מה גורם למשפחה לעזוב את ביתה בגבעתיים ולעבור לדירה קטנה יותר? תל אביב היא התשובה. דופלקס קטן, אך מעוצב בצורה מתוחכמת שלא מסגירה את גודלו, מיקום אסטרטגי ונוף אורבני פתוח גרמו לבני זוג להתאהב בה, ויחד עם בתם הגדולה הם עברו להתגורר בפרויקט החדש, באזור פלורנטין.
הדירה בת שתי קומות, כל אחת מתפרשת על פני 45 מ"ר, בבניין יוקרתי המצויד בבריכה ובחדר כושר, היא פנינה אמיתית בעיר הגדולה. בקומה הראשונה נמצא החלל הציבורי הכולל את המטבח, פינת האוכל, הסלון, שירותי האורחים ויחידת שירות שבה מכונת כביסה ומייבש. בקומה השניה סוויטת ההורים, הכוללת חדר מקלחת, חדרה של הבת וחדר אמבטיה כללי. בנוסף, מרפסת ששטחה כ-14 מ"ר מקיפה את הדירה משני צידיה, ופונה לכיוון דרום מזרח, ואפילו קצת לכיוון מערב.
"עשינו שינוי מהותי-מבני בקומה התחתונה", אומר מעצב הפנים ניצן הורוביץ, "במטרה ליצור חלל פתוח, לקבל אור מכל הכיוונים, ולהשיג תחושת מרחב". את התקרה הייחודית בקומת החללים הציבוריים הוא "גילו" תוך כדי עבודה. "נאלצנו לבצע שינויים במיזוג האוויר, והיינו צריכים לחשוף את התקרה המונמכת", הוא מסביר. וכך נבחרה תקרת בטון לפאר את ה"נוף" שמעל ראשם של דיירי הבית. אל מול חיפוי עץ שעל הרצפה, התקבל עירוב חומרים ראשוניים, בהירים, בשילוב שבין חם, דרך רצפת העץ, לבין קר, שהוא הבטון. בנוסף לאלה הורוביץ עשה שימוש גם בברזל ובפורמייקה, חומרים מתועשים שמכניסים לדירה ממד אורבני שמתכתב יפה עם החוץ.
מעבר לשימוש בחומרים, דאג הורוביץ להכניס מרקמים וטקסטורות לתוך חללי הדירה, ועשה שימוש בדרגות ברק שונות כגימור סופי. "אני אוהב להשתמש ברמות ברק שונות, בייחוד בדירות קטנות", הוא אומר. "זה יוצר עומק, השתקפויות, באופן שמכניס את האור מבחוץ ומרחיב ויזואלית את החלל". בשירותי האורחים, לדוגמה, מראה גדולה בצד האחד, שבעצם מהווה דלת נסתרת ליחידת השירות, בה נמצאים מכונת כביסה ומייבש. המראה מעניקה תחושה של עומק בחלל, ומסייעת ליצור חלל מרווח יותר מגודלו האמיתי, וגם מהווה פריט פונקציונלי בפני עצמה. "אפשר לבחון את הבבואה רגע לפני שיוצאים מהחדר בנונשלנטיות", אומר הורוביץ. לצד אריחים עם ברק ומדפי תצוגה ואחסון – נראה כי לא נגרע כלום מהחלל המינימליסטי.
הורוביץ דאג להסתיר אלמנטים פונקציונליים נוספים בדירה, באופן שחוסך מקום, ומבלי שייחסכו מדיירי הבית. בחדר המגורים יחידת אחסון גדולה מאוד, בה נחבאת דלת שירותי האורחים, וגם מזווה ומקפיא, עבור המטבח.
במטבח מחפה פורמייקה עם מעט ברק את ארונות האחסון, עליונים ותחתונים, ואריחי לבנים מבריקים יותר כחיפוי קיר בתבנית פישבון, לתוספת טקסטורה. מעל הארונות העליונים תאורת עבודה ישירה ונוחה, ובפינה מדפי אחסון ותצוגה. אמנם מידותיה הצנועות של הדירה לא גרעו במאום מהאלמנטים ההכרחיים, אך המקרר "נחצה" לשניים בשל הגודל, וחולק למקרר נירוסטה במטבח, ולמקפיא ש"הוגלה" ונסתר ביחידת האחסון שבסלון. "המקרר חשוב יותר בשגרה, ולכן ממוקם ליד איזורי העבודה", מסביר הורוביץ.
הנוף הנשקף מחלון המטבח נראה כמו תמונה, הודות למסגרת שחורה שמקיפה אותו, ובזכות גימורי הברק האור החודר משתקף היטב ונוצץ מסביב.
אלמנט מפתיע ובולט בנוכחותו הוא מבנה ברזל עם צמחיה, שמעניק תחושה של חוץ לדיירי הבית, חרף המגורים בבניין קומות. העציץ הדקורטיבי הלא-שגרתי מהווה מעין חוצץ יצירתי וכאילו סוגר את המטבח מלמעלה ומעניק לו פרטיות, למרות שהוא נמצא בחלל פתוח. בשילוב עם החומרים הטבעיים מתקבל אפקט של טבע אורבני בתוך הבית.
בקומה העליונה נמצאת סוויטת ההורים, ובה חדר רחצה מהודר. החדר, מעוצב כחלל פתוח ושטוף אור, מופרד בעזרת קיר עץ המשמש ארון אחסון מצדו האחד, שבו נישת מדף ותאורה, ותאי אחסון מצדו השני. ארון העץ יוצר מעין מסדרון כניסה ארוך, ומעניק פרטיות נדרשת לשוהים בו. מתוך המסדרון יש כניסה למקלחון מרהיב, מחופה באריחי זליז' מרוקאיים, שנראים ממש כמו טקסטיל, הודות לתבנית עיטורים חוזרת. בקומה ממוקם גם חדר שינה נוסף עבור הבת, וחדר אמבטיה מרווח נוסף שבו אריחי בטון גדולים, וסט ברזים לבן, כקונטרסט, ובשונה מהגימורים המסורתיים הנהוגים.
החדרים מאופיינים כולם בחתימת ידו של הורוביץ. עירוב מצומצם של חומרים בשינויים קלים, דוגמת סוג העץ, רמת הברק או סוג הגימור. "כל חלל מקבל קריצה ותזכורת לחלל הקודם בעזרת החומרים", הוא מעיד. הבולט בעבודתו של הורוביץ הוא אופן התכנון שיוצר פרופורציות מדויקות בכל חלל, קטן כגדול. "גם בבית מאוד אוונגרדי שאעצב, עם תקרות גבוהות וחללים גדולים, אני אדאג לפרופורציות אנושיות בחלל", הוא אומר, "באופן שכל אחד יוכל לראות את עצמו מתגורר שם בנינוחות וברווחה".
