מיזם ספורט חינוכי־קהילתי, המבטיח לאפשר לכל ילד וילדה להשתתף בחוגי ספורט, גם אם משפחתם אינה יכולה להרשות זאת לעצמה מבחינה כלכלית, עומד בקרוב לצאת לדרך במועצה האזורית חבל מודיעין.
3 צפייה בגלריה
גדי דקל
גדי דקל
גדי דקל
(צילום: קובי קואנקס)
קראו גם:
ב־1 בספטמבר השנה יוכלו מאות ילדים בכל אחד מ־23 היישובים במועצה, להשתתף באחד מחוגי הספורט והפעילות, החל מגיל הגן ועד לכיתות ג', וכל זאת בסבסוד של המועצה או בתשלום סמלי בהשוואה למחירים הגבוהים של חוגי הספורט הרגילים.
מי שעומד מאחורי היוזמה המקורית הוא גדי דקל (55), מאמן מנטאלי לספורטאים, העוסק כבר מעל לשני עשורים בהפקה וארגון של אירועי ספורט ותרבות.
דקל הבין לפני כמה שנים את הצורך החשוב של השתתפות ילדים בפעילות ספורט, הן מבחינה בריאותית והן מבחינת מעמדם החברתי ושיפור הביטחון העצמי שלהם.
בפברואר 2020, אחרי חודשים ארוכים של תכנון, הוא השיק את עמותת "ניקה" (על שם אלת הניצחון במיתולוגיה היוונית ‑ ש.א), מסגרת ספורט חדשה, ראשונה מסוגה בישראל, שהיא למעשה מסגרת ספורטיבית־חברתית, ובעוד כחודש וחצי יוכלו מאות תלמידים ב־40 צהרונים של המועצה האזורית חבל מודיעין לחוות את התכנים שהיא מציעה.

מודל של תנועת נוער

"ניקה היא מקום לכולם, בו עוסקים בספורט מאהבה, תשוקה ובגלל הכיף שבמפגש החברתי, חלק בלתי נפרד מהסיבה שילדים ובני נוער בוחרים לעסוק בספורט מכל סוג שהוא", מסביר דקל. "זהו מודל של תנועת נוער, המשלב בין אימונים מקצועיים וייחודיים, מפגש חברתי בשילוב תוכן, העצמה ופיתוח מסוגלות, מפגשים בין ילדים ובני נוער מכל הארץ, ושילוב של ילדים ממשפחות מוחלשות, שלמרות שהפעילות שלהם מסובסדת, הם מרגישים כשווים בין שווים במטרה להבטיח להם שוויון הזדמנויות".
שנה וחצי לאחר הקמת המיזם והיציאה לדרך, נזכר דקל ברגע שבו החליט כי עליו לשנות כיוון בכל הקשור לעשייתו הספורטיבית־קהילתית.
3 צפייה בגלריה
פעילות חוייתית
פעילות חוייתית
פעילות חוייתית
(צילום: "ניקה")
"לפני כמה שנים הגעתי לאחת הערים בדרום הארץ במסגרת טורניר סטריט־בול ישראל, בו השתתפו 5,000 ילדים מכל רחבי הארץ בתחרות למשחקי כדורסל", מספר דקל. "זה היה מיזם ענק, ובעיצומו של אחד המשחקים באותה עיר הבחנתי בקבוצת ילדים שישבה מחוץ למגרש והביטה בנו. היו להם נעלי ספורט והם החזיקו כדור, אבל הם לא היו חלק מהטורניר באותו היום ורציתי לדעת למה".
דקל ניגש אל קבוצת הילדים וניסה להבין מה הסיבה שהם יושבים מצידה השני של הגדר ולא משתתפים בטורניר, שדרש תשלום סמלי.
"לקח לי זמן לדובב אותם, ובסופו של דבר הם אמרו לי שאין להם כסף לשחק", אומר דקל. "המדהים הוא שמחיר ההרשמה לאותו הטורניר היה 20 שקלים לשחקן, וזה הפיל לי את האסימון שיש ברחבי הארץ אלפי ילדים שלא יכולים להשתתף בטורניר מיוחד וכיפי כזה. זה נתן לי את הדחיפה לחשוב על דרך לגבש מסגרת שההשתתפות בה כרוכה בעלויות הגיוניות לכל משפחה, ומי שלא יכול להרשות לעצמו גם את המינימום הזה, יוכל להשתתף בפעילות באמצעות סבסוד שמקורו ברשות המקומית או בתרומות".
"היום, אחרי שנה וקצת של פעילות במסגרות שלנו במקומות שונים בארץ, יש סדר גודל של 30 אחוזים מהילדים שאין להם יכולת לשלם עבור ההשתתפות, והם זוכים לסבסוד מלא של הפעילות".
על אף עובדה זו, מסביר דקל כי פעילות העמותה אינה מכוונת אך ורק לסיוע למשפחות קשות יום.
"ניקה מיועדת לכולם. היא לא פונה לאוכלוסייה מוחלשת, ואת זה חשוב להבין", הוא מדגיש. "מדובר במסגרת אימון לכולם, המשלבת את הילדים מהמשפחות המוחלשות כחלק בלתי נפרד מהקבוצות. אין שום הפרדה או הגדרה, זו תמצית הרעיון ‑ ליצור שוויון מלא וחוויה אחת משותפת לכולם. הרעיון הוא ממש לייצר שינוי חברתי באמצעות הילדים ובני הנוער, להקים גשר בין מגדרים ומגזרים באמצעות הספורט".

