האחים אלקייםהאחים אלקיים
האחים אלקיים
(צילום: חורחה נובומינסקי)

הג'ודו במודיעין רשם בשבוע שעבר הישג יוצא דופן, גם אם יהיו מי שעשויים להמעיט בחשיבותו. קבוצת ילדים א' של מועדון 'דרך הג'ודו' זכתה באליפות ישראל לנוער שנערכה באילת. מדובר בשנתון הראשון מ'עיר העתיד' שמצליח לעלות על ראש הפודיום באליפות הארץ.

סימנו יעדים

האחראים על ההישג עם צמד האחים, עידו (30) ונעם (26) אלקיים ששמו לעצמם מטרה, גם אם היא נשמעת היום רחוקה, להיות המועדון ההישגי הגדול ביותר בישראל, תוך סימון יעדים גם בזירה הבינלאומית.
"מועדון 'דרך הג'ודו' הוא המעוטר ביותר בישראל בגילאי ילדים זאת שנה שנייה ברציפות, עם 12 אלופי ישראל ועוד עשרות מדליסטים ב־2019. ולמרות כל מה שיש מי שיחשבו – זה לא דבר מובן מאליו", מבקש עידו להבהיר. "זאת היתה המטרה שהצבנו לעצמנו יחד. אפילו חנן דנציגר, שהיה מנהל מחלקת הספורט במודיעין ועבר לנהל את הספורט בפתח תקוה, לא שכח להתקשר לאחר ההישג באילת ולומר: 'עמדתם במילה שלכם'. אנחנו עדיין מועדון צעיר, אבל לגמרי ברור שנהיה גורם משמעותי בג'ודו הישראלי בשנים הבאות".
נעם: "לגבי מודיעין, מגיעה מילה טובה לעמותת 'סחלבים'. זה לא היה קורה בלי התמיכה של קברניטי הספורט במודיעין, ולכן כל כך חשוב לנו להחזיר להם על כך בהישגים. אגב, די התאכזבנו מכך שההגרלה זימנה לנו מפגש עם מועדון אחר ממודיעין כבר בסיבוב הראשון, כי רצינו מאוד שבגמר יתקיים דרבי מודיעיני".
עידו ונעם הם, כאמור, בעלי המועדון ובעבר היו ג'ודוקות שהשתייכו לסגל נבחרת ישראל. עידו: "כמעט שאין אמצע בג'ודו - אם אתה בעניין, אז אתה עד הסוף בעניין. בגילאים צעירים זה עוד נחשב כתחביב, אבל בשלב שהג'ודו נהיה תחרותי, התחביב נהפך כבר למקצוע. שנינו היינו מאד הישגיים, השתייכנו לנבחרות ישראל וייצגנו את ישראל בתחרויות בינלאומיות בחו"ל. הישג השיא שלי הוא זכייה באליפות ישראל לבוגרים בשנים 2011-2009. בזירה הבינלאומית הייתי די חסר מזל בשל פציעה טורדנית שהביאה בסופו של דבר לפרישה בגיל צעיר מאוד".
נעם: "השתתפתי באליפות אירופה בשנים 2011-2010 כאלוף ישראל עד גיל 20. גם עידו וגם אני התגייסנו לצבא במעמד ספורטאי מצטיין, אבל שנינו 'בילינו' את השירות הצבאי בעיקר בלהחלים מפציעות ומניתוחים. בשל הפרש הגילים בינינו לא יצא לנו להתחרות זה נגד זה בתחרויות רשמיות, למזלו של עידו...".
את המועדון הקים עידו לפני שמונה שנים, כשהיה בן 22. "מצחיק, אבל מועדון 'דרך הג'ודו' נוסד ברגע של משבר. במהלך ההכנות לאולימפיאדת לונדון 2012 נפצעתי בברך ימין. הייתי בשיאי. הפציעה התגלתה כטורדנית מאוד והיה עלי לעבור שישה ניתוחים בברך ימין עד שנאלצתי לפרוש כבר בגיל 22. למעשה, במהלך חודשי ההחלמה הרבים החלטתי להקים מועדון ג'ודו לילדים - וליישם בו גישות שהתפתחו אצלי כספורטאי. יחד עם המשפחה הגדרתי חזון ויצאנו לדרך. היה ברור שכשנעם יפרוש, הוא יצטרף אלי. ואכן ההצטרפות של נעם היתה נקודת הפריצה. השילוב בינינו מעצים את המועדון".
נעם: "הצטרפתי למועדון כ'שחקן חיזוק'. ככל שזה מאתגר ומורכב לנהל מועדון ספורט תחרותי בתוך המשפחה, ההישגים שלנו כמאמנים הם בעיקר בזכות הקשר בינינו".
מה דעתכם על ענף הג'ודו בישראל בכלל? מה הופך אותו לכל כך מצליח ביחס לענפי ספורט אחרים?
נעם: "אי אפשר להאשים אותנו באובייקטיביות, אבל ג'ודו הוא ספורט קסום. בנוסף, ספורט זה אמוציות. מלא אמוציות. תוסיף לזה לחימה, תחכום ותחרותיות וקיבלת את התמהיל הכי ישראלי שיש".
עידו: "בשנים האחרונות הג'ודו מנוהל נכון מאד. ולראיה, מעבר להישגים של הג'ודוקות הישראלים - הג'ודו הוא הספורט היחידני שהביא הכי הרבה אירועים בינלאומיים לישראל".
נעם: "ובוא נודה על האמת - אנחנו גם נהנים מהצמיחה שהביאו המדליסטים באולימפיאדה האחרונה".
הג'ודו בארץ מצליח, וגם ממשיך לצמוח ולהתפתח כל הזמן.
נעם: "זה קורה הודות להישגים. נקודה. הישגיות היא ערך מדבק. אנשים רואים הישגים של אחרים – ובאופן אוטומטי רוצים להיות חלק מההצלחה. הרמה האישית הגבוהה של הג'ודוקות ההישגיים של ישראל, כמו אריק זאבי, אורי ששון ושגיא מוקי, גם היא תורמת רבות לרצון של הורים לצרף את ילדיהם למסלול שהספורטאים האלה עברו. לג'ודו יש תדמית נקיה והספורטאים הבכירים נתפסים כדמויות השראה".
עידו: "גם התדמית הערכית של הענף עושה טוב לג'ודו. והכוונה היא למשמעת, בטחון עצמי, עמידה בלחצים, ועוד. הדרישה שלנו מהספורטאים היא למאה אחוזי משמעת, ובו בזמן למאה אחוזים של דרור חשיבתי ויצירתיות".
אז מתי נראה מדליסט ברמה עולמית ממודיעין?
עידו: "שמעתי ראיון עם רוי ניסני, שאמר שלהיות נהג פורמולה 1 לא היה החלום שלו, כי אם המטרה שלו. לראות ג'ודוקא ממודיעין על הפודיום באולימפיאדה זה גם החלום שלנו ומטרה מוצהרת ב'דרך הג'ודו'. ונהיה שם. נקודה. נכון להיום אנחנו בהחלט יכולים לזהות ניצוצות של כישרון יוצא דופן אצל חמישה או שישה ספורטאים שלנו, אלא שאין די בכך כי עבודה קשה, התמדה ונחישות הם הערכים האמיתיים שנדרשים כדי להגיע לטופ העולמי. וגם בעניין הזה אנחנו מצויים בדרך הנכונה".
נעם: "לעידו ולי יש תוכניות גדולות ביחס לעמית בן השנה, הבן הראשון של עידו והנכד הראשון במשפחה. עם זאת, הקוראים לא יצטרכו לחכות כל כך הרבה זמן, כי אנחנו מאמינים שנגיע ליעד ונגשים את החזון: מדליסט אולימפי ממודיעין, בטווח של עשר שנים מהיום".

