צלם עיוור הוא צירוף מילים שאינו נשמע הגיוני, אבל בן זלינגר הפך את הבלתי אפשרי לאפשרי.
זלינגר (13.5), תושב נעלה הלומד בבית הספר 'יחד' במודיעין, נולד לקוי ראייה והתעוור לפני כשנה לגמרי. אבל למרות המגבלה שלו הוא למד לצלם ובשבוע שעבר הוצגה תערוכת צילומים ראשונה שלו בבית ספרו. הנער הצעיר בעל הביטחון העצמי הרב והבגרות המפתיעה לגילו הסביר לבאי התערוכה כיצד הצליח לצלם למרות המגבלה שלו.
1 צפייה בגלריה
בן זלינגר וצילומיו. "כולם מתפעלים". צילום: פרטי
בן זלינגר וצילומיו. "כולם מתפעלים". צילום: פרטי
בן זלינגר וצילומיו. "כולם מתפעלים". צילום: פרטי
"בן נולד לקוי ראייה", מספרת אימו אילנית זלינגר. "עד גיל תשע הוא היה לקוי ראייה והסתדר יפה. בגיל תשע התחילה הידרדרות בראייה והוחלט שהוא יעבור ללמוד כתב ברייל. היה ברור שזה הולך לעיוורון".
בן התחיל ללמוד ברייל, קיבל מקלדת ברייל, והתחיל ללכת עם מקל. "במאי 2018 הוא פשוט התעוור לגמרי", ממשיכה האם. "יצאנו ממסעדה והוא אמר 'מה זה החושך הזה, אני לא מצליח לראות שום דבר'. זה היה בשש בערב בקיץ. אמרנו לו 'הכל בסדר אין חושך' והוא אמר 'אני לא רואה שום דבר'. לקחנו אותו לבדיקות. הוא סובל מניוון של הרשתית, שהפסיקה לעבוד. הוא עדיין רואה צלליות ומבדיל בין אור לחושך והוא די מסתדר, אבל הוא נחשב עיוור לגמרי".
עם ההתעוורות המוחלטת עבר בן תקופה לא פשוטה של הסתגלות. "הוא גם עבר בית ספר, סביבה חדשה, הסתגלות חדשה. כל הבית היה צריך לעבור שינוי ברמה של איך לסדר את הארון ואת המטבח ולדאוג שלא יהיו דברים שהוא ייתקל בהם, אבל הוא בסך הכל הסתדר", אומרת אילנית אמו של בן.
"יש לו כושר הסתגלות גבוה. הגיעה מישהי שלימדה אותו איך להסתדר במרחב, הסבירה לנו איך לארגן את הבית ואיך להקל עליו בכל מיני דרכים. הוא ילד ספורטיבי ומצא דרכים לכפר על המגבלה שלו. יש לו המון חברים בכיתה ובשכבה, כולם אימצו אותו. הוא מאוד חברותי ומאוד חברמן. יש לו מלא קסם אישי ויש לו חוש הומור, הוא פתוח וזורם. השנה האחרונה היתה נהדרת בבית הספר עם כל הקושי".
על התערוכה האם מספרת: "בן עבד עם כינרת, מרפאה באמנות. בתחילת השנה היא הציעה לעבוד איתו על צילום. אמרנו: איך הוא יצלם? והיא אמרה: 'תנו לי'. הוא לקח מצלמה מהבית והתחיל לעבוד איתה ומאוד נהנה. הוא גילה שיטות איך מצלמים למרות המגבלה ולפני חודשיים היא אמרה שרוצים לעשות תערוכה בבית הספר. יצאו לו תמונות מאוד יפות. הוא לא נותן למגבלה לעצור אותו".
גם בן בהתחלה לא הבין כיצד יוכל לצלם. "לא שמעתי אף פעם על עיוור שמצלם", הוא אומר. "אבל כינרת לחצה עליי ובסוף הסכמתי, למרות שחשבתי שלא אתחבר לזה. כשהיא הביאה את המצלמה נפתח בפניי עולם חדש לגמרי. זו חוויה מאוד כייפית ונחמדה ללכת לצלם בטבע ולא לדעת מה אתה מצלם".
איך אתה מצלם?
"אני לוחץ על הכפתור ומסובב את המצלמה רנדומלית לכל הכיוונים ומתוך 20 תמונות יוצאת לי תמונה אחת מדהימה שכולם מתפעלים ממנה. מתוך כל התמונות שיצאו לי הרכבנו תערוכה מאוד יפה שהצליחה מאוד. יש לי צילומים מאוד מוצלחים. התערוכה היתה מדהימה, הגיעו המון אנשים והיא משכה המון תשומת לב. אמרו לי שהתמונות יצאו מאוד מעניינות. עשיתי הרבה הרצאות על התערוכה לילדים מכל בית הספר וחלק לא האמינו שאני צילמתי בעצמי.
"הם כל כך התפעלו מהתמונות והיו בשוק. אני הולך ביד אחת עם המצלמה וביד אחת עם מקל, לוחץ על הכפתור ומסובב את המצלמה לכל כיוון אפשרי. חלק מהתמונות יוצאות מטושטשות, אבל דווקא אנשים אהבו גם את התמונות המטושטשות ואמרו שהן הכי מעניינות. אני חושב להמשיך לצלם".