פרישה ארצית

את השינוי הזה, אחרי שנים ארוכות של הפקת אירועי ספורט ותרבות נוצצים, שזכו לפרסום רב בכל רחבי הארץ, מבקש דקל להפיץ כעת במוסדות חינוך שונים ברחבי המדינה, כשהוא מקווה ששותפיו לדרך והוא יוכלו לתמרן ולפעול במציאות החיים סביב ולצד נגיף הקורונה.
"את העמותה הקמנו רשמית בתחילת 2020, וחודש אחרי היציאה לדרך הגיעה הקורונה, ומאחר שמדובר בפרויקט בפרישה ארצית, החלטנו לדחות מעט את ה'הסתערות', להשהות פעילות ולפעול בעיקר מאחורי הקלעים", מספר דקל. "התרכזנו ביצירת קשר עם רשויות מקומיות, תורמים פוטנציאליים ואנשי ספורט ומאמנים מתחומים שונים. בחודשים האחרונים אנחנו כבר פועלים במרץ והחל מספטמבר הקרוב נתחיל לעבוד במספר יישובים ומוקדים, ובהם גם חבל מודיעין והאיזור כולו".

"דגש על ההנאה"

במהלך העבודה על המיזם חקר דקל ובדק נושאים שונים הקשורים לפעילות הספורט והפנאי של ילדי ישראל, והגיע למסקנה כי מערך חוגי הספורט וקבוצות האימון המקצועיות סובל מליקויים רבים.
"כאיש ספורט, מאוד הטרידה אותי העובדה שמעל ל־50 אחוז מילדי ישראל אינם עוסקים כלל בספורט, ובמהלך חקירת הנושא, יחד עם אנשי מקצוע מהתחום ‑ מאמנים, פסיכולוגים ואנשי חינוך ‑ מצאנו מספר סיבות מרכזיות לתופעה", אומר דקל. "בין היתר גילינו שהמסגרות התחרותיות אינן מתאימות לכולם, אבל החוגים, שהם התחליף, הם בסך הכל חוגים, ואין בהם פעילות שהיא מעבר לחוג, אין ערך מוסף כלשהו שיכול לתרום לילדים.
"מעל הכל בלטה העובדה המצערת שיש לא מעט משפחות שפשוט לא יכולות להרשות לעצמן לממן אימונים מקצועיים וציוד לילד, גם אם מדובר בעלות של כמה מאות שקלים בחודש.
"מכאן עלה הרעיון לייצר מסגרת שונה, כזו שמתאימה לכולם, מסגרת שאינה מתמקדת רק בצד התחרותי, אלא בספורט כאמצעי לרכישת כלים לחיים, תוך כדי מסע מרתק בסביבה מעשירה ששמה דגש על ההנאה שבספורט".

פיתוח מנהיגות

בתחילת חודש ספטמבר הקרוב, כשעמותת ניקה תיכנס לפעילות בעשרות צהרונים בחבל מודיעין, יגיע מספר הילדים ובני הנוער המשתתפים בפעילות העמותה לכ־2,000.
נכון לעכשיו, פועלת העמותה החל ממסגרות הגיל הרך ועד לגילאי גיוס, כאשר הפעילות לתלמידי תיכון בכיתות י'‑י"ב מתבצעת בין השאר במסגרת פרויקט "הצוות" ‑ מסלול לכושר קרבי ופיתוח מנהיגות, אולם דגשים על היבטים אחרים שאינם קשורים ישירות לפעילות הגופנית, מועברים לחניכי החוגים בכל קבוצות הגיל.
3 צפייה בגלריה
ספורט עם ערך מוסף
ספורט עם ערך מוסף
ספורט עם ערך מוסף
(צילום: "ניקה")
"אנחנו באים מתפיסה לפיה ספורט משנה חיים, והעובדה שמדובר במפגש באווירה שונה, לא רק אימון קונבנציונלי לקראת עוד משחק או תחרות, יוצרת סביבה בריאה המאפשרת לכל אחד ואחת להשתלב ולהתקדם באופן אישי", מסביר דקל.
"השילוב בין המפגש החברתי לאימון המקצועי בתוספת התכנים, הפעילות הקהילתית והמפגשים הארציים, הם אלה שמייחדים את הפעילות שלנו".

