עמיחי זליג, בימים כתיקונם חבר מועצה פעיל, מתפקד בימים אלה כראש הוועד הלא רשמי של שכונת אבני חן, שנכנסה לבידוד מרוצה החופשי בשל ריבוי מקרי הקורונה בשטחה. גם לפני ימי הקורונה זליג מילא תפקידים קהילתים בין היתר כיו"ר ההורים בבית הספר, כיו"ר קהילת בית הכנסת בשכונה, וכמחזיק תיק הקהילות במועצה. היום הוא יוצא במסר לעירייה ששוקלת להטיל הסגר על השכונה כולה.
זליג שוהה בבידוד עם כל בני משפחתו ומבקש מכל התושבים לקחת חלק במאמץ השכונתי, ולהישאר בביתם. "נחלק את זה לשניים", הוא מסביר, "יש שני סיפורים שונים שגרמו למצב שנוצר באבני חן – אחד בתי הספר חוט השני ועירוני ה' שצוות החינוך הדביקו תלמידים. מקרה שני הוא תושב שנפגש עם אחד החולים שבא מארצות הברית ונדבק, ולפני שבוע וחצי גם המורות וגם הוא הגיעו לאירועי פורים. הם לא ידעו שיש להם קורונה. הוא חיכה לתוצאות.
"לדעתי התקלה הכי גדולה היא שעד שלקחו לו בדיקות כבר אז צריך הוא היה צריך להיכנס לנוהל בידוד. עדיף בידוד מהדבקה המונית. הבחור הסתובב בהרבה תפילות בפורים, אכל סעודת פורים אצל הרב עם עוד משפחות וכמעט כולם נדבקו - גם הרב ואשתו. ומשם הכל התגלגל".
בימים אלה מחכים 20-30 תושבי השכונה שפיתחו תסמינים לתוצאות בדיקות הקורונה שלהם. "לקחו להם בדיקות רק אתמול שלשום", מסביר זליג, "והם עדיין לא קיבלו תשובות. אם התשובות יהיו חיוביות זה אומר שהסתובבו פה כמה ימים חולי קורונה לכן חשוב שרוב האנשים בשכונה יכנסו לבידוד.
"ריכזתי את הרשימות של כל אלה עם חשש לקורונה והפצנו לציבור הדתי כדי שמי שבא איתם במגע שישמרו על עצמם יותר. אני נמצא בבידוד יזום שלי. עדיף בידוד מאשר להסתובב ולהדביק אנשים. כרגע כל המשפחה בבידוד. לקחנו על עצמנו ברגע שהבנו שהיינו ליד אחד האורחים שהיו בארוחה. כל הסיפורים זה התגלגלויות כאלה. אחד מהפיקים הוא בעקבות חג הפורים לכן סגרנו את בית הכנסת כולל בשבת. מדובר בפיקוח נפש לא רק עלינו אלא גם על אחרים".
הוא מבקש להדגיש ולהעביר מסר: "מה שחשוב זה המשמעת, לעבור את השבועיים הקשים ואז נדע שהשכונה נקייה. אין טעם להורות על הסגר לכל השכונכה אם רוב האנשים בבידוד. אני מתאר לעצמי שרוב הציבור מעדיף לשבת שבועיים קשים בבתים ואז לצאת. זה מאוד לא פשוט, במיוחד לאנשם פעילים כמוני, אבל עדיף להיות שבועיים בבית מאשר חמישה שבועות בבית חולים. אני עובד רוב הזמן מול מחשב והבנות לומדות לימודים מקוונים".