תמי טואג (50) מנהלת יחד עם בעלה, אייל, את 'לומיטו' אטליז, מסעדה ואוכל מוכן לקחת הביתה. לשניים יש חמישה ילדים, הם מתגוררים במזכרת בתיה, לשם עברו לפני שמונה שנים בגלל הקרבה לעבודה. בנוסף, טואג היא קוסמטיקאית עצמאית, עם פינה משלה בראשון לציון. בעברה הייתה טכנאית אלקטרוניקה שבע שנים במוטורולה, ובגיל 27 עברה לקוסמטיקה.
אייל הקים את 'לומיטו' בשנת 2005, כאשר עזב את עולם ההייטק במחשבה לעשות משהו בשביל עצמו. תחום המזון עניין אותו, לכן פתח את העסק, כאשר תמי מסייעת לו בעבודה. מה שהתחיל בחגים וסופי שבוע הפך ליומיומי מאז הקורונה ועד ימים אלה, כאשר מלחמת "חרבות ברזל" עדיין נמשכת.
כשטואג נשאלת על איך הוא עושה את השילוב בין עולם הקוסמטיקה למסעדנות היא משיבה: "ביום אני עוזרת כמה שאפשר ב-'לומיטו' ובערב אני נוסעת לראשון לציון לעבוד. אני עובדת שם כמה פעמים בשבוע, זה קשה כשיש חמישה ילדים ויש עוד בית לסדר ולארגן".
מה הייתה התגובה שלך לבקשה של אייל שתצטרפי אליו לעסק?
"שמחתי מאוד לעזור. רציתי שהעסק יצליח, הוא נותן פרנסה להרבה אנשים. חשוב לשמר עסק שכזה, וגם נחמד לעבוד שם. יש הרבה חבר'ה צעירים. אם יש לי תשוקה לתחום המזון? יש לי יותר תשוקה לאפייה. אני עושה הכל, מטבח, שירות, קופה, קצביה. למדתי הכל. איפה שאפשר לעזור ולסתום חורים - שם אני נמצאת. כמו שאומרים, 'עזר כנגדו'".
עם אילו קשיים את מתמודדת מה-7.10?
"אייל הוא סמג"ד במילואים והוא גויס, וכמוהו גם הבן שלנו שבגולני ובן נוסף שבגבעתי. הבית די התרוקן וגם העסק. היה יותר מורכב לנהל את העסק. בהתחלה היה מאוד קשה, כי גם חברים טובים של הבנים שלי נהרגו. הייתי מאוד עצובה ומדוכדכת. ללכת לעבודה היה לא פשוט, זה זמן כזה שצריך להתמודד עם המלחמה ועם הבנים והבעל שבצבא. הייתי מנסה קצת לנתק את זה ולהיות קשובה בעבודה כדי להחזיק את העסק, כדי שלא יהיו מכשולים גדולים מאוד".
איך זה בא לידי ביטוי?
"הייתי נאלצת לקום מוקדם בבוקר, לשלוח את שלושת הילדים האחרים לבית הספר: תלמיד בכיתה י"א, תלמיד בכיתה ט' ותלמיד בכיתה ו'. משם המשכתי ל-'לומיטו', לראות מה קורה, איפה עוזרים, מה עושים. סוף יום זה לחזור הביתה ולהיות עם הילדים כשאני לבד".
ממה שאבת כוחות?
"אני אישה מאוד מאמינה. להתפלל על הבנים ועל בעלי שיחזרו הביתה בריאים ושלמים זה מה שנתן לי את הכוח. הבנתי שאני כרגע חייבת להחזיק את המשפחה כי אין ברירה, אלה ילדים. את צריכה להיות חזקה, וזה לא פשוט עם בנים".
איך העבודה עוזרת לך לצלוח את התקופה המורכבת הזו?
"אני כל כך קשובה לבעיות שיש, לדברים שצריך לפתור וחובה לעשות אותם. אני מפוקסת במטרה שזה קצת השכיח את הפחד של האזעקות. כשהייתי בבית והייתה אזעקה, הייתי ישר נלחצת וקוראת לילדים לרדת למרתף והכל מהר בלחץ. כשהייתי ב-'לומיטו' והייתה אזעקה, אפילו לא נלחצתי. העבודה והאנשים שהיו לידי העסיקו אותי, היה רגוע לי יותר להיות עם אנשים שם מאשר בבית. זה עסק משפחתי, גם ההורים של אייל וגם אבא שלי נמצאים בו, אז הייתה תמיכה".
הצלחת להסתכל על התקופה הזו באופטימיות?
"ראיתי שאני כן מצליחה להחזיק את העסק, וזה היה אופטימי, לעזור ולעשות כמה שפחות תקלות. זה היה מהמם בעיניי. זה שהשגרה נמשכה עזר. פחדתי שדברים לא יחזיקו מעמד ושלא אצליח, שיהיו מכשולים. ברוך השם כן הצלחתי להחזיק את החנות עד שבעלי חזר. הוא היה במילואים מעל חודשיים, ועדיין בכוננות בשעת צורך, הוא הוקפץ מספר פעמים".
בטח גם עובדים אחרים שלכם במילואים.
"היו גם עובדים שהיו מגויסים ביחד עם אייל, כמות העובדים ירדה לחצי וזה משמעותי. היו בעיות באספקות סחורה, היו קשיים מורכבים. יחד עם שאר בני המשפחה הצלחתי להשתלט על הכל ולהתמודד עם הלחץ. גם מהלקוחות שאני הקוסמטיקאית שלהן יש סוג של לחץ מסוים. ביטחון אישי, כלכלי, כל פעם שמענו על מישהו קרוב שנפל. זה משפיע ברמה האישית, בריאותית ונפשית. וזה עוד לא נגמר. אנחנו ערוכים בעבודה לכל תרחיש".
'לומיטו', שדרות המלך חסן 6 קריית עקרון, מאחורי טובול
טלפון להזמנות 089455156
שעות פעילות:
שני עד רביעי 9:00-20:00
חמישי 08:00-20:00
שישי 07:00-15:00
מוגש מטעם תמי טואג
