יומיים לפני סיום החופש הגדול קיבלו הורים של תלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' הודעה מבית הספר, שלפיה השנה ייערך בבית הספר פיילוט שבמסגרתו ילמדו הבנות הלומדות חמש יחידות לימוד בנפרד מהבנים. ההודעה עוררה סערה הן אצל ההורים והן ברשתות החברתיות והדעות היו לכאן ולכאן.
1 צפייה בגלריה
"תיקון עיוות שמתחיל מהכיתות הנמוכות" | המחשה: Shutterstock
"תיקון עיוות שמתחיל מהכיתות הנמוכות" | המחשה: Shutterstock
"תיקון עיוות שמתחיל מהכיתות הנמוכות" | המחשה: Shutterstock
במכתב להורים נכתב בין היתר: "במטרה להעצים את הבנות הלומדות חמש יחידות לימוד במתמטיקה ולמנוע נשירה במהלך לימודיהן, ובהסתמך על מחקרים רבים בעולם שנערכו בנושא, יחל השנה בבית הספר פיילוט של הפרדה מגדרית בשיעורי מתמטיקה בשכבת י'. מטרת-העל של הפיילוט היא עידוד שוויון מגדרי בלימודי מתמטיקה ומקצועות מדעיים.
"מטרות המשנה הן עידוד בנות ללמוד מתמטיקה ומקצועות מדעיים אחרים באופן מוגבר, צמצום אחוזי נשירה במהלך הלימודים והעלאת המודעות בקרב המורים לסטריאוטיפים, זיהוי ההשפעה והתאמת דרכי פעולה".
בסיום המכתב הוזמנו ההורים למפגש בבית הספר בהשתתפות הצוות החינוכי וחוקרת ממכון ויצמן העוסקת בתחום העידוד לשוויון מגדרי במתמטיקה.
"הפרדה מגדרית" למהלך התנגדו תושבים וחברי מועצה, והנושא אף נידון בישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ביום שני. "אני מתנגד לכל הפרדה מגדרית שהיא, מכל סיבה שהיא גם אם דתית או חינוכית", אומר חבר המועצה שחר מי און. "מעבר לכך הורים לא יכולים לקבל הודעה ב־29 באוגוסט על איזה פיילוט שלכאורה יכול להיטיב עם אוכלוסייה כזו או אחרת שבטח תפגע גם באוכלוסייה השנייה. הנושא לא נראה תמים כפי שהוא מוצג, ובעיר כמו מודיעין ובכלל, אסור שזה יקרה. אני יודע שהפיקוח של בית הספר בודק את העניין בהמשך להתערבותי בנושא. כל הנושא הגיע מההורים ומהרשת החברתית. לא היה לי קשר מול בית הספר באופן ישיר או עקיף. פניתי לגורמים גם במשרד החינוך וגם בעירייה ומחזיק התיק ואני יודעים שהפיקוח נכנס לבדיקת הנושא".
גם חבר המועצה איתי אלמוג-בר מיהר לכתוב מכתב בנושא לראש העירייה, חיים ביבס, בשם סיעתו 'מודיעין חופשית'. במכתב הוא כתב בין היתר: "מה שהחל במגזר הדתי מחלחל לציבור כולו, כולל ניסיון להכניס הפרדה מגדרית לאוניברסיטאות, וכעת מסתבר שגם לתיכונים במודיעין. מודיעין היא עיר שדוגלת בשוויון בין בני האדם ובזכות האדם לחיות את חייו באופן חופשי ושוויוני בלי הבדל של דת, גזע, מין או העדפה מינית. אין מקום בעירנו להפרדה מגדרית בשום בית ספר או מוסד לימודים או בפעילות ציבורית כלשהי. אנו מבקשים שכראש העירייה תורה לבית הספר להימנע מקיום הפרדה מגדרית שלוקחת את מצב הנשים והתלמידות בחברה הרחק לאחור".
כמה תושבים בעיר אף פתחו קבוצת וואטסאפ שמטרתה לבטל את ההפרדה. נציגת הקבוצה אתי פרידמן מסבירה: "הפרדה זאת מילה שיש בה קונוטוציה שלילית בכל היבט שמסתכלים עליו. היום יעשו מחקר הפרדה מגדרית בין בנים לבנות, מחר הפרדה בין אשכנזים לספרדים וכו'. אנחנו כבנות המין הנשי נלחמנו שנים לשוויון מגדרי.
