רפי, הפיציולו של "פיצה ארטישוק" בשדרות, מספר על זוג מקומי שלקח על עצמו משימה נכבדה ומאתגרת בשנה האחרונה: לטעום את כל הפיצות שיש למקום להציע. "כל פעם שהם מגיעים הם מנסים פיצה אחרת מהתפריט שלנו", הוא מסביר.
ומה יקרה כשיסיימו?
"אני לא אתן לזה לקרות", הוא אומר בביטחון כשעיגול הבצק שהעיף לאוויר מרחף מעל ראשו, "יש לנו 55 תוספות ותמיד אפשר לחדש, לשנות ולהיות מקוריים".
פיצה ארטישוקפיצה ארטישוק
פיצה ארטישוק
(צילום: אשר קשר)

מבוא לפסיכולוגיה

למען האמת, זה אכן ייקח זמן עד שיצטרך לחשוב על פיצה חדשה לזוג המאותגר פיצתית, כי התפריט רחב היריעה של "פיצה ארטישוק" עמוס למכביר בפיצות שיחזקו את הזוגיות לא רק של זוגות רומנטיים כמו הזוג הקודם, אלא אפילו זוגות במשבר, שיבחרו במקום ללכת לטיפול זוגי להגיע דווקא ל"פיצה ארטישוק" ולקבל את הטיפול בפיצה שרפי מציע. יש כאן אפילו שלוש ספות אדומות, למי שירצה לאכול את הפיצה שלו ולספר לרפי על הילדות שלו בזמן שהוא שרוע על אחת מהן.
ואם בילדות עסקינן, הרי שההיצע קורץ לא מעט לצעירים וצעירים ברוחם, עם יציאות מקוריות כמו "פיצת צבי הנינג'ה" (רוטב הבית, תערובת גבינות מוצרלה וגאודה, טונה וזיתים ירוקים), "פיצה צ'יפס" (רוטב הבית, מוצרלה וגאודה, צ'יפס חם ומעל תערובת גבינות מפנקת) או "פיצה שלגיה" (רוטב שמנת ותערובת גבינות). ולא רק ילדים - לתיירים מומלץ לבחון את "פיצת הוואי" (רוטב הבית, תערובת גבינות מוצרלה וגאודה, אננס, פלפל חריף ובולגרית), לפטריוטים "פיצה ישראלית" (רוטב הבית, תערובת גבינות מוצרלה וגאודה, ביצה קשה, חצילים, בצל ירוק. ציוני אמיתי? אפשר גם שיפקה וטחינה), לתימנים "פיצה אש" (רוטב הבית, תערובת גבינות מוצרלה וגאודה, פלפל חריף, פלפל שפקה ונגיעות של הסחוג הביתי) ולארוחת בוקר "פיצה שקשוקה" (רוטב שקשוקה ביתי, ביצים, קוביות בולגרית ועלים ירוקים טריים).

שיעור גאוגרפיה

אבל כל זה כמובן הכון רק אם תצליחו להגיע לשם - ולשם כך עליכם לצלוח את דרך החתחתים האפלה והבוגדנית שמובילה ל"פיצה ארטישוק" ועוברת דרך השיפוצים שנעשים ברחבת העירייה ונראה שלא יסתיימו לעולם. היה זה בחור נחמד בפאב "הזה" שהסביר לנו איך אפשר לעקוף את החתחתים ולהגיע למחוז חפצנו, ועל פי האופן שעשה זאת נראה שאנו לא הראשונים שביקשנו זאת ממנו.
בשעה שש בערב באמצע השבוע אין יותר מדי אנשים בפיצרייה. סמוך לדלפק של רפי יושב בחור עם פונצ'ו שתוהה אם פיצה עם אננס זה טעים. לא התאפקתי. הסברתי לו שהוא אכן טועה ופיצה עם אננס זה לא טעים.
יש גם בירות מהפאב הסמוךיש גם בירות מהפאב הסמוך
יש גם בירות מהפאב הסמוך
(צילום: אשר קשר)
בכדי להדגים לו איך עושים את זה נכון הזמנתי מרפי "פיצה בלקנית" אקסטרה לארג' (רוטב הבית, תערובת גבינות גאודה ומוצרלה, גבינה בולגרית, פלפלים קלויים, בצל סגול, זיתי קלמטה, קונפי שום וזעתר), ומאפה קלצונה יווני (רוטב הפיצה, תערובת גבינות, זיתי קלמטה, בולגרית, בצל לבן וזעתר). ההקשר הגאוגרפי ברור ומחויב המציאות. אתה לא יכול לשחק עם בלוטות הטעם שלך, ולאתגר אותם עם מאפים מיבשות שונות. נכון שלפני מיליוני שנים היינו יבשת אחת, ואז היה הגיוני אולי לאכול פיצת הוואי עם פוקאצ'ה ים תיכונית, אבל הימים האלה עברו מהעולם, כמו שהיה אמור לקרות לאננס על פיצה.

