חובבי הליגה הלאומית כבר הפנימו את הנראטיב הזה. מי שמעוניין לחוות דרמות, משחקים צמודים, מהפכים ובעיקר מותחן של ממש עד הבאזר - כדאי לו להגיע העונה למשחקים של הפועל חבל מודיעין בכדורסל בימי שלישי בערב. בעוד כחודשיים תסתיים הליגה, ויתברר אם חבל מודיעין תהיה אחת מבין שתי היורדות לארצית. אבל מה שבטוח כעת, בפתח השליש האחרון של העונה, הוא שמי שסובל מבעיות לב או יש ברשותו מנוי לשח"ל - טוב יעשה אם יתרחק מאולם חטיבת נחשונים בשוהם, בטח אם הוא אוהד את 'החבל'. ועד כה, במרבית המקרים, זה הסתיים בבכי.
פשוט מטורף
אז מה קורה במגרש? בפשטות: חבל מודיעין מגיעה לסיום צמוד במשחקי הליגה, וברוב המקרים מפסידה. ועכשיעו נשאלת השאלה 'למה'. אפשר לנעוץ את התופעה הזאת בהיעדר ניסיון ובגילם הצעיר של השחקנים, ובעובדה שמדובר בעונת בכורה בלאומית, אבל מה שעוברים אלון שטיין ושחקניו כבר נהפך לתופעה הזויה מעט.
שניים-עשר(!) משחקים מתוך ה־17 שקיימה 'החבל' הסתיימו בהפרש חד-ספרתי. מתוך 12 ההפסדים שספגה הקבוצה, שישה הסתיימו על חודו של סל או שניים. וכל זה מבלי שהזכרנו את העובדה שכל תשעת משחקיה האחרונים הוכרעו בדקה האחרונה, ולפעמים אף בשניית הסיום. אה כן, והיו גם שני הפסדים על ה'באזר' ואחד לאחר ארבע הארכות בשיא כל הזמנים של ליגת המשנה. מה נגיד? פשוט מטורף.
בחבל מודיעין, שבמועד סגירת גיליון זה תפסה את המקום הלפני אחרון בטבלה, כבר לא ממש יודעים אם לצחוק או לבכות. הם ידעו שיהיה להם קשה בעונת הבכורה בלאומית, אבל לא חשבו שיחוו כל כך הרבה רגעים של שברון לב. "מה שקורה לנו הוא שילוב של הרבה גורמים", מנסה המנהל המקצועי של המועדון, יוסי מזרחי, להסביר. "אנחנו קבוצה חדשה בליגה, והרבה חבר'ה צעירים. 70 אחוז מהסגל למעשה לא שיחק מעולם בלאומית. אולי בשל כך בחלק מהמקרים ברגעי הסיום של משחקים אנחנו מאבדים את הראש".
מה עוד?
"יש עוד סיבה, גם אם היא נשמעת כתירוץ. אנחנו מפסידים גם כי השופטים פחות מכבדים אותנו. קריית אתא והרצליה, למשל, הן קבוצות ותיקות מאיתנו ובעלות תקציב גדול פי שניים משלנו - והשריקות במשחקים נגדן לא היו לטובתנו".
מדהים להגיד את זה, אבל אם חבל מודיעין היתה מנצחת בכל משחקיה הצמודים, היא היתה מדורגת היום בחלק העליון של הטבלה. "לכן לפעמים זה שובר אותך מבחינה מנטלית", מודה מזרחי, והוא בעיקר מתכוון לקרב הקצוות שהתקיים לפני שבועיים נגד בני הרצליה, היורדת מליגת העל והמועמדת מספר אחת לעלייה. 'החבל' כבר ניצחה אותה בביתה, ובסיבוב השני, באולם היובל, הוליכה לאורך מרבית שלבי המשחק. אבל אז, בשנייה האחרונה, במצב של פיגור בן נקודה, סחט עמית ביר כץ עבירה והיה אמור להישלח לקו. "באותו רגע יו"ר הרצליה, אלדד אקוניס, נכנס לפרקט, השופט ביטל את ההחלטה - והפסדנו. אין דברים כאלה", טוען מזרחי.
