האם מודיעין ערוכה לשנת 2040? אם לשפוט לפי ההתנגדויות שעומדים בקרוב להגיש חברי עמותת 'תושבים משפיעים במודיעין' לתוכנית המתאר החדשה של העיר ‑ לא בטוח.
ב'תושבים משפיעים במודיעין' החלו לאחרונה להציף נושאים שונים שעיקרם קיימות, אותם יש לכלול בתוכנית המתאר, במיוחד לנוכח אירועי מזג האוויר החריגים של השנים האחרונות, שהעלו ביתר שאת את השאלה האם אנו ערוכים למשבר האקלים ולאירועי מזג אוויר קיצוניים כגון סופות גשמים, שטפונות וגלי חום.
מומחים מתריעים מזה שנים כי אירועי מזג אוויר קיצוניים יהיו עניין של נורמה. כדי לענות על השאלה לגבי היערכות מודיעין בנושא, בחנו חברי עמותת 'תושבים משפיעים במודיעין' את תוכנית המתאר של העיר "מ"ד 2040", שנמצאת בשלבי גיבוש סופיים. התוכנית אמורה להגדיל את מספר תושבי העיר לכרבע מיליון איש בתוך כ־20 שנה.
המסקנה שהם הגיעו אליה היא שההיערכות בתחומים הירוקים היא מינימלית: שיעור התקנת פאנלים סולאריים ושימוש באנרגיה מתחדשת הם מזעריים, ואין הגנה סטטוטורית על השטחים הפתוחים שמסביב לעיר, שרובם מוגדרים כשטח לתיכנון עתידי, קרי לבנייה, למרות שמדובר ב"ריאות ירוקות" שעוזרות בהפחתת החום ומצננות את העיר.
בנוסף, מצאו חברי 'תושבים משפיעים במודיעין' כי אין שימת דגש על בנייה המאפשרת חלחול מי גשמים לאקוויפר, ויש שימוש מינימלי בתו תקן של הבנייה הירוקה.
לטענתם, ברור כבר היום שבעוד 20 שנה עוצמת משבר האקלים תהיה משמעותית יותר, כך שבנייה ירוקה וחסכונית באנרגיה תהיה הכרח.
פאנלים סולאריים
"הדבר החשוב ביותר במודיעין", מסביר גדעון בכר, ממקימי עמותת 'תושבים משפיעים במודיעין', "שיקבע את אופי העיר ועתידה לעשורים רבים מאוד, עומד לקרות בקרוב: הפקדת תוכנית המתאר של מודיעין להתנגדויות הציבור. התוכנית תגדיל את מספר תושבי העיר מכמאה אלף כיום לרבע מיליון בתוך כעשרים שנה. אך האם העיר שתיבנה תהיה עיר מותאמת לעתיד או עיר של העבר? האם היא תיתן מענה לדורות העתידיים או תהיה נעדרת חזון ארוך טווח?".
חברי העמותה ריכזו מספר נושאים שלטענתם לא מקבלים מענה מספק בתוכנית המתאר. לדבריהם הם מתכוונים להגיש התנגדויות לתוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לפני הפקדתה הסופית.
בנושא הראשון ‑ הבנייה הירוקה ‑ אומר בכר כי הדרישה היא שהבנייה הירוקה תיעשה בהיקף הגבוה ביותר האפשרי, כדי שאותם 150 אלף תושבים חדשים שיצטרפו לעיר יגורו בבתים שאינם תורמים למשבר האקלים.
"השאלה המרכזית שצריך לשאול היא האם 150 אלף התושבים החדשים יגורו בבתים בבנייה ירוקה? האם הם יגורו בבתים שמייצרים את החשמל של עצמם על ידי אנרגיה סולארית? האם יאפשרו חלחול מי גשמים לאקוויפר ההר או שיתרמו לבעיה ההולכת ומחריפה של משבר האקלים? לכן אנחנו דורשים שהבנייה הירוקה תיעשה על פי תו תקן ברמה הגבוהה ביותר ‑ 5-4 כוכבים ‑ ולא 2-1 כפי שנקבע".
עוד לדבריו, על התוכנית לחייב שימוש בהתקנת פאנלים סולאריים בכל מקום אפשרי - מבני ציבור, מבני מסחר, מגורים ומקומות בלי מנוצלים. "לדוגמה - מרכז 'ליגד' שמאופיין על ידי מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים) אדירים וחסרי צורה שניתן היה להתקין עליהם פאנלים סולאריים ולייצר מקור אנרגיה והכנסה נוספת עבור העירייה", הוא מסביר.
