מתמודדים עם פרקינסון? ייתכן ותוכלו לשאוב השראה מספרו של ירח גלטר, תושב מודיעין שחלה לפני שלוש שנים במחלה, וכחלק מההתמודדות המיוחדת שלו כתב ספר בשם "חגיגה בגוף האדם", בו הוא מתאר בהומור את המסע שעבר מאז גילוי המחלה. גלטר בן ה־74 מראה בספרו כיצד לאחר ההלם הראשוני מהבשורה על גילוי המחלה, אפשר לחיות באופטימיות ובתקווה.
במסגרת קידום המודעות למחלה ואתגריה, מביאה העמותה את סיפורו האישי של גלטר, שהצליח "לנצח את המחלה" בצורה מעוררת השראה.
גלטר מתאר בספרו את הלחץ שהפעילו עליו ילדיו ללכת להיבדק אצל רופא נוירולוג, לאחר שהבחינו אצלו בתופעות כמו איטיות בפעילות ובדיבור, דיבור מונוטוני וחלש, נוקשות ביד וברגל שמאל, פנים חסרות הבעה ורעידות קלות בידיים.
עוד הוא מתאר בספר את תחושת הפחד מהמחלה, והדרך שבה בחר להתמודד עמו: מצד אחד להתעלם ולהכחיש, ומצד שני להסתכל על עצמו מהצד, ולתאר את מה שקורה לו בהומור ובחיוך. המסר שלו הוא: "אני מקווה שבסיפורים שסיפרתי וכתבתי יש כוח לסייע לאנשים בתחילת דרכם אל "העולם החדש", ולהקל במעבר הטראומטי בין העולמות".
גלטר שימש בעברו כראש הוועדה הקרואה בירוחם. הוא יזם, הקים, הפעיל וניהל מערכי שיווק, ניהול והדרכה. הוא עסק תמיד בפעילות גופנית יומיומית, צעד צעידות ארוכות בשטח והתאמן בחדר כושר. בנוסף, כתב ספרים, חוברות הדרכה ומאמרים.
"כשלוש שנים עברו מאז התחלתי את התהליך והטיפול במחלת הפרקינסון", הוא מספר. "בתקופה זו הופיעו גם סרטן בערמונית והפרעות בקצב הלב. ברקע כל הזמן שורר הפחד מפני התפתחות במחלת הפרקינסון". בספר מתואר הפרקינסון כשחקן הנשאר כל הזמן על הבמה, גם בימים ששחקנים אחרים תופסים את הבמה כשחקנים ראשיים. שאלת השילוב בין השחקנים השונים בתיאום או חוסר תיאום בין הרופאים השונים, מעסיקה את "הבמאי הראשי".
"אני מקווה", אומר גלטר, "שבסיפורים שסיפרתי וכתבתי יש כוח לסייע לאנשים בתחילת דרכם מול המחלה. לשמחתי הרבה, המחלה אצלי היא בשלבים הראשונים שלה ואני מקווה שכך יהיה עוד זמן רב. כתיבת הספר היתה עבורי מעין טיפול נפשי חשוב שסייע בידי לדלג על המכשול הנפשי ולהבין שאני חולה".
עמותת "פרקינסון ישראל" מציינת במאי את חודש המודעות למחלה. פרקינסון הינה מחלה נוירולוגית ניוונית כרונית, בעלת השלכות נרחבות על איכות החיים של החולים. ההערכה היא כי ישנם בישראל כ־30 אלף חולים במחלה.
