ראויה להערכה: מזה 26 שנה עוסקת אילנית גדוה (52) מאחיסמך בעיצוב שיער. אלא שלפני שלוש שנים, בעקבות התנסות אישית, היא החלה ללמוד גם טיפול באמצעות פסיכולוגיה אנרגטית בשיטת T.A.T ומאז פרוץ המלחמה היא גם מטפלת באזרחים הזקוקים לסיוע נפשי. "צריך להיאחז באמונה שכל מה שקורה זה לטובה", היא אומרת.
1 צפייה בגלריה
אילנית גדוה
אילנית גדוה
אילנית גדוה
( סימה לגאלי וידזר)

גדוה, נשואה ואם לארבעה, החלה את דרכה בעולם עיצוב השיער בגיל 25. "עבדתי קודם לכן ברשות שדות התעופה אבל באותו שלב החלטתי שאני רוצה לממש את עצמי בתחום שאני אוהבת וכך פעלתי", היא מספרת. "למדתי אצל טוני וגיא, דביר טויק ומעצבי שיער נחשבים בתחום, והתחלתי לעבוד כמעצבת שיער, מקצוע שגם הוא סוג של פסיכולוגיה, כי אנשים אוהבים לפרוק את אשר על ליבם במהלך התספורת".
לאחר שצברה לעצמה שם בתחום באזור מגוריה, החליטה גדוה להתמקצע בתחום נוסף: "סבלתי מחרדות, בין היתר כתוצאה מתאונה שעברתי. אחרי כמה דרכים שניסיתי לעזור לעצמי הגעתי למטפלת חוה ספטר שהציעה לי טיפול באמצעות שיטת T.A.T והיא באמת עזרה והעניקה לי המון כלים טובים להתמודד עם חרדות וטראומות, כדי לרפא את עצמי ללא הדחקה וכדורים. בזכות העובדה שהשיטה עזרה לי ולהרבה אנשים נוספים, רציתי לטפל באנשים בעצמי ולעזור להם לחיות חיים בריאים ומשוחררים ולא עם טראומות שמניבות קושי וסבל רב. אם בן אדם לא מטפל בעצמו כראוי הוא עלול להיפגע פיזית ונפשית".
גדוה למדה אצל אליעזר וחוה ספטר, שהביאות את שיטת ה-T.A.T לארץ וסייעו באמצעותה לאנשים רבים. את התעודה היא קיבלה לפני כחצי שנה לאחר השקעה רבה במקביל לעבודתה כמעצבת שיער ("אין דבר העומד בפני הרצון") וכשעמדה להתחיל לעבוד בתחום, הגיע שבעה באוקטובר ואיתו כידוע מלחמת חרבות ברזל.
"במשך כחודש לא עבדתי בכלל במספרה", היא משחזרת. "יחד עם קבוצת מטפלים נוספת תחת חסותם של בני הזוג ספטר, הקדשתי את זמני במתן מענה לאנשים שנזקקו לסיוע על פי הצורך, כששני הטיפולים הראשונים לכל אחד היה ללא עלות. עד היום אני מסייעת למטופלים, ביניהם חיילים, כשעם הזמן המספרה חזרה לעבוד בהדרגה. בשעות הבוקר אני במספרה ואחר הצהריים מעניקה טיפולים".
ספרי על האתגרים שאת מתמודדת איתם מאז ה-7.10.
"הקושי היה לראות את הזוועות שקרו, אבל מפה ועד להיכנס לחרדה, זה לא קרה. למדתי שמהקושי יוצא טוב. כל אחד חווה משהו בלראות את המראות הנוראיים אבל המטרה היא לא להישאר במקום אלא להתקדם ולראות את הדברים באור חיובי. בתקופה הזו גם אבא שלי נפטר, ולמזלי יש לי את הכלים שרכשתי שבלעדיהם לא הייתי מצליחה להתמודד. הבנתי איך אפשר לשחרר כל סוג של חרדה או מועקה. במצבים כאלו קשים אני יודעת לקום על הרגליים, להיות אופטימית ולראות את הדברים בצורה חיובית".
סיפור מרגש שאת לוקחת איתך מהתקופה?
"במהלך התקופה הענקתי סיוע להורים לילדים עד גיל 5 ובילדים מגיל 6. לא מעט ילדים סבלו מקשיים שונים בעקבות המלחמה וקול האזעקות והרקטות, כמו הסתגרות בחדר ואפילו גמגום. בעזרת הכלים שהענקתי להם, הם הצליחו שוב לדבר באופן תקין. המקרים האלו גורמים לי להרגיש איך אני צומחת ועוזרת לרומם את האחר. מבחינתי זו שליחות ואמונה בבורא עולם".
איך בתקופה כל כך קשה אפשר לראות את הדברים באור חיובי?
"הכל מתחיל מאמונה. כשבן אדם מאמין במשהו ונאחז בו, הוא יוכל להתמודד אחרת עם קשיים. אנחנו רואים את הרע, אבל לא יודעים מה מסתתר מאחוריו. יש לנו אפשרות לראות עד גבול מסוים, אבל ברגע שעוברת תקופה קשה ואנחנו מתחילים לראות דברים אחרת, אנחנו מבינים שהכל לטובה".
משהו אופטימי לסיום?
"כל אדם בעולם צריך להבין שיש לנו יכולות וכוחות שרק צריך להכיר בהן כדי לרפא את עצמנו. כל ריפוי, פיזי ונפשי, יכול להיעשות על ידי האדם עצמו. אנחנו צריכים להבין שקיבלנו מתנה. אנחנו צריכים לדעת לטפל בקושי של העבר על ידי מחיקה מהתת מודע. בהזדמנות זו, אני מאחלת לכולנו שכל העם יתאחד, שתהיה לנו אהבת חינם, שנכבד אחד את השני, וביחד ננצח בעזרת השם".

פרטי התקשרות:
אינסטגרם: ilanit gedva
טיק טוק: ilanit gedva
טלפון: 054-6482555

מוגש מטעם אילנית גדוה