"התחדשות עירונית"
נושא נוסף הוא התיישנות השכונות הוותיקות, שעלול לגרום לדעת חברי העמותה להיווצרות של "עיר עתיקה" לעומת העיר החדשה. "הסטנדרט של הבנייה בשכונות החדשות הוא הרבה יותר גבוה", מסביר בכר, "בה בעת שהחלקים הוותיקים של העיר נמצאים בתהליך הידרדרות מבחינה פיזית. לכן צריך לנצל את ההזדמנות שתוכנית המתאר נותנת לנו כדי לעשות השקעה גדולה מאוד של התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות. ההתחדשות הזאת צריכה להיעשות על ידי הגדלה משמעותית של אחוזי הבנייה, לאפשר להוסיף עוד שטחים בנויים בבניינים קיימים ולנצל שטחים שעדיין לא נבנו ולבנות אותם. דבר זה יאפשר לנו להקטין את הלחץ על השטחים הפתוחים. בנוסף, צריך לבצע שדרוג מהותי של התשתיות בעיר כדי לוודא שלא נוצר לנו פה גבול מלאכותי בין השכונות. החשש הגדול שלנו הוא שיווצרו שתי ערים - עיר עתיקה ועיר חדשה עם פערים סוציו-אקונומיים מאוד גדולים".
בסכנת דריסה
ב'תושבים משפיעים במודיעין' מציינים את מעמדן של הגבעות הדרומיות. המהוות את השטח הפתוח הגדול ביותר והחשוב ביותר של אזור מודיעין. "בתוכנית המתאר הן מוגדרות כשטח לתכנון עתידי", אומר בכר. "זאת אומרת שהמעמד שלהן הוא שהולכים לבנות עליהן בשלב זה או אחר. לכן אנחנו קוראים באופן הכי ברור וחד משמעי לשנות את המעמד שלהן ולהגדיר אותן כשמורת טבע או כגן לאומי כדי להבטיח את היותן שטח פתוח. אנחנו קוראים לשנות את המעמד שלהן ולתת להן מעמד סטטוטורי מוגן או גן לאומי. לא יעלה על הדעת שהמעמד שלהן יוגדר כשטח לתכנון עתידי שמשמעותו בנייה".
"אנחנו דורשים שהבנייה הירוקה תיעשה על פי תו תקן ברמה הגבוהה ביותר ‑ 5-4 כוכבים ‑ ולא 2-1 כפי שנקבע"
באותו אופן בכר מתייחס לכל השטחים הפתוחים בעיר. "מודיעין נמצאת בלב לבו של המסדרון האקולוגי הלאומי", הוא מסביר, "העובר מצפון לדרום וממזרח למערב, וכל בנייה בשטחים הפתוחים במודיעין יש לה השלכה דרמטית על מכלול הטבע ברמה הלאומית במדינת ישראל. לכן בנייה בשטחים האלה בצורה שאיננה מתחשבת במסדרון האקולוגי תהיה בכייה לדורות לטבע במדינה. לכן אנחנו קוראים להעניק מעמד סטטוטורי לכל השטחים האלה – חרובה, רגב, גבעת שר, התיתורה וכל המעטפת של השטחים הירוקים סביב למודיעין, להגדיר אותה כגן לאומי או כשמורת טבע ולהגן עליה. מדובר בשטחים פתוחים ברמה הגבוהה ביותר שנמצאים במרכז הארץ ומהווים ריאה ירוקה לתושבי מודיעין ולתושבי מרכז הארץ ומשמשים לפנאי ולנופש כמו גם מפלט אחרון להרבה מאוד בעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה, כמו הצבי הארצישראלי, ותחנת האכלה אחרונה של מיליוני ציפורים נודדות בדרכן לאפריקה מעל מדבר הסהרה וחזרתן צפונה. מכאן שלגבעות הדרומיות ולשטחים הפתוחים סביב למודיעין ישנה גם חשיבות ברמה הבינלאומית בציר נדידת הציפורים העולמי".
בהקשר זה הם שמים דגש על נושא מעברים בטוחים לבעלי חיים. "המסדרון האקולוגי מגוון בכמות יוצאת דופן של בעלי חיים יונקים כמו צבי, צבוע, ארנב, גירית, שועלים ועוד, שנמצאים בסכנה יומיומית בשל דריסות. אנחנו נמצאים בעיצומה של הכחדת מינים גלובלית, ובמודיעין מתרחשת הכחדת מינים מקומית בשל כבישים בלתי בטוחים. היתקלות בבעלי חיים יכולה להיות טראגית גם עבור בני האדם, ולכן חשוב להקים מעברים תחתיים ועיליים לבעלי חיים שלא יסכנו את הנהגים. את המעברים האלה חשוב להקים לפני שמקימים את הכביש".