"אני כאשה והבנות שלי כנשים מעולם לא הרגשנו נחותות. ידוע כי מחקרים נוטים לכאן ולכאן. יש להסתכל בכמה היבטים ולא רק בהיבט מצוינות במתמטיקה. ההעצמה האישית באה ממערכת החינוך ומהבית. הפרדה לא תשרת, אלא רק תזיק בטווח הארוך".
לא עניין דתי מנגד, היו תושבים שסברו שמדובר במהלך מוצדק. אחת מהם היא פרופ' מיכל ציון, ראש המרכז להוראת המדעים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. "נושא לימודי המתמטיקה אינו קשור בכלל להפרדה מגדרית על בסיס אפליה של אחד המינים", היא מסבירה. "להיפך, הוא ממש תיקון עיוות שמתחיל לצערי מהכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי.
"מסתבר שדרך החשיבה של בנות שונה משל בנים, ומסתבר עוד כי שיטות ההוראה בישראל מותאמות לדרך החשיבה של בנים. באשר לדרך החשיבה על קצה המזלג: בנים הינם תחרותיים, לומדים בקלות והרבה פעמים באופן טכני, ומתקשים הרבה פעמים בלמידה שיתופית. בנות חייבות להבין לעומק את יסודות האסטרטגיה, והן לא ממצות את הפוטנציאל שלהן בסביבה תחרותית.
"בנות אוהבות ללמוד באופן שיתופי, מפעילות אסטרגיות של חשיבה על חשיבה, מטה‑קוגניציה, באופן ורבלי". לכן, אומרת פרופ' ציון, היא בעד הפרדה בשיעורי מתמטיקה. "היא תועיל לכולם. פשרה טובה יכולה להיות שבן שמעדיף ללמוד בשיטה הנוחה לבנות יעבור לשם והפוך. לא הייתי הופכת את הנושא הזה לנושא הקשור לכפייה דתית. זה בדיוק כמו שבשיעורי ספורט יש הפרדה בין בנים ובנות כדי להתאים את האימונים למגדר".
"סגנון למידה שונה" מעיריית מודיעין, מכבים-רעות נמסר בתגובה: "תוכנית זו פועלת גם בערים אחרות, ומקורה במחקרים המלמדים שפחות בנות לומדות תחומים אלה ורבות מהמתחילות פורשות בשלב כלשהו. אחת הטענות הקשורה לפער בתחומים הללו בין בנות לבין בנים, היא סגנון הלמידה השונה של שני המינים (בהתייחס לרוב, ותמיד יש גם יוצאות מהכלל ויוצאים מן הכלל), המתבטא בין היתר בכך שמרבית הבנות פחות אוהבות לימוד בדרך של הרצאה, ומעדיפות דיון בקבוצות קטנות והעמקה ברעיונות.
"כמו כן מרבית הבנות אינן מגיבות בצורה זהה לבנים בכל הקשור לתחרותיות. טענה נוספת שעולה ממחקר שנעשה בתחום היא כי מקצוע המתמטיקה נחשב למקצוע שההצלחה בו מושפעת לא מעט מתחושת מסוגלות ומתחושת אמון ביחס למידת היכולת להצליח, אמונות ותפיסות עליהם גדלים הבנים והבנות.
"מחקרה של ד"ר עינב אייזיקוביץ'־עודי מראה שלמידה של בנות בקבוצה הומוגנית מבחינה מגדרית מאפשרת לבנות להביא את עצמן לידי ביטוי באופן שתואם את סגנון הלמידה שלהן ובכך נוצר שוויון הזדמנויות המאפשר הצלחה והתמדה גבוהים יותר מאשר בקבוצות הטרוגניות. מהמחקרים בנושא מסתבר שהלמידה בקבוצה מגדרית בתחומי המתמטיקה או בכאלה המבוססים על חשיבה לוגית מתמטית ממקסמת את הישגי הבנות.
"לא בכדי נפתחו בשנים האחרונות קבוצות למידה ייעודיות לבנות בתחומים אחרים המבוססים על חשיבה מתמטית, כגון: מהנדסות העתיד, מדעניות העתיד והסייבר גירלז'. תוכניות אלה זוכות להצלחה רבה הן בהישגים אליהם הגיעו משתתפות התוכנית והן משביעות רצונן מהתוכנית. ביום חמישי יתקיים בביה"ס עירוני ג' מפגש הסברה בהשתתפות הורים תלמידים והצוות החינוכי. אליהם תצטרף החוקרת ד"ר אייזיקוביץ'־עודי. במפגש זה תוצג תוכנית הלימודים ובמהלכו יוכלו ההורים והתלמידות לשאול שאלות בנוגע לתוכנית ולהחליט האם להירשם אליה".