תמר יהל (37) מנהלת קשרי קהילה בשטראוס, נשואה לעינב ואמא לרות (10) וגור (7) מתגוררת בחולון, עובדת בשטראוס כשנתיים וחצי כאחראית על הקשר של שטראוס עם הקהילה שמסביבה.
ספרי על העבודה שלך
"אני מנהלת את שיתופי הפעולה של שטראוס עם ארגונים חברתיים לקידום מטרות חברתיות, את תחום ההתנדבות בחברה, התרומות, ועובדת עם מותגי שטראוס השונים כדי לרתום את הפלטפורמות השיווקיות שלנו לקידום אג'נדות חברתיות שמתכתבות עם ליבת העשייה שלנו".
כיצד חווית את ה-7.10?
"האזעקות העירו אותנו בשבת בבוקר, רצנו לחדר המדרגות עם הילדים. היינו בטוחות שמדובר באזעקות שווא, ובהמשך שמדובר במבצע קצר שיחלוף תוך יום-יומיים כפי שחווינו בעבר. לא האמנו שמדובר באירוע בסדר גודל כזה. כדי לשמור על הביטחון האישי של המשפחה שלנו עברנו לשבועיים לאבא של עינב שגר בראש העין, שיש לו ממ"ד ומרחב גדול יותר בבית שיאפשר לנו לחיות ביותר רווחה בימים האלו. כבר בצהרים של היום הזה הבנתי שזה הולכת להיות תקופה קריטית בתפקיד שלי בשטראוס ושהרבה מונח על כתפיי, והתחלתי להרים טלפונים, למפות את הצרכים ולהתחיל להבין מה התפקיד שלנו בשטראוס, כחברת מזון ישראלית משמעותית, בתוך המערכה הזו שמתקיימת כעת".
מה השתנה מאז בחיים האישיים ובעבודה
"עם תחילת המלחמה, לצד השמירה על ההמשכיות העסקית של שטראוס, החברה החליטה שהיא עושה כל מה שהיא יכולה כדי לסייע באמצעים שלה לאור המצב. על התחום הזה אני הייתי אמונה. התחלנו עם מיפוי קהלי היעד, והבנו שבשלב הראשון אנחנו צריכים לנסות לסייע ככל שניתן באמצעות המוצרים שלנו לכוחות הביטחון ולמשפחות המפונות". מאותה השבת ולמשך חודשים הטלפון שלה לא הפסיק לצלצל עם פניות לבקשות עזרה. "הבנו שצריך להקים תשתיות חדשות שיעזרו לנו לתרום בקנה מידה גדול יותר. העבודה שלי נהייתה חירומית ובהולה בצורה שלא הייתה בעבר.
"בחודשי המלחמה הראשונים עבדתי ללא הפסקה מהבוקר ועד הלילה, כדי לנסות לתת מענה דרך תרומות והתנדבות לכל הפניות שקיבלנו. חברנו לארגונים גדולים, עם מערכי לוגיסטיקה והפצה שנתנו סיוע נרחב כמו 'לתת', 'החברה למתנסים', 'התנועה הקיבוצית' ויצרנו ביחד פרויקטים ייעודיים. למשל, עד היום אנחנו תומכים במאבק משפחות החטופים דרך תרומות שוטפות למטה החטופים, קיימנו ימי התנדבות לסיוע לחקלאות, ארזנו וחילקו 23,000 מארזים למשפחות מפונות".
מהם האתגרים העיקריים שאת מתמודדת איתם מאז פרוץ המלחמה ?
"האתגרים העיקריים- להתאים את התוכניות השוטפות שלנו למצב הנוכחי ולהמשיך לקדם אותם לצד הפרויקטים החדשים שנכנסו בחירום. מעבר לפעילות שוטפת יש לו מגוון רחב של פרויקטים שעוסקים בקידום שוויון הזדמנויות לקהילות מגוונות, קידום שוויון מגדרי ומנהיגות של נשים, חיזוק ביטחון תזונתי לצד צמצום בזבוז מזון ועוד. כל הנושאים האלו דרשו פתרונות חדשים כדי להמשיך לקדם אותם לצד עומס הפעילות בחירום שעלה באופן דרמטי. כדי להמשיך להחזיק את הכל ביחד, הצלחנו לרתום הרבה מתנדבים שעוזרים להפעיל את התכניות השונות.
כיצד החברה יצרה עבורך אמצעי תמיכה?
