מי שעבר ביום שני בערב בפארק ענבה היה צריך לשפשף את עיניו לרגע כדי לראות שהוא אכן רואה את מה שהוא רואה: קבוצה של כ־30 איש שמחציתם חילונים ממודיעין ומחציתם חרדים ממודיעין עילית, יושבים ביחד במעגל ומנהלים שיחה רגועה שבה הם פשוט יושבים ביחד ומנסים להכיר אחד את השני קצת יותר טוב.
הרקע למפגש: פארק ענבה הפך בשנים האחרונות ל"פארק המריבה" על רקע המתחים והעימותים בין חרדים ממודיעין עילית לבין תושבי מודיעין הטוענים שתושבים מחוץ לעיר גודשים את הפארק.
תושבי מודיעין עילית, שלא בורכה בפארקים ציבוריים רבים, נוהגים לפקוד את פארק ענבה האטרקטיבי בקבוצות גדולות, המגיעות לעיתים אפילו באוטובוסים, ולבלות בפארק בעיקר בימי חול המועד ו"בין הזמנים", בחופש הגדול.
כתוצאה מכך, תושבי מודיעין מרגישים לעתים כאורחים בביתם שלהם, במיוחד כשמדי פעם נרשמו תקריות בין האורחים למארחים, אם על רקע הערה שנזרקה על ידי תושב מודיעין עילית לאשה שלא התלבשה צנוע מספיק לטעמו, ואם על רקע הלכלוך הרב שנשאר לעתים אחרי הביקורים הללו.
דיונים סוערים בנושאים אלה עולים מדי פעם ברשתות החברתיות, ומגיעים לרוב לטונים גבוהים ולתחושות קשות אצל שני הצדדים. בעבר גם דובר על סגירת הפארק לאורחים והיו אף נסיונות כאלה מצד העירייה שלא צלחו.
"מגוון אמונות"
על רקע כל המשקעים האלה נפגשה השבוע הקבוצה המעורבת, שניסתה ללבן את הנושאים הבוערים ובעיקר "להסכים שלא להסכים" ‑ כלומר להבין שאפשר גם לא להסכים אבל להישאר חברים טובים, וגם פשוט להכיר ולראות מיהם בני האדם שמסתתרים מאחורי התוויות "חרדים" ו"חילונים".
את המפגש המעניין והטעון הזה ארגנה עמותת 'פלוגתא' ‑ מיזם חברתי הפועל בכל הארץ מתוך אמונה שהמחלוקת היא דווקא נקודת מפגש, בה ניתן להכיר, ולהתחבר, ולכן הם מייצרים מרחבי שיח ולימוד שמאפשרים לדבר, לחלוק ולברר יחדיו את המחלוקות.
מובילי 'פלוגתא' מקיימים מדי שבוע מפגשים שונים בכל רחבי הארץ. המפגשים פתוחים לקהל הרחב ועוסקים בסוגיות הבוערות לכולנו: דת ומדינה, שבת, גיור, שוויון בנטל, יהדות ומגדר, ועוד.
במודיעין מתקיימת הפעילות של פלוגתא כבר כשנה, ועד כה נערכו כשישה מפגשים בסך הכל, אליהם הגיעו תושבים ממודיעין עילית ותושבים ממודיעין. המפגשים עסקו בנושאים שונים כגון שואה, שבת במרחב הציבורי, ועוד.
המפגש האחרון עסק במחלוקת סביב פארק ענבה והוא נקרא "הנאים השכנים בעיניך?".
את המפגשים במודיעין מובילים יעקב מתן ממודיעין עילית ועינת ברוק ממודיעין, שהתרגשו מאוד לראות שלמפגש הגיעו לא מעט אנשים שהיו מוכנים לצאת מאזור הנוחות, מאחורי המקלדת, ולפגוש את המציאות פנים מול פנים. בפגישה נכחה גם נועם טומס, ממובילות ארגון 'פלוגתא', שזכה השנה בפרס ירושלים לאחדות ישראל.
לאחר דברי הפתיחה התחלקה הקבוצה שהגיע למפגש השבוע לקבוצות קטנות שבהן נוצרו שיחות יותר אינטימיות. החילונים שאלו למה בעצם לא נבנים יותר פארקים במודיעין עילית, והחרדים מצדם ניסו להסביר את הצורך שלהם בפארק. "זה כמו שאתם רוצים ים", הסביר אחד מהם. שני ניסה להסביר שבמודיעין עילית יש סדרי עדיפויות שונים לעירייה ולכן היא לא בונה פארקים. אחר סיפר על חוויה לא נעימה שהיתה לו כשהגיע עם ילדיו לראות בעלי חיים במקלט לחיות, אך לא איפשרו לו להיכנס בשל היותו חרדי. את המתח הטבעי שברו באמצעות הרבה הומור.
"המפגש בענבה הוא שונה, כי פה אנחנו ממש הולכים על נושא שהוא נפיץ עם חשש קל", אומרת ברוק, "כי אני רואה את ההתלהמות בפייסבוק. מצד אחד, אני מאוד מבינה את תושבי מודיעין, אבל אני גם מבינה את הצד החרדי. אני מבינה שכשמגיעות קבוצות שלמות של אנשים מקהילה שהיא שונה מאיתנו, זה יכול להיות בעייתי, ואם הם משאירים הרבה לכלוך זה גורם להרבה כעס. מצד שני, אם היו מגיעים שלושה אוטובוסים מלאים בצעירים מ'תגלית', האם גם היינו כועסים באותה מידה? חייבים לקבל את העובדה שהם פה, ויחד עם זאת יש קווים אדומים כמו לכלוך או מישהו שמעיר על צניעות".