היסטוריה מוגבר

לאחר שוויתרתי על הזמנת אופציות נוספות שחשקתי בהם כמו למשל הפלטה המרוקאית (פסטלים ממולאים במחית תפוחי אדמה, צ'יפס, טחינה, חריף, על מצע עלי חסה), ואפילו סלט משאושה (חסה, עגבנייה, מלפפון, גרגרי חומוס, בורגול, כוסברה, ביצה קשה וטחינה ירוקה) השתרעתי על הספה האדומה סמוך לאשתי והתחלתי לספר לעצמי על הילדות שלי בשביל להעביר את הזמן.
רפי, כמו מטפל זוגי טוב ורגיש שבחר להיות שף פיצה, הניח לידנו סלסלת לחמניות שום ריחניות ומשוחות בשמן, שישמשו כנשנוש על חשבון הבית בשביל להעביר את הזמן עד הבלקנית והיוונית יגיעו. הוא הציע גם בירות מהחבית, ארבעה ברזים שהוא משיג באאוטסורסינג מפאב שדרות הסמוך, השייך מסתבר לאותם בעלים של הפיצה. בחרתי גינס כי האירים הם העם הכי בלקני במערב אירופה.
הפיצה הייתה מושלמת, מן המסד ועד הטפחות. הבצק היה דק כראוי, פריך, וטעים. הרוטב נפלא, הגבינות איכותיות, והתוספות השונות שפוזרו ביד אמן של פיציולו מוכשר, בראו יצירת מופת קולינרית. כמו התוספות על הפיצה הבלקנית של רפי, אזור הבלקן אף הוא עשוי ממרכיבים שונים של אוכלוסיות ודתות, אבל בניגוד לפיצה, בה כל המרכיבים יוצרים גוף אחד מושלם, הבלקן לאורך השנים היה רווי דם מלחמות ואלימות. יש לי השערה שאם גברילו פרינציפ היה טועם מהפיצה של רפי באותו יום מר ונמהר בסראייבו, הוא לא היה ממהר לרצוח את פרנץ פרדיננד יורש העצר האוסטרו הונגרי ומלחמת העולם הראשונה הייתה נמנעת. אולי לא לגמרי אבל לפחות נדחית בכמה ימים.
הקלצונה הייתה מאכזבת מעט, במיוחד לאחר ההתלהבות מהפיצה הנהדרת: הבצק לא היה אפוי לגמרי, הגבינה לא התפזרה כראוי, והרוטב הופיע רק בחלקים של המאפה. אבל אני חייב לסייג את זה. אכלתי את הקלצונה לאחר שהעריתי אל קרבי עשרות אם לא מאות לחמניות שום נפלאות והלעטתי את עצמי בחצי פיצה אקסטרה לארג' בלקנית עמוסה בכל טוב, לעיניה הנדהמות של אשתי שכבר בנתה עליה לחודשים קדימה. אז אם לא ממש נהניתי מהקלצונה, אולי זה גם באשמתי.
היה שלום רפי ותודה על הפיצות.
מראה מקום:
"פיצה ארטישוק",
הנשיא 4, שדרות
שעות פעילות: א'-ה' 15:00-1:30, מוצ"ש עד 1:45
טלפון: 08-9955045
פסקול: "היום אבשל משהו טעים", מתוך "היום" הנפלא של אהוד בנאי, מעולם לא נשמע מדויק יותר
תג מחיר: קלצונה - 28 שקל, פיצה בלקנית אקסטרה לארג' - 83 שקל, חצי ליטר גינס - 31 שקל; סך הכל: 142 שקל