סיפור אהבה

השניים הגיעו לג'ודו למעשה מהרגע שנולדו. "לא באמת ניתנה לנו אפשרות בחירה", צוחק עידו. "אבא, ג'ודוקא בעברו, כנראה רצה להגשים את החלומות שלו דרכנו, כך שפחות או יותר מרגע הלידה דיברנו ג'ודו בבית. אצלי זה היה סיפור אהבה ממש מההתחלה. בגיל די צעיר אמרתי לעצמי ש'אין עידו בלי ג'ודו ואין ג'ודו בלי עידו'".
נעם: "בכנות, אני הייתי יותר בענייני המשחקים בתחילתם ובסיומם של האימונים. די מהר הבנתי שכדאי גם להשקיע מאמץ באימון עצמו, כי מצאתי שלהעיף הרבה יותר משתלם מלעוף. על הדרך התברר שאני ג'ודוקא די טוב. עם ההישגים בא התיאבון, וגם אני נדבקתי בחיידק ונהפכתי לספורטאי תחרותי".
ומי המודל שלכם לחיקוי?
עידו: "פחות חיקוי, יותר השראה. אולי יישמע לך מוזר, אבל פט ריילי, המאמן האגדי של הלוס אנג'לס לייקרס בכדורסל. אני ממליץ לכל מאמן לקרוא את 'הצוות המנצח'. ואיך זה קשור לספורט יחידני? האג'נדה שלנו ב'דרך הג'ודו' היא עבודת צוות. יום תחרות כמו זה שבסיומו זכינו באליפות ישראל לקבוצות הוא אירוע מתיש שדורש כוחות מנטליים אדירים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בספורטאים צעירים".
נעם: "דמות לחיקוי? לא הצד החזק שלי. כאח הצעיר, ולנוכח ההישגים של עידו כספורטאי, עידו היה בשבילי מודל. אגב, רק מודל וממש לא חיקוי, כי הג'ודו שלנו די שונה".
לסיכום, עידו מכוון הכי גבוה שיש: "החלום הגדול שלי? אולימפיאדת 2028 - אלוף אולימפי ממודיעין. אנחנו לגמרי שם. ולא פחות מזה - לראות ספורטאים שלנו מצליחים בתחומים שונים בחיים - אקדמיה, מחקר, ספורט ועסקים. וכשכל אלה יתממשו, לא תהיה הוכחה גדולה מזאת לכך שהגשמנו את החזון שלנו".
כדורסל

