עצמאים בשטח: מועצת שוהם הגישה השבוע עתירה תקדימית לבג"צ, בדרישה להתיר לה להקים תאגיד מים עצמאי, בדומה לתאגיד המים הקיים במודיעין. העתירה הוגשה נגד הרשות הממשלתית למים ולביוב, מנהל מינהל המים והממונה על התאגידים ברשות הממשלתית למים וביוב, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שר הפנים ושר האוצר. העתירה הוגשה לאחר שהרשויות אסרו על שוהם להקים תאגיד עצמאי כזה ודרשו מהמועצה לחבור אל תאגיד מים עירוני בלוד או מודיעין.
בעתירתה טוענת מועצת שוהם כי מתכונת של הקמת תאגיד עצמאי היא הנכונה ביותר עבור המועצה "וזאת דווקא מכוח ובהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב וגם בהתאם לתכנית עסקית שנערכה על ידי מומחה מקצועי".
בעתירה טוענים באי כוחה של מועצת שוהם, עו"ד יובל גלאון, לירון רז ומורן דדשוב, כי "חוק תאגידי מים וביוב אינו מסמיך את המשיבים לעתירה לכפות על שוהם להפעיל את משק המים והביוב שלה באמצעות תאגיד אזורי משותף". למעשה, טוענת שוהם, "לא מולאו התנאים הקבועים בחוק לשם קבלת החלטה כי שוהם תפעיל את משק המים והביוב שלה באמצעות תאגיד אזורי".
עוד טוענת שוהם, כי ההחלטה שלא לאשר את בקשתה להקים תאגיד עצמאי "מפלה אותה ביחס לרשויות אחרות בסדר גודל קטן, שלהן הותר להקים תאגיד עצמאי. כל זאת, מבלי שהתקיים לשוהם שימוע בטרם נדחתה בקשתה".
כזכור, ביולי 2001 הועבר בכנסת "חוק תאגידי מים וביוב", שנועד לתקן את הפרצות שהיו קיימות עד אז. החוק קובע כי יוקמו עד כ-30 תאגידים אזוריים שיטפלו בנושא המים בצורה מקצועית ועל בסיס שיקולים עסקיים.
בפועל, אפשרה המדינה לעיריות להקים תאגידי מים מקומיים, שקנו מהעיריות את הנכסים, שיפצו תשתיות וסיפקו בדיעבד גם מענה פוליטי וכלכלי הכולל שליטה בתאגיד ומינויים אפשריים לדירקטוריון התאגידים. כאשר ערים ומועצות נוספות דרשו להקים תאגידים עירוניים כאלה, החלה המדינה לסרב לבקשות ודרשה מהערים הקטנות להצטרף לתאגידים הגדולים יותר.
ראש מועצת שוהם, גיל ליבנה: "ההחלטה שלא לאשר את בקשת שוהם להקים תאגיד עצמאי היא מנוגדת לרציונל חוק תאגידי המים והביוב. אנו עומדים על זכותנו החוקית להשאיר את משק המים והביוב בבעלות מלאה של תושבי שוהם והמועצה המקומית".