ברוק (50), היא תושבת מודיעין מימיה הראשונים. היא מגדירה את עצמה כדתל"שית, אך נמצאת במפגשים על תקן החילונית. לפלוגתא הגיעה לפני כשלוש שנים בעקבות לימודיה, שם נחשפה לארגון במסגרת קורס גישור.
"הרעיון הוא שיש שני מובילים בקבוצה כזאת ‑ חרדי וחילוני", היא מסבירה. "ברגע שמכירים, הרבה מהפחד שלנו דועך, והרבה מהקיטוב ומהתחושה של הכעס גם כן דועכים. אין פה עניין של מישהו שרוצה לקרב את השני לעמדה שלו. כל העניין הוא להאיר את המחלוקת ולהסכים שלא להסכים בצורה חברית".
האם גילית על החרדים דברים שלא ידעת לפני כן?
"ברור. המון. למדתי שהם בני אדם בדיוק כמונו, עם קונפליקטים פנימיים, עם רגשות ופתיחות מחשבתית לגבי המון תחומים, חוץ מהתחום ההלכתי כמובן. למדתי שתחת החזות הדומה, גם אצלם יש מגוון קבוצות ואמונות שונות, גיליתי אנשים מקסימים באמת. עם זאת, העציב אותי לגלות שהם יעדיפו להתבדל ולא לחיות בשכונה מעורבת, שהם מפחדים מאוד ולכן נמנעים לחשוף את ילדיהם לפעילויות, להיכרות עם ילדים חילונים. ועוד הרבה".
"לחיות ביחד"
יעקב מתן (33), המוביל את המפגשים מהצד החרדי, עוסק בהכוון תעסוקתי במגזר החרדי במסגרת 'ג'וינט ישראל' ומנחה סדנאות זהות. לגבי הבחירה בפארק ענבה כמקום מפגש, מסביר מתן: "הפארק הוא תפוח האדמה הלוהט שלא מדברים עליו. לא נעים לראות אדם השונה ממני במרחב שלי. מודיעין היא עיר די חילונית, ומי שנמצא שם חווה חוויה לא נעימה.
"אני, כחרדי, מרגיש לא נעים לבוא. אני מנסה לחשוב על עצמי, איך הייתי מרגיש אם קבוצה שלמה של חילונים היתה מגיעה לפארק של מודיעין עילית - קבוצה של אנשים שונים ממני שוני מוחלט, איך הייתי מגיב? מה זה היה עושה לי בבטן שאדם שונה ממני לחלוטין היה מגיע במסה קריטית? אני מבין את הצד החילוני, שאומר: אתם לא בונים פארקים, למה אנחנו צריכים לארח אותכם? מצד שני, איך אפשר לבוא אל האזרח הפשוט או למשפחה שרוצה לבלות בחופש ולהגיד לה: את לא רצויה כאן.
"ניסיתי גם לחשוב על זה שיש חילונים שמגיעים למודיעין עילית כדי לקנות צעצועים בזול או לחוות את הפולקלור. זה גם לא תמיד נעים לנו לראות מסות של חילונים שבאים להסתכל עלינו כעל חוויה אנתרופולוגית. אני חושב על זה המון ואין תשובה אחת. מה שברור זה שאף אחד לא הולך להיעלם. כולנו כאן כקבוצות שונות, ואם לא נלמד לחיות אחד לצד השני פשוט חבל, נסבול. אם נלמד לחיות ביחד, בסך הכל יהיו לנו חיים טובים יותר".
מאיר הגיע למפגש מהצד החרדי, בן 36, נשוי ואב לארבעה. "גדלתי בחברה החרדית ואני משתייך אליה", הוא מספר. "אני רואה במפגשים שמתפתח בהם שיח איכותי, לאנשים נהיה סדר בבלגן, אסימונים נופלים לאחר עשרות שנים של קיבעון, של דעות קדומות, של אינפורמציה לא קוהרנטית על דברים שנמצאים לעתים במרחק של פסיעה מאיתנו. אני גם יודע שכנראה נמשיך שלא להסכים זה עם זה... אך השאלה הגדולה היא, איך יראה חוסר ההסכמה שלנו? איזה אימוג'י נדביק עליו? יש כאן הזדמנות ללמוד ביחד להביט על דברים אחרת".
מה אתה חושב על הסוגיה של פארק ענבה?
"אני לא רוצה בכלל לחשוב שיש אופציה של פתרון במדינת היהודים של חיים בגטאות. שאף אחד לא מכיר את השני. זהו לא פתרון. אני גם חושב שלא צריך לנסות ולהגן על התנהגויות לא נעימות שבוודאי קיימות, כדי שנוכל לחיות ביחד. צריך לייצר מודעות, זה משהו תהליכי, זה לא משהו מושלם, זה לא נותן תוצאות מיד. אני מעדיף פתרון בדמות אכיפה ברורה מאוד ומותאמת לפי עקרונות של שמירה פיזית על המרחב. וכמובן חתירה להטמעת מודעות בקרב הציבור".
גדי לוי, תושב מודיעין, שחקן, במאי, קופירייטר, מורה ומנחה, חבר ועדת היגוי של 'הפורום החילוני' בישראל, נוהג להגיע למפגשים של 'פלוגתא' במודיעין.
"אני מצפה שיהיה דיון אמיתי ואמיץ עם מחשבה על מה שהקולות האחרים מביאים, וניסיון לחשוב איך באמת אפשר לשנות דפוסי חשיבה וגישה - השאלה אם הבאים מייצגים מישהו, והאם יש לכמות הקטנה הזו השפעה", הוא תוהה. "זה אפשרי, אבל זה דורש התגייסות ופעולה משמעותית. לגשר על הפערים אפשר כשיש רצון ומחויבות אמיתיים בשני הצדדים".