השופט שאליו מתכוו מזרחי הוא פיני רימון, שהושעה בעקבות כך, אבל זה לא החזיר לחבל מודיעין את הניצחון. שבוע לאחר מכן יריבתה לתחתית של 'החבל' אליצור נתניה ניצחה את עירוני רעננה מסל שנקלע לאחר הבאזר, אבל אושר משום מה. "עד שלא נתקע יתד בליגה ונתבסס בה, כנראה שנמשיך לסבול מחוסר מזל ומפחיתות כבוד בעיניי השופטים", טוען מזרחי.
לא פריארים
חבל מודיעין בנתה העונה סגל לא רע בכלל. עם זרים כמו דיאנדרה פארקס, אחת ההפתעות הנעימות של הלאומית, ואיוון אסקה שזכור מימיו בנס ציונה ובמכבי אשדוד בליגת העל. ובנוסף, עם ישראלים כמו רז נסים כהן, שהושעה והוחזר לסגל, אוראל לב, אלן סקוורר והוותיקים עמית ביר כץ וכמובן טוני יאנגר. רק שלמעשה מלבד יאנגר ולב, כל היתר כמעט שלא מכירים את הליגה הלאומית.
"יש אצלנו חבר'ה חסרי ניסיון", מספר ביר כץ, אחד המבוגרים-האחראים בסגל. "וזה לא רק העובדה שמרבית הסגל לא מכיר את הלאומית, אלא שרבים מתוכם גם לא באמת היו שחקנים משמעותיים ברמות הללו". מזרחי: "אם אתה משווה אותנו לסגלים של קבוצות אחרות, אתה רואה כמה ניסיון יש אצל היריבות. וכנראה שבסופו של דבר זה מקנה עוד כמה נקודות במשחק שכל כך היו חסרות לנו העונה. ואני חס וחלילה לא מאשים אף אחד. אנחנו לפחות מנסים לתת את כל האקסטרות, ומאמינים תמיד שאפשר לנצח. הרי מי האמין שנהיה קרובים לסוויפ על הרצליה או שננצח בקריית מוצקין? אנחנו ממש לא פריארים".
ביר כץ ממשיך: "יש קבוצות שאצלן זה כבר סימפטום כרוני, והן לא מאמינות שהן יכולות לנצח ברגעי ההכרעה במשחקים צמודים. אצלנו זה לא כך. ושיחקתי, למשל, במכבי אשדוד - כך שאני מכיר מצבים שונים. באשדוד היינו מגיעים לשלוש ארבע הדקות האחרונות במצב צמוד - ואז התחלנו לשחק בשביל לא להפסיד וגם לעשות את הטעויות".
מזרחי: "יש גם אלמנט של חוסר מזל. קח, למשל, את המשחק נגד אליצור אשקלון. הפסדנו 132:126 לאחר ארבע הארכות. פשוט פספסנו - אין מילה אחרת. בסיום ההארכה הראשונה דיאנרה פארקס עבר שחקן והלך לליי-אפ של אחד מול אפס - והחטיא. בסיום ההארכה השלישית אוראל לב היה לבד מול הסל - וגם לא שם את הכדור בטבעת".
אגב, אסור לשכוח שגם האיש על הקווים, אלון שטיין, נמצא בעונתו הראשונה כמאמן ראשי. "זה לא אומר כלום", גורס ביר כץ. "הוא מאמן מעולה, גאון כדורסל. יודע לגשת לכל משחק כמו שצריך. יש פה חבורה מאוד נחמדה של אנשים, חבר'ה קשוחים, אבל אי אפשר להתווכח עם התוצאות, זה המקום שלנו כרגע, והמאבק על ההישארות ימשך עד הסוף. הכל פה נזיל, אין פערי רמות בליגה וכל קבוצה יכולה לנצח את השנייה. נצטרך לבוא למשחקים יותר מפוקסים, מוכנים וכדי לתת מעצמנו הכל".
והאמת היא שחבל מודיעין לא נמצאת במצב גרוע כל כך. בליגה כמו זאת של העונה, שבה אין קבוצות שהן בשר תותחים והמרחק בין המקום הלפני אחרון לחמישי עומד על ארבעה ניצחונות בלבד, הכל עוד פתוח. "היו כאלה שאמרו לי שלפעמים יש הרגשה שזה לא יילך כשהכדור בידיים של השחקנים שלנו בסיום", מסכם מזרחי, "אבל אני מאמין בשחקנים. יש לנו שחקנים גדולים, שעברו לא מעט, ושחקנים גדולים יודעים לנצח גם משחקים צמודים".