נושא נוסף שצריך לדעת 'תושבים משפיעים במודיעין' לקבל דגש בתוכנית המתאר הוא חלחול מי הגשמים לאדמה. מודיעין, אומר בכר, נחשבת לאחד המקורות החשובים ביותר להזנת אקוויפר ההר, שהוא המקור המרכזי למי שתייה נקיים במדינת ישראל. "אנחנו קוראים לעשות שימוש נרחב בגורמים מאפשרי חלחול של מים ולבצע תכנון עירוני שייאפשר למי הגשם להיכנס לאקוויפר ההר. תוכנית המתאר צריכה להתחשב בזה ולאפשר לכל טיפת גשם היורדת פה לחלחל ולא להפוך לבעיה של שטפונות בגוש דן. כל טיפה שלא נספגת בהר הופכת לבעיה של הצפות בשפלה. חשוב להבין שאנחנו נמצאים בתחילתו של משבר אקלים רחב היקף שיימשך דורות רבים, ותוכנית המתאר ראוי שתתייחס גם לנושא הזה. לא יעלה על הדעת שתוכנית מתאר חדשה לא תיקח בחשבון שיקולים הקשורים למשבר האקלים".
"החשש הגדול שלנו הוא שיווצרו שתי ערים - עיר עתיקה ועיר חדשה עם פערים סוציו-אקונומיים מאוד גדולים"
"כשלים לשיפור"
נושא התחבורה קשור גם הוא למשבר האקלים מבחינת זיהום הסביבה, ומצריך חשיבה נוספת לטענת חברי העמותה. "צריך לנצל את תוכנית המתאר כדי להתקין רכבת קלה בעיר", מדגיש בכר, "בוודאי בשכונות החדשות, על ידי יצירת חיבוריות בין כל חלקי העיר. זו הזדמנות פז שאסור לעיר לפספס אותה. תוכנית המתאר צריכה לחייב התקנת רכבת קלה ברחבי העיר אשר תספק תחבורה זולה ונקייה לעיר גדולה של רבע מיליון איש. צריך להבין שעיר גדולה לא יכולה להסתמך על רכב פרטי בלבד. היא צריכה לייצר תשתיות לתחבורה ציבורית טובה, מהימנה, זולה, זמינה ויעילה לכל תושבי העיר. בה בעת אנחנו צריכים להיערך לעידן של הרכב החשמלי על ידי הקמתן של נקודות טעינה ברחבי העיר, וגם לזה תוכנית המתאר לא מתייחסת".
מה אתם מתכוונים לעשות כדי לשנות את תוכנית המתאר?
"פתחנו בסדרה של פוסטים ואנחנו מתכוונים להגיש התנגדויות בהתאם לנקודות שתיעדתי, וקוראים לציבור להבין את הנקודות ולתמוך. יש עדיין אפשרות לשנות את התוכנית. כאשר התוכנית תופקד יינתנו חודשיים לשם קבלת התנגדויות והתייחסויות לציבור הרחב, וזאת ההזדמנות להגיב. ניתן לעצור וחובה לעשות את זה. צריך לעשות את זה כי בתוכנית ישנן נקודות רבות שראויות לשיפור וישנם כשלים רבים שראויים לשיפור. תוכנית המתאר הינה הנושא החשוב ביותר מאז הקמת העיר".
מהעירייה נמסר בתגובה: "צוות תוכנית המתאר הינו צוות מקצועי מהשורה הראשונה, שמלווה תוכניות בסדר גודל דומה ואף גדול מכך בערים אחרות בארץ. הצוות כולל אדריכלי נוף, אקולוגים, הידרולוגים ועוד, והתוכנית גובשה יד ביד יחד עם כל הגופים הירוקים, בכלל זה החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל. התוכנית מתייחסת לכל הסוגיות העולות במכתב של העמותה. חשוב להדגיש כי הוועדה המחוזית, שדנה בתוכנית בחודש יוני, בירכה עליה וציינה כי היא 'מאפשרת ראייה תכנונית כוללת תוך שיפור הקשר בין חלקי העיר השונים, ומתן דגש על השטחים הפתוחים בעיר והסובבים אותה'. ראוי לציין, כי הגופים הירוקים גם הם בירכו על האופן בו התוכנית מתייחסת לשטחים הירוקים וכן למסדרון האקולוגי, וציינו כי ראוי שגם ערים נוספות ייקחו דוגמה מהאופן בו דאגה העירייה לשימורם של השטחים הירוקים הללו".
