ב-2013 אריאל טליאס עוד היה שחקן סגל תחת רן בן שמעון בהפועל ת"א. שש שנים קדימה והשוער בן ה־30 עומד בין הקורות של עירוני מודיעין, המדורגת במקום העשירי בליגה ב' מחוז דרום ב'. וחוץ מזה הוא גם הבן של יום טוב המיתולוגי. תקראו.
אריאל טליאסאריאל טליאס
אריאל טליאס
(צילום: חורחה נובומינסקי)

טוב לי פה

"לרדת לשחק בליגה נמוכה יותר זה קל, אבל לעלות חזרה כבר קשה מאוד", אומר טליאס שמתגורר בבאר יעקב. ולא שחס וחלילה הוא מצטער על מר גורלו, ההיפך הגמור. היום הכדורגל הוא בבחינת עבודה נוספת בשבילו. הוא משמש קבלן תשתיות, ועובד גם באזור מודיעין. לדבריו, שמח מאוד להגיע לקבוצה של אהוד כחילה, זאת שבשישי האחרון השיגה ניצחון ראשון זה ארבעה משחקים – 1:2 על מ.ס הפועל לוד.
"באמת שאין לי מחשבות לשחק עכשיו בליגת העל", מספר טליאס. "אני מגיע היום לכל משחק כדי להשתפר ולעשות את הכי טוב שאני יכול. לפעמים זה מצליח יותר ולפעמים פחות. אני באמת זורם עם מה שהגורל יחליט ולאן שהוא יוביל אותי. לא פוסל שום דבר, אבל כרגע אני בעירוני מודיעין ובאמת שטוב לי פה".
זאת השנה השלישית ברציפות של טליאס בליגה ב'. אחרי מכבי קריית מלאכי ומכבי שדרות, נחת לפני שבועיים השוער במודיעין, כמחליפו של שגיא בן יצחק שעזב. "התחלתי את העונה בשדרות וזה לא כל כך התחבר. גם הנסיעות והמרחק עשו את שלהם. הייתי יוצא מוקדם, חוזר מאוחר ויש עוד עבודה באמצע. כשהם עשו שינויים בקבוצה - הלכתי גם אני. זה הגיע מרצון של שני הצדדים. הם רצו בעיקר מישהו שלא ישגע אותם יותר מדי...".
אז איך התגלגלת דווקא למודיעין?
"אני מכיר טוב את שהב פאשאי ואת גל אסולין. במקרה נפגשנו באיזה אירוע והם אמרו שבמודיעין מחפשים שוער. הגעתי לאימון והכל התחבר מיד כמו פאזל".
נראה שהניצחון על לוד הוציא את הקבוצה קצת מהמשבר.
"זאת לא היתה תקופה טובה מבחינת תוצאות, אבל לפי מה שאני שומע, גם לפני הניצחון בשישי הקבוצה שיחקה טוב. בשני המשחקים שלי פה ראיתי שהשחקנים מגיעים להמון מצבים. הם רוצים להצליח, אבל כנראה שהעונה היה חסר לא פעם הגרוש ללירה".
טליאס, בוגר מחלקת הנוער של הפועל ת"א, היה כבר בגיל 18 בסגל של האדומים בליגת העל. ואם פתאום שם המשפחה מצלצל לכם מוכר, אתם צודקים. אביו הוא השוער המיתולוגי יום טוב טליאס, שעמד גם הוא בשערה של הפועל ת"א, בין השאר במשחק האליפות המפורסם ב־1986 נגד מכבי חיפה (0:1 מהשער של גילי לנדאו). בהמשך עבר לאימון, וכיום משמש מאמן שוערים בהפועל מרמורק מליגה א'.
"כמו בכל דבר יש פלוס ומינוס גם בדבר הזה", מסביר אריאל את משמעות הקשר בינו לבין אביו. "מצד אחד, בגלל שאני הבן שלו זכיתי לכך שהיה תמיד מי שיכוון אותי. אם ילדים רואים קלטות של טיף וטף, לי היו שמים קלטות שוערים. אבא לימד אותי, כיוון אותי, נתן טיפים חשובים. מצד שני, בכל מקום שהגעתי אליו בחנו אותי בזכוכית מגדלת. אנשים פחדו לגעת בי, כדי שאולי אבא יגיע לקבוצה לאמן - ואז אולי אתפוס את המקום של מישהו".

