כתבה: יוליה פריליק-ניב.
בית בסגנון אר-דקו במרכז הארץ תוכנן עבור זוג הורים - בנקאית ואיש כוחות הביטחון - וארבע בנותיהם, שחזרו לארץ אחרי שליחות באנגליה. לקראת החזרה הם פנו למעצבת הפנים קרן ניב טולדנו, כדי שתערוך עבורם בבית המיושן שרכשו שיפוץ מסיבי מן היסוד, ואכן ציפו לטולדנו ולצוות שלה לא מעט אתגרים.
שילוב של מבואה קטנה חשוב גם בחלל לא גדול. צילום: איתי בניתשילוב של מבואה קטנה חשוב גם בחלל לא גדול. צילום: איתי בנית
שילוב של מבואה קטנה חשוב גם בחלל לא גדול. צילום: איתי בנית
"הבית, בן 180 מ"ר, שמתפרש על פני שלושה מפלסים, סבל ממעט מאוד פתחים", אומרת המעצבת. "הוא היה חשוך, ללא זרימת אוויר ובעל תקרות נמוכות של 2.6 מטרים בלבד, כך שהייתי צריכה להתמודד עם הרמה הפונקציונלית עוד לפני החלק האסתטי".
המחשבה, כך היא מספרת, היתה לפתוח את הבית המסוגר לעבר החצר, שמתפרשת על פני שתי פאות של הבית. כל מערכות הבית הוחלפו וכל החלוקה בבית שונתה לגמרי, ובעצם מה שנותר הוא רק המעטפת החיצונית, והשוס – כל השיפוץ, מרגע ההריסה ועד חנוכת הבית, ארך רק חמישה חודשים.
לכתבת סטייל בלבדלכתבת סטייל בלבד
לכתבת סטייל בלבד
אמירה חזקה
טולדנו חילקה מחדש את הבית, כך שבקומת הכניסה יש סלון, מטבח, פינת אוכל, שירותי אורחים וממ"ד. בקומה מעל נמצאים חדר גדול לבנות התאומות, חדר לילדה כבת שמונה, חדר רחצה מרווח לבנות ויחידת הורים גדולה, עם כמה פונקציות. ובקומת הגלריה, שהיא בעצם עליית גג שטופלה מהיסוד, עוצב חדר לבת 12.
לכתבת סטייל בלבדלכתבת סטייל בלבד
לכתבת סטייל בלבד
"הפתחים שונו, במיקומים ובגדלים ולסקלת הצבעים שבחרנו, כמו גם לחומרים, שיש להם תפקיד מרכזי בהפיכת הבית למואר", מסבירה טולדנו, שבחרה ביחד עם בני הבית בפלטת צבעים של שחור ולבן, תוך הדגשת אלמנטים שמטרתם לייצר אשליה של גובה – בראשם גופי התאורה הייחודיים שעיצבה במיוחד עבור הפרויקט בשיתוף "לייט אין" (ושכיום מוצגים תחת השם שלה בחנות כקולקציית קפסולה).
טולדנו אף העניקה דגש משמעותי לחומרים שמהם מורכב הבית. "החלל לא גדול, אבל יש בו אמירה חזקה", היא אומרת. "אני מאמינה בחזרתיות של חומרים ואלמנטים".
לכתבת סטייל בלבדלכתבת סטייל בלבד
לכתבת סטייל בלבד
.
לכתבת סטייל בלבדלכתבת סטייל בלבד
לכתבת סטייל בלבד
בפועל, נעשה דיאלוג בין חומרים טבעיים לבין סקלת צבעים מינימליסטית של לבן, שחור ועץ אלון טבעי. הקירות חופו בבריקים מפירוק של חברת מילסטון, שנצבעו בלבן במיוחד, נעשה שימוש בפרקט עץ לחיפוי הרצפה, בברזל שחור במעקה, בנגיעות פליז ובאלמנטים נוספים, וכל החומרים חוזרים כחוט השני בכל הבית, בדרך כלל בסימטריה. כדי לרכך את החומרים החזקים שמהם מורכב הבית, נבחר טקסטיל רך בהתאמה אישית אצל אורית טראוב.
שווה להתעכב במיוחד על הרצפה הייחודית שנבחרה מסביב לאי במטבח – מעין שטיח עשוי שני סוגים של אבן טבעית בשחור ובלבן בסגנון אר דקו, פרי העיצוב והתכנון של טלדנו, ויישום על ידי חברת Parqueteam עד לתוצאה המדויקת.