"אני חושבת שהתמיכה הגדולה ביותר הייתה באפשרות לתת לי גב ותמיכה כדי לפעול ולסייע עם תרומות והתנדבות בקנה מידה ענק. היכולת לסייע ולקדם עשיית טוב בתוך תקופה כל כך מדכאת וסטגנטיבית, ממש הצילה אותי ברמה הנפשית. הרגשתי שיש לי למה לקום בבוקר, שיש לי יכולת וכוחות לעזור ולהגיע למאות אלפי אנשים עם המוצרים ועם הפעילויות שלנו ולהקל עליהם, לשמח אותם. דרך העבודה שלי, בשיתוף של שותפים רבים בתוך ומחוץ לארגון נתנו מענה למאות בקשות לסיוע ותרומה. זו זכות גדולה שמילאה אותי במשמעות ושייכות ולא נתנה לי לשקוע בדיכאון וחוסר אונים".
רגע אחד שנחקק בזכרונך מהחודשים האחרונים?
"במסגרת ביקור במטה משפחות החטופים פגשנו את החטופה שחזרה דניאל אלוני. מתחילת המלחמה נמנעתי מלקרוא סיפורים ותיאורים על מעשי הטבח והחטיפות. ואז נפגשנו עם דניאל אלוני פנים מול פנים, באולם קטן, ושמענו ממנה לפרטים מה עבר עליה ב- 7.10 ובתקופת השבי. קיבלתי בבום את כל מה שניסיתי להמנע ממנו. הרגשתי שאני שומעת עדות מהשואה שמספרת אותה אישה בת גילי, שעומדת מולי ממש. אני יודעת שהעוצמה הנפשית והאומץ שלה יישארו איתי כל חיי. אני גאה בזה שהסיוע השוטף שלנו למטה המשפחות נותן להם תשתית וכוח להמשיך במאבק להחזרת החטופים".
דברים שגילית בעצמך ולא ידעת?
"התחזקה אצלי ההבנה שעשיה אינטנסיבית שומרת על בריאותי הנפשית, שהצורך שלי בשגרה ובעשיה מתמדת הוא דרמטי ושגם ברגעי משבר וחוסר וודאות אני יודעת להיות ממוקדת מטרה ולפעול".
איזה מסר אופטימי את מעבירה לעצמך ולסובבים אותך בתקופה מורכבת זו?
"אני חושבת שהתקופה האיומה הזו תשאיר לנו שתי מתנות חשובות- הראשונה, היא ההבנה בחשיבות ובעוצמה של החברה האזרחית ושל שיתופי פעולה של הזירה האזרחית עם המגזר הפרטי. המתנה השנייה היא שהגענו לנקודה שהכל על השולחן ולא ניתן יותר להתעלם גם מהיחסים שלנו עם הפלסטינים, וגם מהיחסים בין קבוצות שונות בתוך החברה. אני מאמינה שלאחר המלחמה ישראל תהיה חייבת לעבוד בלמצוא פתרונות ארוכי טווח לשתי הסוגיות האלו וזה יוביל אותנו לחברה ישראלית חזקה ובריאה יותר".
פעילות שטראוס במלחמה
עם תחילת המלחמה היה לשטראוס חשוב להבין מהי הדרך הנכונה ביותר לסייע. לאחר מיפוי ראשוני של הצרכים, הוגדרו שני קהלי יעד עיקריים: משפחות מפונות וכוחות הביטחון
- נארזו והופצו על-ידי עובדים מתנדבים 23,000 חבילות עידוד משפחתיות ממוצרי שטראוס למלונות המפונים.
- ערכות מילואימניקים: חולקו 450 חבילות ליחידות מילואים בכל רחבי הארץ עם מוצרים האהובים על החיילים (קפה טורקי, תפוצ'יפס, חטיפי אנרגיה ועוגיות).
- הוקמה סיירת עידוד שהגיעה לכ-60 נקודות של לוחמים או משפחות מפונות, עם המוצרים של שטראוס, בהשתתפות אמנים במטרה לשמח ולעורר תקווה.
- חולקו 4,000 בקבוקים רב פעמיים והותקנו 225 ברי מים בתרומה לרווחת המשפחות המפונות ואנשי ונשות כוחות הביטחון.
- קוימו עשרות ימי התנדבות עם הקהילות המקומיות בכל רחבי הארץ, בדגש על מרכז המפונים הגדול ביותר באילת.
- הנהלת הקבוצה עם גורמי המקצוע בחרה בנושא שיקום החקלאות בעוטף עזה וסיוע לחקלאים עם חזרתם לשדות כנושא דגל שילווה את החברה בשנה הקרובה. במסגרת נושא זה, עובדי החברה התנדבו כ-1,000 שעות בעבודה חקלאית במשך 20 ימים, חולקו שוברים בסך מאות אלפי שקלים לחקלאים לקניית מוצרי שטראוס כמענה ראשונה והוקמה קרן ייעודית לסיוע לחקלאים בשיתוף עם לקט ישראל.
-בחסות קבוצת שטראוס-
פורסם לראשונה: 09:01, 06.03.24
