האם חשבתם פעם כמה זבל אתם מייצרים מדי יום ולאן כל הזבל הזה הולך? מסתבר שרובנו מייצרים כמויות גדולות מאוד של פסולת, שרובה מורכבת מאריזות מסוגים שונים. פסולת זו, שאינה מתכלה, מגיעה בסופו של תהליך ארוך בחזרה למים שאנחנו שותים ולמזון שאנחנו אוכלים, מכלה את המשאבים של כדור הארץ ומזהמת אותו.
קבוצת הפייסבוק "אפס פסולת ‑ מודיעין" שנפתחה לאחרונה על ידי שני צעירים ממודיעין ‑ אוריאל פיכמן וטליה טרנרודר, שמה לה למטרה לעורר מודעות לצריכת פלסטיק ומוצרים רב פעמיים, ולתרבות הצריכה שלנו באופן כללי.
"תמיד היה לי חיבור לטבע ותמיד השתדלתי למחזר יותר ולצרוך כמה שפחות", מספר על עצמו פיכמן בן ה־23. "האסימון האמיתי נפל רק בשנה האחרונה כשהבנתי שבאמת צריך להיות שינוי דרסטי. הקשר שלי עם הטבע תמיד היה שם, אבל מה שגרם לי להכניס את האקולוגיות שלי למצב טורבו היתה העבודה בהיי־טק - כל כך הרבה בזבוז אנרגיה, כל כך הרבה פסולת, אנשים מזמינים טייק אווי וזה מגיע ב־80 אלף קופסאות ושקיות פלסטיק. אז נפלה עליי ההבנה שכדור הארץ המקסים שלנו הולך לכיוון נוראי.
בין הצעדים שאני עושה ביום יום: שותה ואוכל בכלים רב פעמיים, לוקח איתי בקבוק רב פעמי לכל מקום בערך, מתנייד בתחבורה ציבורית או באופניים בתוך תל אביב, וגם הקמתי עמדת פסולת אלקטרונית בעבודה".
בהמשך, הצטרף פיכמן לקהילת "אפס זבל" הארצית. "אז טליה ראתה שאני בקבוצה, הוא מספר. "היכרנו בתיכון, והיא פנתה אליי וככה החלטנו להקים קבוצה של מודיעין. הקמנו קהילה בפייסבוק שנקראת 'אפס פסולת מודיעין', כי בשביל לעשות שינויים משמעותיים זה צריך להיות ברמת הקהילה הקרובה אליך".
"אפס פסולת" היא פילוסופיה המעודדת עיצוב מחדש של מחזור חיי משאבים, הוא מסביר, כך שבכל המוצרים מתבצע שימוש חוזר. משמעותה של "חברה ללא פסולת" היא עיצוב וניהול מוצרים ותהליכים באופן שיטתי שימנע את הכמות והרעילות של פסולת, ישמור וישחזר את כל המשאבים, ולא ישרוף או יקבור אותם.
2 צפייה בגלריה
"יש נתק בין הדברים לתהליך שהדברים עברו כדי לייצר אותם". פיכמן וטרנודר | צילום: חורחה נובומינסקי
טרנרודר (22), מעידה על עצמה כי מגיל צעיר הקפידה על הפרדת פסולת, לרבות בקבוקי פלסטיק ונייר, "אבל ממש לאחרונה המודעות התחזקה. אני משתדלת להסתובב עם כוס רב פעמית, ו־Spork (סכין, כף ומזלג בכלי אחד) בתיק, בנוסף לבקבוק מים רב פעמי. זה מאוד נוח ומעורר שאלות והתעניינות בקרב הסובבים אותי, שזה בדיוק מה שחשוב לי שיקרה בהתחלה, וזו המודעות. אני מקווה שבאמצעות הקבוצה תעלה המודעות בעיר לכמות הפלסטיק והפסולת שאנו מייצרים כיחידים וקהילה ונעודד עסקים לשימוש חוזר".
"מודעות עירונית לצריכה"
בישראל נוצרת מדי שנה כשישה מיליון טונות של פסולת. בעשור האחרון מתרחשת עלייה במודעות לטיפול בפסולת בישראל על ידי הפרדה ומיחזור, אך כ־80 אחוז מהפסולת במדינה עדיין לא ממוחזרת, אלא מוטמנת ומזהמת את הקרקעות ומי התהום.
בקבוצה החדשה ניתן להעלות שאלות ותהיות לגבי צמצום פסולת וצריכת כלים חד פעמיים, לשתף ולספר על עסקים במודיעין והסביבה אשר דוגלים באפס פסולת ומאפשרים לקחת את המוצרים שלהם בכלים רב פעמיים, ובמידה שיש לכם משהו למסור, אתם מוזמנים לכתוב עליו פוסט.
מדוע הקמתם את הקבוצה ומה הכי חשוב לכם?
