שוקולד מלפנים, קדימה הסתער: תלמידי בית ספר 'שבטי ישראל' במודיעין התבשרו בשנה שעברה שעליהם להימנע מלהביא עימם לבית הספר כל דבר מאכל שעשוי להכיל את מרכיב הבוטנים. הסיבה: אלרגיה קשה לבוטנים של אחת התלמידות בבית הספר, העלולה לסכן את חייה. כך, למשל, במסיבות הכיתה נידו את הבמבה, ארוחת עשר התקיימה מבלי שאף כריך יכלול ממרח בוטנים, ובעוגות יום ההולדת נבדקו בקפידה המרכיבים.
היום שבו נאסר על התלמידים לאכול בוטנים ושוקולד
בואו להצטרף לעמוד הפייסבוק של "ידיעות השפלה"
ההחלטה עוררה בקרב ההורים תגובות מעורבות. חלקם טענו שהאיסור גורף מדי, אך הרוב הבינו שלמרות אי הנוחות מדובר כאן בחייה של הילדה. כעת, התבשר בית הספר כי בזכות טיפול חדש המתקיים בבית חולים 'אסף הרופא', רוית החלה להתמודד עם הבוטנים ואף אוכלת אותם, והאיסור להביא אותם לבית הספר בוטל.
לפני ארבע שנים עלתה רוית לארץ עם אמה ואחיה הגדול והחלה את לימודיה במודיעין. "בבית הספר הראשון ביקשנו שהכיתה תהיה נטולת בוטנים. היה קושי מאוד גדול לאכוף את זה. חשבו שאני סתם מגוננת עליה יותר מדי", מספרת אמה של רוית.
"בסופו של דבר מסיבות אחרות עברה רוית לבית ספר 'שבטי ישראל'. שוב נאלצתי להסביר למנהלת את פשר האלרגיה. ביקשו ממני להגיש טפסים, להביא סייעת לבית הספר ומשרד החינוך אישר. מעבר לכך, בית הספר קיבל החלטה משיקולים שלו, בתיאום עם משרדי הבריאות והחינוך, לדרוש מכל בית הספר להימנע מלהביא דברים שיש בהם חשש של בוטנים.
להרבה משפחות היה קשה לקבל את זה ש־600 ילדים יאלצו לשנות את ארוחת העשר שלהם בשביל ילדה אחת. אבל האמת, שזה באמת עזר לה מאוד. היא לא נזקקה לזריקה אפילו פעם אחת".
סוף סוף שוקולד
התפנית התרחשה לפני שנה כשהאם נתקלה במקרה בכתבה בעיתון 'ידיעות אחרונות' על טיפול חדש יחסית לאלרגיות לחלב, ביצים ובוטנים המתקיים בבית חולים 'אסף הרופא'. "נפגשתי עם פרופ' יצחק כץ והגעתי עם עשרות שאלות", היא מספרת. "בתום 'החקירה' שלי הוא אמר לי בצורה ברורה: 'אף אחד עוד לא מת מהטיפול הזה, ואפילו לא אושפז'".
רוית היתה הילדה השלישית בסך הכל שהחלה בטיפול לאלרגיה לבוטנים. שיטת הטיפול מזכירה תהליך התחסנות, כאשר בכל פעם הגוף נחשף לכמות נמוכה מסף הרגישות שלו לבוטנים ובמשך הזמן סף הרגישות יורד ומגבירים את מינון החשיפה. הטיפול כרוך בארבע ימי אשפוז יום במשך מספר חודשים.
"נותנים לה כמויות מזעריות של בוטנים", מסבירה האם. "גילינו שרוית רגישה לכמות של 1/16 של בוטן, ולכן בעצם במשך חודש נתנו לה 1/17 של בוטן. זה בשבילנו ממש מפחיד. אבל השיטה הזו גורמת לגוף להעלות את היכולת להתמודד, ובעצם היא עוברת תהליך התחסנות מבוטנים".
לאחר מספר חודשים נדרשה אמה של רוית להגיע למפגש הבא עם בוטנים. "זה פשוט הזוי. הרופא אמר לי להביא בפעם הבא בוטנים. שש שנים לא קניתי בוטן וברחתי ממנו כמו מרעל. שאלתי אותו איפה קונים ואיזה בוטן. הוא הסתכל עליי ואמר - בוטן. פתאום מצאתי את עצמי קונה בוטנים בפיצוציה. זה היה מאוד מרגש. היום היא כבר אוכלת פעמיים ביום שישה וחצי גרם של בוטנים".
בעקבות הטיפול התגלה שרוית, כמו אלרגים רבים, ממש לא אוהבת בוטנים, ובנוסף היא עדיין חווה תגובות אלרגיות קשות הכוללת התקפי אסתמה כאשר מתקיימת חריגה במינון או שינוי של החלבון בבוטן, כמו שקורה בבמבה. "אבל אחת הבשורות הכיפיות במיוחד היא שסוף סוף הותר לרוית לאכול את כל השוקולדים שהיה לגביהם חשש. זה היה כיף גדול. יום של קניות שוקולד וטעימות".
"הטיפול שינה לנו את החיים", מבהירה פלישה. "יש חופש וכוחות. יכולת לחיות חיים הרבה יותר נורמליים. לחוות דברים שלא היינו חולמים".
רוית מבינה היטב שהחיים השתנו אבל האלרגיה לא תעלם. "לפני הטיפול היה לא טוב", היא אומרת וכל גופה מתכווץ באי נוחות רק מהזכרונות.
ועכשיו?
"עכשיו נורא כיף. אני יכולה לאכול מה שאני רוצה ולא צריכה לפחד כל הזמן. הרבה יותר טוב. אבל חשוב שכל הילדים שאלרגים יידעו שצריך תמיד להביא את 'התיק אלרגיה' גם כשעושים את הטיפול".
מה את רוצה להגיד לחברים בבית הספר?
"תודה רבה מכל הלב שהתחשבתם בי ושמרתם עליי".