מסלולים לבחירה

אימוני העמותה מועברים לילדים ולבני הנוער על ידי מאמנים ומדריכים מוסמכים בתחומים שונים, ובקבוצות פעילות בהן יש מעל 18 מתאמנים, לכל מאמן או מאמנת מתלווים עוזר או עוזרת.
"לכל שכבת גיל יש מאמנים שקיבלו הדרכה מיוחדת שהועברה להם על ידי צוות מקצועי שלנו, המיישם שיטות אימון חדשניות", אומר דקל. "בגיל הרך לדוגמה, אנחנו פועלים בשיטת 'מושפיט', אותה פיתח מוש פרנקל, מאמן בכיר לגיל הרך שפיתח במשך שנים שיטה לאימון חווייתי, ובגילאי בית הספר היסודי הילדים משלבים כבר פעילות ספורט ותוכן ‑ פעילות ספורטיבית המתבססת על אימוני ספורט חכמים, אותה מרכז עבורנו חי סיני, מאמן בכיר ומרצה במכון וינגייט".
מי שמשתתפים בפעילות העמותה יכולים לבחור, החל מכיתה ד', באחד מכמה מסלולי אימון ופעילות: כושר גופני, ריצה, קטרגל או סטריט־בול (כדורסל).
החל מכיתה י', יכולים בני נוער לבחור אחד משני מסלולי פעילות משמעותיים – "הצוות", השם דגש על הכנה לגיוס משמעותי, או את פרויקט הקאדטים, מיזם בו תלמידי כיתות י' עוברים הכשרה לשמש כעוזרי מאמנים בשכר בפעילות חוגי העמותה, כאשר הם עולים לכיתות י"א‑י"ב.

תרופה ללא מרשם

"פעילות גופנית היא אולי התרופה ללא מרשם הטובה בעולם. כל מי שעוסק בכך יודע ומבין", אומר דקל. "באמצעות הכלים הנלמדים בספורט אפשר ליצור אנשים טובים יותר, בריאים יותר ומכאן ליצור חברה טובה יותר, דבר שרלוונטי מאוד בימים אלה.
"מדובר במסגרת אימון לכולם, המשלבת את הילדים מהמשפחות המוחלשות כחלק בלתי נפרד מהקבוצות. אין שום הפרדה או הגדרה, זו תמצית הרעיון, ליצור שוויון מלא וחוויה אחת משותפת לכולם"
"יש גם בעיה עם הדור הצעיר בשנים האחרונות, ואי־אפשר להתעלם מכך, ואי־אפשר להילחם בתופעת ההתמכרות למסכים וכל הפיתויים שיש לדור הצעיר, אבל אפשר וצריך ליצור מסגרת שתאפשר להם, לפחות פעמיים בשבוע, לעסוק בספורט ולהפוך את הפעילות הגופנית לחלק מהחיים.
"העיסוק בפעילות גופנית תורם בכל ממד להתפתחות, להיבט החברתי, הקוגניטיבי, ובכלל ואנחנו רואים בספורט אמצעי לפיתוח חוסן חברתי".
לקראת תחילת הפעילות ביישובי המועצה האזורית חבל מודיעין, מקווה דקל להרחיב את פעילות העמותה למקומות רבים ברחבי הארץ וליצור שיתופי פעולה קהילתיים רבים ככל האפשר.
"מצאנו במחלקת הספורט של מועצת חבל מודיעין שותפים הרואים עין בעין את החשיבות בפעילות שלנו, ואנחנו שמחים על שיתוף הפעולה", אומר דקל.
גם הורים לילדים המתגוררים ביישובי המועצה שמחו לשמוע על כניסתה של העמותה לפעילות בתחומה.
"קיבלנו מידע על מה שהולך לקרות, והאמת שזה נראה סוף־סוף כמו משהו שווה ממש, הרבה מעבר לספורט", אומרת אם לילד הלומד באחד מגני הילדים במועצה. "הרעיון מאחורי המיזם והמגוון הרחב של הפעילויות והמחשבה שהושקעה בנושא מעודדים מאוד. משמח לראות שיש חשיבה בנושא של פיתוח הכושר הגופני וכל הדברים שקשורים לזה, כי באמת הגיע הזמן להפסיק עם שיטת משחקי הכדור כאמצעי לשחרור לחץ ואנרגיות אצל ילדים".
מעודד מיציאתו לדרך של המיזם שלו, מקווה גם דקל כי השנה הקרובה תהיה שנת פריצה משמעותית בכל הקשור לרעיון שהגה.
"ברמה האישית, ניקה עבורי היא המתנה הגדולה שאני רוצה להשאיר אחריי, להחזיר חזרה לקהילה, מקום בו פעלתי במשך שנים", מסכם דקל. "לייצר מרחב בו הילד לא נמדד בכמה שהוא טוב ביחס לאחרים, אלא להראות עד כמה אפשר לחיות חיים מאושרים, ליהנות מהדברים הקטנים".

ניקה במספרים:

ימי אימון בשנה: 250
אימונים בשנה: 750
מתאמנים מדי שנה: כ־20,000
מספר יישובים בהם המיזם פועל: 45
מספר מדריכים/מאמנים: כ־60