הפתעה ללא הפסקה

מכבי מכבים-רעות ממשיכה להיות ההפתעה הנעימה של הליגה הארצית. הקבוצה, שבסך הכל כיוונה להישאר בליגה, כבר רואה ביום בהיר את הפלייאוף. ביום ראשון האחרון היא רשמה את הסנסציה הגדולה עד כה במחוז הדרומי, כשגברה במגרשה 75:81 על אליצור נחל שורק החזקה.
ואם לא די בכך, הקבוצה של המאמן נמרוד כהן הגיעה בסגל חסר, וללא שלושה שחקנים שכבר שוחררו לפני המשחק: גיל מנקו, אבישי שרעבני ואוהד ברנט. "לפעמים סגל חסר גם מועיל", סיפר השבוע המאמן המנצח. "החבר'ה שכן נכללו בסגל קיבלו את הביטחון. הם יודעים שמרחב הטעויות גדל וגם במשחק לא טוב שלהם, הם ימשיכו להיות על המגרש".
נחל שורק, שגם הדיחה את מכבים-רעות מגביע האיגוד מוקדם יותר העונה, כבר הוליכה ב־17 הפרש ברבע השלישי וב־10 בפתיחת הרבע האחרון. "אז עברנו להגנה אזורית, הם נתקעו וזה יצר אצלם כדור שלג. שתי דקות לפני הסיום הצלחנו להפוך את התוצאה בעזרת שלשה של ראיין דניאל - ומשם סגרנו עניין", הוסיף כהן.
"זה ניצחון מפתיע, אין ספק. יש להם סגל מטורף", סיכם המאמן. "אם אנחנו מנצחים בעוד שבועיים את שוהם בדרבי – נהיה חזק בתמונת הפלייאוף".
מה שבטוח, לדרבי האזורי תגיע מכבים-רעות עם שחקן רכש חדש: הגארד יוחאי צוקרמן, שבכלל גר בברזיל והחליט להגיע לחצי שנה לארץ.
בשבוע הקרוב תצא הליגה לפגרה ובשוהם, לעומת מכבים-רעות, ממש זקוקים לה אחרי שהובסו ביום ראשון האחרון פעם נוספת - 77:55 אצל אליצור גבעת שמואל. הקבוצה משוהם מדורגת במקום העשירי עם מאזן 9:2, בדיוק כמו אליצור רמלה שמתחת לקו האדום. מכבים-רעות מדורגת במקום השביעי בטבלה עם מאזן 6:5.

ג'ודו - גולדן קידס

לא פחות מאשר 25 מדליות נאספו בתחרות הגולדן ליג - שהתקיימה בסוף השבוע האחרון בראשון לציון - על ידי ספורטאי 'סאקורה' מודיעין.
שני המצטיינים בתחרות היו עידו נקר, שזכה בשתי מדליות זהב בשני משקלים שונים ובדרך השיג שמונה ניצחונות, ולביא קוגן שזכה בזהב ובארד ובקרוב ישתתף באליפות ישראל.
הזוכים בזהב: עידן צור (כיתה ז'), עדו נקר (כיתה ח'), יונתן גוטין כיתה (י"א), לביא קוגן (כיתה ד'), רון אדמוני (כיתה ג'). הזוכים בכסף: אמה מורבציק (כיתה ה'), טוני מימון (כיתה ט'), בן חנוכוב (כיתה ד'), אלון זליקוביץ (כיתה ד'), רפאל נודלמן (כיתה ב'). הזוכים בארד: לביא קוגן (כיתה ד'), תמר אביבי (כיתה ו'), מייק פלדמן (כיתה ה'), שירה בירכה (כיתה ה'), יותם אלקובי (כיתה ה'), יונתן לבנוב (כיתה י'), עידן רזגון (כיתה ט'), בועז נווה (כיתה י"א), נועם דנגוט (כיתה ד'), אורי עובד (כיתה ט'), אורי אביטבול (כיתה ג'), עילאי קליש (כיתה ט'), דוד טיב (כיתה ג'), נתן בכר (כיתה ד').