כל המערכות הוסתרו בארון המסיבי בסלון. צילום: איתי בניתכל המערכות הוסתרו בארון המסיבי בסלון. צילום: איתי בנית
כל המערכות הוסתרו בארון המסיבי בסלון. צילום: איתי בנית
כדי להוסיף נדבך של צבע אחר, בחרו טולדנו ובעלי הבית בכחול אקווה לארון המסיבי בסלון, שם נחבאות מערכות מיזוג ואודיו-וידאו, הספה, שטיח הווינטג' ויצירות האומנות. זה המקום להזכיר שכל הריהוט תוכנן בהתאמה אישית על ידי טולדנו ויוצר בלילוהום. "עדי וארז נגרים" אמונים על כל עבודת הנגרות ברחבי הבית.
פונקציונאליות מעוצבת
בקומה השנייה נמצאים רוב חדרי השינה, כשבחדר השינה המתקתק של הבנות התאומות תכננה טולדנו מעין מחיצת וילון, שמאחוריה יש חלל משחקים ובעתיד יהיה אפשר להגדיל או לשנות את החדר בהתאם לצורכי הילדות.
פינת חמד בדרך לעליית הגג. צילום: איתי בניתפינת חמד בדרך לעליית הגג. צילום: איתי בנית
פינת חמד בדרך לעליית הגג. צילום: איתי בנית
חדר הרחצה של הבנות גדול ומרווח, וממשיך את הקו הקונספטואלי של הבית – שחור, לבן ואלון, כשבכל חדרי הרחצה נבחרו כלים סניטריים של ויה ארקדיה. חדר השינה הזוגי נעים, רך ובהיר, וכולל שילוב פונקציות כמו חדר ארונות, חדר רחצה ואפילו חדר כביסה קטן, אך יעיל. "חשובה לי הפונקציונאליות לא פחות מאשר הנראות, וחשוב לי לתת מענה לצרכים גם על חשבון שטח", אומרת טולדנו. "חדר השינה רך ומעניק תחושה של רגיעה בקצב, ובחרנו מיטה מרופדת בקטיפה על ניטים מפליז – חומר שחוזר לאורך כל הבית – לצד שידות פשוטות. המיטה והשידות נבחרו בגלריה של דליה ארמוני. בחדר הרחצה, אליו עוברים דרך דלת צרפתית, בחרנו בחומריות חזקה של רצפה בדוגמת פישבון משיש קררה".
טיפוס במעלה גרם המדרגות לקומת הגלריה, מוביל לחדר של הבת המתבגרת, שהיה בעבר עליית גג לא אטרקטיבית ומוזנחת. הסוויטה לילדה כוללת אזור שינה ואזור אירוח במראה קליל ואוורירי, עם שידות אחסון מברזל שחור, במקום ארון שאי אפשר היה לשלב בחלל.
לכתבת סטייל בלבדלכתבת סטייל בלבד
לכתבת סטייל בלבד
.
לכתבת סטייל בלבדלכתבת סטייל בלבד
לכתבת סטייל בלבד
.
לכתבת סטייל בלבדלכתבת סטייל בלבד
לכתבת סטייל בלבד
דואט נשי
את הגינה תכננה טולדנו יחד עם אדריכל הנוף רפאל ויצמן, וגם שם היתה התמודדות עם רצועת גינה מוגבלת בגודלה. "הרחבנו את השטח המרוצף, השתמשנו באבן בלוסטון אפורה בעלת דפוס, הגדלנו את הפרגולה עד קצת הגינה, כדי להעניק תחושת גודל ומרחב, והיא נצבעה בלבן כדי להתאים לפלטת הצבעים", היא מספרת. "גם בגינה יש חזרתיות של החומרים הטבעיים – עץ, אבן, ראטן וטקסטיל בהיר, והיא ממשיכה את פנים הבית. כדי למסגר את הגינה הוספנו דשא וצמחייה".
דשא וצמחייה רעננה ממסגרים את הגינה הלא גדולה של הבית. צילום: איתי בניתדשא וצמחייה רעננה ממסגרים את הגינה הלא גדולה של הבית. צילום: איתי בנית
דשא וצמחייה רעננה ממסגרים את הגינה הלא גדולה של הבית. צילום: איתי בנית
לדבריה, "בעלת הבית היתה פרטנרית עם ראש סופר-פרויקטלי כמו שלי, בעלת יכולת קבלת החלטות מופלאה, וזה היה דואט נשי בשיא תפארתו וביעילות מקסימאלית, בהתחשב בלחץ הזמן ובאתגרים. כל זה לא היה מצליח ללא יד ימיני, דודי קסורלה, שהיה אמון על הניהול, ביצוע והפיקוח של הפרויקט".
פרסום ראשוני: 08:00 , 10.04.19