במשך שנים עולם התלמוד היה חסום בפני נשים בכלל ונערות בפרט. בדור האחרון, מהפכת לימוד התורה לנשים היא כבר עובדה מוגמרת. נשים העוסקות בייעוץ הלכתי ונשים הבקיאות בעולם הלימוד ומלמדות בעצמן יש בשפע. כיום, בוגרות י"ב דתיות רבות פונות לאחר התיכון ללמוד שנה נוספת של מדרשה או מכינה קדם צבאית, בה מושם דגש על בניין זהות דתית-ישראלית והעמקה בלימוד תורה.
במדרשת אמי"ת מודיעין מבקשים להביא את בשורת הלימוד הזו גם אל תוך כותלי בית הספר כבר בתיכון, ובשנים המשמעותיות של התבגרות ובניית זהות. מיום הקמתו של בית הספר, הוקם בית המדרש בחטיבת הביניים וניתנה האפשרות ללמוד גמרא גם לבגרות, ובשנים האחרונות מתחוללת מהפכה של ממש בנושא. לפני כשנה הוקם מרחב לימודי חדשני במדרשה והוא משמש להעמקה בלימודי הקודש במתכונת בית מדרש. במרחב הייחודי שנבנה מתוך חשיבה אדריכלית פדגוגית חדשנית, יש ריהוט נייד, פופים ופינות הפוגה.
במרחב פועל בית מדרש ללימודי הקודש בו לומדות כלל הכיתות בשכבה במגוון שיטות למידה: למידת חקר אישית, קבוצתית או זוגית, בהובלת צוות הקודש בראשות דיצה שוהם.
גמרא אישית לתלמידות
גם תלמידות כיתה ז' במדרשה חנכו השנה תוכנית ייחודית ללימוד גמרא. לקראת סיום סבב לימוד הדף היומי של התלמוד הבבלי אחת לשבע שנים, שנערך לפני כשבועיים, נערך בבית החינוך טקס חגיגי בו קיבלה כל תלמידה גמרא אישית, תרומת קבוצת ידידים מיהדות ארצות הברית. התוכנית היא יוזמה של מנהל חטיבת הביניים עידן הרשקו והמחנכת יועצת ההלכה שרה גרינברג. במסגרתה, נהנות התלמידות מלימוד גמרא חווייתי, כאשר המטרה היא לסיים את המסכת בה פתחו - מגילה - עד סוף כיתה ח'.
גרינברג, מובילת התוכנית, מסבירה כי השיעור מתנהל במבנה של הכנה בחברותות (זוגות) והתכנסות ללמידה משותפת, כאשר מדי שבוע התלמידות לומדות מושגים נוספים בארמית ובשיטת לימוד הגמרא: "הלמידה מבוססת על דילמות מחיי היום יום של התלמידות, ובכך מעמיק החיבור בינן לבין הסוגיה אותה הן לומדות, באופן ההולם את גישת בית החינוך - הטמעת זהות וערכים בכל נושאי הלימוד".
"הידע חשוף וקיים"
"שמו של בית החינוך, מדרשת אמי"ת, מעיד על תוכנו - השאיפה ליצור 'מדרשה' אמיתית בבחינת 'המדרש‑שלה', בה תוכל כל תלמידה ותלמידה למצוא ולהביא לידי ביטוי את המדרש הפרטי שלה, את הדרך הייחודית שלה להצלחה ולצמיחה", אומרת ליאת וגשל, מנהלת בית החינוך.
"מעבר לחווית לימוד התורה בבית המדרש, הכנסנו את שיטת הלימוד 'הבית מדרשית' אל תוך השיעורים עצמם", מסבירה דיצה שוהם, ראש בית המדרש באמי"ת. "בשילוב עם כלים של חדשנות פדגוגית ומיומנויות המאה ה־21 אנו חוזרים לעולם לימוד התורה הישן, שבו יש מקום לכל הלומדים, הלומד הוא גם מלמד והמורה איננו ספק הידע היחיד. עולם בו הידע חשוף וקיים וכל הרוצה יכול ללמוד ולקבל. בבית הספר אנו שמות דגש על לימוד תורה מעמיק בדרכים שונות ומגוונות בשיעורים ובמסגרות לימוד חוויתיות מחוץ לשיעורים. בחטיבת הביניים התלמידות נהנות מבית מדרש 'קומי אורי', העוסק בנושאי זהות שונים. הלימוד חווייתי ומגבש ופותח לבבות".
"האחריות עוברת לתלמיד"
בית המדרש, כך אומרים באמי"ת בנות, הוא מקום לשאול שאלות ולברר יחד כיוונים באמונה ובמחשבה, בדגש על חיבור נוגע לחיי היומיום של התלמידות. כאמור, זו שנה שנייה שבה פועל באמי"ת מרחב הלמידה "המדרשה" – מרחב בית מדרשי ייחודי. במדרשה מתקיימים שיעורים המבוססים על למידה בית מדרשית, בחברותות או קבוצות, התלמידות לומדות באופן המפתח חשיבה עצמאית ולמידת חקר בתחומי הקודש.