"חיזקתי אותו"

"לפעמים היו לחצים לא קלים", מספר האב הגאה. "עוד בתקופה שבה הייתי מאמן שוערים בהפועל ת"א והוא שחקן בבוגרים. היו יפי נפש שאמרו שהוא שם בגלל אבא שלו, ובחלק מהמקרים האלה זה אולי פגע בו. אני יודע שחיזקתי אותו לאורך כל השנים. לי לא חשוב אם אריאל היה נשאר פה או שם. תמיד רציתי שיעשה את מה שטוב בשבילו".
"הוא באמת עזר לי המון", מוסיף אריאל. "היום אבא כבר מגיע פחות למשחקים שלי, כי זה מתנגש עם השעות שבהן הוא מחויב להפועל מרמורק. בדרך כללל שנינו משחקים בשישי בצהריים. כשהוא מגיע, אז אני מרגיש שהוא כמו מאמן השוערים שלי. אומר לי לעשות כך ואחרת. גם כשאנחנו בבית ורואים משחק בטלוויזיה, הוא תמיד מפנה את תשומת הלב שלי לאופן שבו השוערים מתנהלים".
יום טוב מסכם: "הייתי אומר גם היום שאריאל הוא קצת פספוס בגלל החלטות לא נכונות שהתקבלו במהלך הדרך. היום הוא משתדל ליהנות מכדורגל, וכמה שהוא רק יכול. אף פעם לא היה לו סוכן, ולפעמים הדברים האלה הובילו אותו למקומות אחרים. אני שמח שהוא מתעסק במה שהוא אוהב. אנחנו תומכים בו, ולא משנה באיזו ליגה הוא".
ואכן, טליאס הצעיר לא נשאר בליגת העל זמן רב. שנתיים כשוער שני ושלישי בגיל 18 ו־19 הובילו אותו להחלטה לראות דקות, גם אם זה בליגות נמוכות. מיד חתם בנחלת יהודה, ולאחר מכן בגבעת אולגה. "כל החיים שלי עד אז שיחקתי שוער ראשון, פחות התחבר לי להיות שוער שני ושלישי והעדפתי לראות מגרש, לכן גם ירדתי לליגה א'", מספר טליאס. "ב־2012 עברתי בהשאלה שוב להפועל ת"א. ניצן שירזי ז"ל היה זה שהביא אותי. שנה לאחר מכן הייתי עם רן בן שמעון. הייתי טוב, התקדמתי, ואחרי שתי עונות רצו שאהיה השוער השני בקבוצה. כאן גיליתי את המסחרה של הליגות הנמוכות".
מה זאת אומרת?
"הייתי שייך לגבעת אולגה והם לא רצו לשחרר אותי. הייתי ילד, וכשחתמתי שם הם אמרו לי שיהיה בסדר ומתי שארצה לעזוב - אוכל. חתמתי לבד על החוזה, בלי ממש לקרוא אותו, וכשרציתי שחרור הם ביקשו מהפועל ת"א 50 אלף דולר עלי ושם נגמר הסיפור. מאותו רגע התגלגלתי שוב בליגה א'".
הוא עבר גם בבאקה אל גרביה, בבית"ר כפ"ס, וכאמור בשנים האחרונות בקריית מלאכי ובשדרות בליגה ב'. "לטעמי הוא גדול על הליגה הזאת", מפרגן לו אביו. אריאל עצמו טוען שגם הוא חושב שהיה יכול להגיע ליותר בקריירה שלו: "בגדול, הייתי אומר שיש פה החמצה. היו טעויות שעשיתי בדרך, שגרמו לי להישאר בליגה א'. טעויות של התנהלות נקרא להן. בהמשך כבר נהפכתי לאבא לילד והיו שיקולים אחרים".
ומה לגבי המשפחה כיום? היא לא רוצה שתתלה כבר את הנעליים ותתרכז בעבודה אחת?
"כרגע הכדורגל משרת את המשפחה. עוד הכנסה. אני משחק כדורגל מגיל שמונה ולא יכול לראות את עצמי בלעדיו. לא כרגע לפחות. לא מסוגל, זה חלק מהחיים שלי. כך שכרגע אין בי חשיבה להפסיק או לעזוב".
היית ממליץ לבן שלך גם להיות שחקן כדורגל?
הייתי מעדיף שלא. כדורגל זה כמו משחק ברולטה. אתה מפסיד המון כילד. חברים, בילויים, לימודים ואף אחד לא מבטיח לך שתהיה שחקן. שיחקו איתי ילדים שהקריבו המון ובסוף פרשו בגיל נוער. בשורה התחתונה אני רוצה הבן שלי יעסוק במה שיעשה אותו מאושר".
לסיום, מה הן המטרות שלך בעירוני מודיעין?
"לעשות עונה מוצלחת, להרים את הקבוצה ולהגיע איתה כמה שיותר גבוה. המועדון הזה באמת טוב ומסודר. יש אימוני שוערים, אימוני כושר. חבל על הזמן. לא הייתי שולל להישאר פה לכמה שנים טובות, אם כמובן ירצו אותי. העונה אשמח להתברג בצמרת, ובעונה הבאה השמיים הם הגבול".
פרסום ראשוני: 07:55 , 13.12.19