, מוזיקה שחורה... מוזיקה שחורה? מא פתאום?! "זה נותן לנו אנרגיה", אומרת המלצרית, "ואם לנו טוב, גם ללקוחות טוב". אז טוב, גם באסיה שומעים מוזיקה שחורה. בטוח. אלא מא?
המנות יצאו במהירות. הבנות היו מוטרדות קמעה מהעובדה שהטבח ערבב את הסום טאם - סלט הפפאיה שהזמינו - בידיים חשופות. הסברתי להן בסבלנות שעקרון שלוש השניות פועל גם במקרה זה. על פניו זה נשמע סלט מדליק ביותר, עם רצועות פאפאיה בוסר, שרי, גזר, כרוב ובוטנים ברוטב תאילנדי. אבל למרבה הצער הוא היה די סתמי לטעמי ולא ממש מעניין. מרק התירס היה אכזבה אף הוא. הטעם הדומיננטי בו היה חלב קוקוס ולא תירס. אחת הבנות אמרה שהוא היה טעים, וזה נכון, אבל זה היה טעים קוקוס ולא תירס.
ובדיוק אז, כשמבטי האכזבה נתלו באוויר, הגיעה המלצרית עם צלחת מנת קאפ לברק על חשבון הבית - ארבע יחידות לברק מטוגן לצד סלט ירוקים טעים על מצע של חסה. נהדר.
יתרון הגודל
כשהמנות העיקריות הגיעו האושר החל לחלחל. המנות ב"מא" ענקיות, לא פחות, וזו כבר התחלה טובה, במיוחד לארבעה חיילים משוחררים ורעבים כמונו (חייל משוחרר זה לכל החיים, למי שתוהה). הגדולה הזמינה פאד תאי והסבירה מניסיונה שהמנה גדולה יחסית למנות דומות שמוגשות במסעדות אחרות וגם נהנית מהרבה יותר עוף.
הקטנה - כלת האירוע, כזכור - הזמינה את המאכל היחיד בתפריט שאינו חריף: המוקפץ היפני. זה די אכזבה שאתה שולח ילד לצבא כדי שיתחשל ומחזירים לך אותו כשהוא עדיין לא מסוגל לאכול חריף. המוקפץ היפני התגלה כאטריות ביצים, ירקות ובוטנים ברוטב מתוק. היא אמרה שטעמה טובים יותר, אבל סיימה את כל המנה הענקית הזו בעצמה, בעזרתה האדיבה של אמא שלה, מה שגורם לי לפקפק מעט באמינות דבריה.
היחס בין הזמן שאמא של הבנות משקיעה בקריאה מדוקדקת בתפריט לבין ההנאה שלה ממה שהיא מזמינה לבסוף יהיה תמיד הפוך. זה קרה גם כאן, בהזמנת הפד קפאו בקר - מנה של בשר קצוץ במרינדה אסיאתית עם למון גראס וירקות שמוגש עם אורז בסמטי וביצת עין שאפילו שואלים אותך איך אתה רוצה אותה. לי לא היה טעים. אולי כי הטעם החוויר לעומת הטעמים של המנות האחרות. "זה היה דייסה מדי", אמרה אמא של הבנות, "לא אוהבת שאורז מעורבב לי עם האוכל".
בניגוד אליה אני מזמין תמיד מה שקופץ לי לעין, והמנה שקפצה הכי גבוה בתפריט של "מא" היתה מנה בשם אטריות אודון - אטריות עבות מחיטה מלאה, שמקורן במטבח היפני. האטריות, כך הובטח לנו, יוגשו עם ירקות ברוטב קארי אדום עם בוטנים וכוסברה. אז לא. משום מה המנה שקיבלנו היתה אודון שמנת פטריות, והדבר האדום היחיד שהיה שם היה הפנים שלי כשכולם שאלו אותי למה לא החזרתי ואני עניתי בלחיים סמוקות (ולא מיין, כזכור) שזה נורא טעים לי ושהאודון חברות נורא טובות של הרוטב.
חוויית הורות
ביום שלישי יש 1+1 על הקוקטיילים, אז חשבתי להטביע את יגוני על ברוס לי - גם על מותו ללא עת וגם על הקוקטייל הלא־מספיק־חזק שקרוי על שמו של האיש החזק ההוא - במשקה נוסף. הזמנתי "מא תאי", שהיה בסדר גמור, כי הפעם הרגישו את הוודקה והאלכוהול פעל מיד ולא היה צריך לחכות לראות אם הוא מושהה.
מעניין שלמרות הטעויות, המנות השגויות, הטעמים הלא מוזמנים והטבח שמערבב בידיים חשופות, הבנות נורא נהנו. "זו מסעדה אסיאתית טובה מאוד, לא מצוינת, אבל זה תואם לרמת המחירים, שהיא סבירה ביותר", אמרה אחת הבנות. "הייתי ממליצה בחום לאנשים להגיע כי הרמה גבוהה ורואים שיש השקעה באוכל, באווירה ובעיצוב. בעיניי מדובר בחוויית לקוח מעולה".
עבורי היה מדובר בחוויית הורות מעולה. גידלתי ילדה שיודעת להגיד "חוויית לקוח". גאווה.
מראה מקום:
"מא", מרטין בובר 1, אשדוד
שעות פתיחה: בכל יום מ־12:00 ועד אחרון הסועדים
טלפון: 050-8086317
פסקול: מוזיקה שחורה ואינטנסיבית
תג מחיר: מא תאי וג'ין ברוס לי (שני קוקטיילים במחיר אחד) - 42 שקל, מרק תירס - 22 שקל, סום טאם - 36 שקל, פד קפאו בקר - 68 שקל, אטריות אודון ועוף - 68 שקל, מוקפץ יפני ועוף - 55 שקל, פאד תאי ועוף - 55 שקל; סך הכל: 346 שקל