"בתחום המבוסס על תשתית של מחויבות ונאמנות אנו מבקשים לעודד את התלמידות ללמידת עומק והתבוננות אישית", מסבירה שוהם. "אני מאמינה שיש לכל אחת מקום בעולם לימוד התורה וקוראת לכל אחת להשקיע, לקחת אחריות על עולמה הדתי, לפתח ולהתפתח בו. תפיסת המדרשה מבוססת על עקרונות פיתוח לומד עצמאי במיומנויות המאה ה־21. זהו 'אני מאמין' פדגוגי הבא לידי ביטוי בכלל שיעורי הקודש ובשיעורים המתקיימים במדרשה בפרט. מקום שמעודד יצירתיות, חשיבה עצמאית ויוזמת, מקום בו האחריות עוברת לתלמיד ותפקיד המורה הוא להנחות תהליכי למידה. מקום שבו יש דגש על מרכיבים שונים בלמידה, כמו אקלים ושיח, זהות וערכים בלמידה ודרכי הערכה מגוונות".
צוות מורי מקצועות הקודש עמלים כל הזמן לחדש ולהתחדש בתוכניות שונות על מנת לבסס את לימוד התורה כלימוד משמעותי ומרחיב אופקים גם יחד. תוכנית גמרא (תלמוד) בחטיבה, תוכנית מהלכי"ם – העוסקת בסוגיות חברתיות ומבססת היכרות רחבה עם עולם המשנה, ההלכה ומחשבת ישראל (כיתות ט'), ולאחרונה נפתח מסלול ייחודי של חקר במחשבת ישראל (כיתות י"ב), שייתן לתלמידות כלים להעמקה אישית ולכתיבה ויצירה בתחום.
"המדרשה היא מקום שמעודד גם ללמוד מעבר לשעות הלימודים, מפגשי לימוד קבועים בהפסקות צהריים בנושאים שונים ומגוונים, ותמיד נראה תלמידות המבקשות ללמוד ולהעמיק בצוותא עם מורה או בעצמן", מסכמת שוהם.
"שיח פתוח"
"בחרתי בלימודי גמרא כי יש לי שם מקום לשאול שאלות ולקבל תשובות", מסבירה נעמי סגל, תלמידת י"ב במדרשה. "יש שם יחס אישי וזה מאוד משמעותי. בגלל הקבוצה והחברותות יש תחושה של חבורה לומדת שיש בה ערבות הדדית. מעלים הרבה נושאים לדיון ויש שם שיח פתוח. התחלתי ללמוד כבר ביסודי בבית ספר דרכי יהודה, ובתיכון בחרתי גמרא כי עניין אותי ורציתי מקום ללמוד אחרת, מקום לפתח חשיבה עצמאית".
אורי מרגלית, גם היא תלמידת י"ב, מתייחסת לאתגר שמציב בפניה לימוד הגמרא. "זה לא סתם ללמוד ולשנן", היא אומרת. "יש לנו אפשרות להתעמק, לשאול ולהבין את הדברים שמאחורי הדברים. לומדים לימוד משמעותי לחיים בגלל הדיונים שיש בקבוצה ובגלל רוחב האופקים של המורה, הרב משה לוי. גמרא מבחינתי זה משהו בסיסי ומשמעותי ביהדות ובעולם הספרים היהודי. חבל שלא נחשפתי לזה מספיק, ושיעור גמרא נותן לי הזדמנות אמיתית להיכנס לעולם הזה. אני חושבת שלימוד גמרא של בנות הוא יותר מעמיק ואישי. הדגשים הם שונים אנחנו לא שואפות להשתוות לבנים, אלא למצוא את המקום שלנו בגמרא. חשוב לי שיידעו שזו מיומנות אחרת, אבל לא משהו בלתי אפשרי. זה לא בשמיים".
שחף כהן־ספראי, תלמידת י"ב, סבורה ששיטת הלמידה השונה מאפשרת הבנה ברמה גבוהה: "התחלתי ללמוד בבית המדרש בבית החינוך בכיתה ז'. זאת דרך למידה שונה מבדרך כלל, שפחות דורשת שינון והקאה במבחנים אלא באמת הבנה והפנמה. את לומדת בפורום קטן כך שהמורה באמת מקשיב לצרכים ומתעכב ועוזר לכל אחת שצריכה עזרה. בנוסף, בניגוד לשיעורים הרגילים, השיעור מתקדם רק אם יש את הדיבור ואת השיח הרחב שלא פעם מתרחב לעולמות אחרים ונושאים אחרים מעניינים שקשורים. אני חושבת שבנות יכולות ללמוד כמו בנים, אבל לאו דווקא באותה המתכונת. יש לבנות אחרי הכל דרך מחשבה שונה מבנים ולהפך, ולכן אותה שיטת למידה לא תתאים".