טליה: "שתהיה מודעות עירונית לצריכה, שתבוא לידי ביטוי בקומפוסטרים עירוניים, בעסקים שיתמכו בכלים רב פעמיים וכלים מהבית (והקהילה תתמוך בהם בהתאם). בצהרונים ‑ שלא יאכילו את הילדים בכלים חד פעמיים וכימיקלים, שתהיה עיר ירוקה ולא רק בגלל הפארקים, יצירת תרבות בת קיימא, שימוש ברב פעמי - שקיות, כלי אוכל, אריזה, ועוד. אני עובדת בקניון ואני חיה את זה. אנחנו נמשיך לצרוך, אבל לצרוך חכם ולהיות חברתיים יותר".
אילו פעילויות תקיימו?
"כרגע אנחנו עובדים על יצירת קהילה אינטרנטית פעילה - אנשים שמעלים לקבוצה פוסטים שקשורים בפעולות יום יומיות של שמירה על הסביבה, שרשורי מסירת פריטים בין אנשים. אנחנו כמנהלים דואגים בין פעם לפעמיים בשבוע להעלות פוסטים הקשורים לנושא. בין אם לאן זורקים סוגי פסולת שונים (פסולת אלקטרונית וכו'), תופעות חברתיות שקורות (גרין ווש, מיחזור), ועוד.
בהמשך אנחנו מתכננים לעבוד על אירועים קהילתיים בשיתוף גורמים בכירים בעיר. אירועים כמו פעילויות לילדים בנושאי אפס פסולת, מסיבות יד שנייה (החלפה, לא מסירה), הרצאות הסברה לנוער ומבוגרים, ועוד. השמיים הם לא הגבול כדי להגיע ליעד. בנוסף, לפוסטים שאנחנו המנהלים מעלים, אנחנו גם משתפים מקורות מידע מהימנים, ארגונים ירוקים בארץ ובעולם, ועוד".
מה עושים בעולם שלא עושים בישראל? איפה עושים את זה נכון ושווה לשאוף לשם?
טליה: "אפשר להגיד שבעולם המערבי, אירופה היא במקום ראשון כרגע. ראינו את זה כבר לפני עשר שנים בפחים המופרדים ואנחנו ממשיכים לראות עוד ועוד בתי עסק שמאפשרים לקחת דברים רק בשקיות רב פעמיות שהלקוח מביא. ארצות הברית גם מראה סימנים, אבל גם לה יש עוד דרך ארוכה. בישראל יש חוסר מודעות מאוד גבוה, אם זה בצריכת החד פעמי והאיכות הזולה ובין אם זה בתהליך הייצור, ובאופן כללי גזילת אנרגיה מתכלה מהכדור.
בעיניי צריך לשאוף לעשות את זה הכי טוב בדרכנו. אנחנו לא אירופה גם בתרבות וגם בצרכים. הישראלים יותר סטרילים, וגם יש את העניין של הכשרות. צריך למצוא את הפתרון שבו משתמשים באפשרות הכי פחות גרועה. אגב, ואני אומרת את זה להרבה אנשים, כלים חד פעמיים הם לא סטריליים. הם עשויים מהסוג הכי זול של פלסטיק, שעשוי מנפט. בתוך חד פעמי יש המון חיידקים וחומרים מסוכנים. על אחת כמה וכמה כשמשתמשים בו לאוכל חם, וככה הם נפלטים אל תוך המזון ואל הגוף שלנו. סטרילי זה לשטוף במים וסבון".
התמונה בעולם, אומרת טליה, היא די שחורה. "הקרחונים נמסים, שריפות משתוללות באמזונס ובאפריקה, אבל אנחנו מתמקדים בדברים הקטנים - כמו שימוש בחד פעמי, תרבות הצריכה, בזבוז של מוצרים מתכלים. אנחנו רוצים להעלות את זה למודעות, להתחיל עם מעשים קטנים כמו להימנע מקלקר ומחד פעמי ולהראות איך הדברים הקטנים משפיעים על החיים שלנו".
תביאו כוס מהבית
בין המטרות ששמו לעצמם ‑ שימוש מופחת בכלים חד פעמיים בעסקים. "אנחנו רוצים לתמוך בעסקים, שייתנו לנו להשתשמש בכלים שהבאנו מהבית", הם מסבירים, "יש מקומות שכבר התחילו לאפשר למלא כוס שהבאת מהבית בשתייה או למלא סלט בקערה שהבאת מהבית. צריך לשים לב לבקש שתייה בלי קשית. בארצות הברית למשל משתמשים במיליוני קשיות מדי יום. אנחנו צורכים המון. היד שלנו קלה על השקית ולכן צריך להפעיל את הראש ולא לצרוך באופן אוטומטי. לחשוב כל הזמן איפה אני יכול לצמצם את הפסולת שלי, כי בסופו של דבר הזבל של האחד הוא האוצר של השני".
המטרה שלהם היא להפוך את מודיעין לירוקה יותר, אבל לא רק בזכות הפארקים שלה. "שצהרונים יפסיקו להאכיל בחד פעמי", הם מסבירים, "שיהיו יותר אירועי יד שנייה, יותר עסקים שתומכים בהבאת כלים מהבית. שהכל יהיה בסימן של שימוש רב פעמי. תרבות הצריכה היא אסטרונומית. היום יש נתק בין הדברים לתהליך שהדברים עברו כדי לייצר אותם. מאוד נוח לנו לא לחשוב במה זה כרוך".
