מי שמבקר בברלין לא יכול שלא להתפעל משלל המוזיאונים, האנדרטאות, המיצגים ושאר העדויות ההיסטוריות ממלחמת העולם השנייה בכלל ומהשואה בפרט. "אנדרטת השואה" במרכזה של העיר, מוזיאון "הטופוגרפיה של הטרור" המספר את סיפור עלייתו של הרייך השלישי, המוזיאון היהודי, בית הכנסת, האנדרטה בתחנת הרכבת גרונוולד ממנה נשלחו יהודי ברלין אל מחנות הריכוז, בית ועידת ונזה בה נתקבלה ההחלטה על "הפתרון הסופי", כיכר בבל (בבל פלאץ) בה נשרפו במאי 1933 כ- 20,000 ספרים.
כיום יש במקום מיצג "הספרייה הריקה" כשלידה שני לוחות ברונזה עליהם חקוק ציטוטו הנבואי של המשורר הגרמני-יהודי היינריך היינה: "הייתה זו רק הקדמה. במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם".
ברחבה ליד תחנת הרכבת פרידריכשטראסה, יש אנדרטת ברונזה לזכר מבצע משלוחי ההצלה של ילדים יהודים לאנגליה ("kindertransport"). האנדרטה נבנתה על ידי האמן, הפסל והאדריכל פרנק מייזלר, שבעצמו ניצל בזכות מבצע קינדרטרנספורט. הקינדרטרנספורט הוא כינוי למשלוחי ההצלה של עשרת אלפים ילדים יהודים משטחי גרמניה הנאצית לבריטניה בין דצמבר 1938 לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב- 1 לספטמבר 1939.
את ההחלטה על מבצע ההצלה קיבלה ממשלת בריטניה בעקבות אירועי ליל הבדולח. בזכות המבצע נצלו חייהם של ילדים אלו שנשלחו לאנגליה ביזמת הוריהם. מיותר לציין שרובם לא זכו עוד לפגוש את משפחותיהם שנספו בשואה. חלקם אף עלה מאוחר יותר לארץ ישראל. "רכבות לחיים, רכבות למוות", זה שמה של אנדרטת הברונזה המציגה שתי קבוצות של ילדים העומדים בכיוונים הפוכים האחת לשנייה, בדרכם לעלות לרכבת. קבוצה אחת בדרכה לחוף מבטחים באנגליה, הקבוצה השנייה בדרכה למחנות הריכוז וההשמדה.
קשה להישאר אדיש מול פסל כזה, בעיקר כשאתה בעצמך אב לשני ילדים בגיל של הילדים המוצגים באנדרטה. קשה לתאר במילים את ההרגשה כשעומדים מול אנדרטה זו, קשה עוד יותר לדמיין מה עברו ילדים אלה והוריהם באותה התקופה. לנתק את עצמך מהוריך, לנתק את עצמך מילדיך. בלתי נתפס.
לפנות ערב, בדרכינו חזרה למלון, הרגשתי שאני חייב עוד פעם אחת, רגע לפני שאנחנו טסים חזרה לארץ לעבור בפעם האחרונה בכל האתרים שביקרנו בהם. למרות הקור הברלינאי של אמצע אוקטובר, בשעת ערב מאוחרת, לבשתי בגדי ריצה ויצאתי לרוץ מקצה אחד של העיר אל הקצה השני. משדרות ליפציגר, דרך חנויות הפאר של שדרות קו-דאם וקניון הקה דה ווה המפורסם, חציתי את פארק טירגארדן, שער ברדנבורג, שדרת אונטר דן לינדן, צ'ק פוינט צ'רלי, רחוב פרידריך, אנדרטת השואה, הבונדסטאג, כיכר פוטסדאם וחזרה למלון.
בכניסה למלון, חשבתי לעצמי, הנה אני, שרון מעוז, נכדה של אסתר סקוטלסקי, בתו של שמעון שטרנברג (שטיינפרשר) שנשלח אל מותו במחנה בוכנבאלד, רץ ברחובות ברלין בעשר בלילה בקור מקפיא, בביטחון מלא גאווה על היותי יהודי, חפשי לרוץ וחפשי לחיות. זה הניצחון האמיתי.