ה"שמבזולה" נולד מחדש
שראל חנוך מבעלי הבר־מסעדה "שמבזולה", מספר כי הם ניצלו את תקופת הקורונה לשיפוץ נרחב.
"בעיצומו של השיפוץ מחקנו את המטבח לחלוטין ובנינו אותו מחדש. בנינו את הבר מחדש ואת השירותים. מבחינתנו הפתיחה הגיעה יותר מוקדם ממה שחשבנו ולכן לא נפתח עם כולם, אבל כשנפתח בתחילת יוני, נפתח בענק". בקורונה, הוא אומר, היו גם דברים טובים. "צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב מה אפשר לייעל. השיפוץ היה אמור להיות פחות גרנדיוזי, אבל בגלל האפשרות שניתנה לנו הלכנו על כל הקופה. המטבח וכל הפסיליטיז שלו - הכל חדש, המטבח הפך להיות פרונטלי, יש חלון בתוך הבר, נקווה שייראה יותר טוב ויותר מגניב".
בזמן הקורונה בשמבזולה עסקו בין היתר במשלוחים. "עשינו טייק אווי והיה ביקוש משביע רצון", הוא אומר. "למרות זאת, היה קשה כל התקופה. אי־אפשר להיערך למכה כזאת. גם לעסק שעובד כבר שבע שנים ותמיד עמד בכל ההתחייבויות שלו זאת מכה לא פשוטה לעבור ממחזור מסוים לאפס. אבל זה חלק מהעניין. הבנו שלעסקים יש יכולת לנזילות אפס, ומי שרוצה להישאר במשק צריך להתכונן לנגיף הקורונה הבא. יש לנו מקום מאוד גדול ולא תהיה בעיה לעמוד בהנחיות הכי טוב שאפשר. לא קיבלנו שום סיוע מהמדינה כי אנחנו יצור כלאיים - בין בעל שליטה לבין שכיר, אז נפלנו בין הכיסאות".
"רוזה" - "כמו ביום הראשון"
חן גוזלי, הבעלים של מסעדת "רוזה", יוכל לעבוד בתפוקה של 85 אחוז לדבריו, תחת המגבלות החדשות: "אנחנו קודם כל פועלים לפי ההנחיות של משרד הבריאות", הוא אומר, "המסעדה מאוד גדולה ומכילה הרבה אנשים. מעבר לזה אנחנו מרגישים שזה היום הראשון שלנו. אנחנו מאוד מתרגשים. על הדרך סיימנו שיפוצים במסעדה והתחלנו לעדכן את התפריט עם מנות חדשות. אנחנו מחכים לפתיחה. לא נפתח ביום רביעי אלא ביום ראשון מיד אחרי שבועות. אנחנו מחכים ונרגשים כאילו זה היום הראשון במסעדה".
הוא מעריך שלמסעדה יחזרו 80 אחוז מהעובדים, "בתקווה שנתנהל כמו שצריך ונחזיר את המאה אחוז. אלה בשורות שמחות במיוחד אחרי החודשיים וחצי האלה. בתקופת הקורונה גילינו שיש לנו יכולת הרבה יותר גדולה מבחינת משפחה. מגיל 15 לא היינו עם המשפחה כל כך הרבה זמן. גילינו בקורונה את היתרונות של משפחה, בישלנו, ניקינו. הייתי הרבה עם האישה, הפכתי להיות השף בבית, איש נקיונות וסדר. התכוננתי לפנסיה".
היו, לדבריו, חששות וחוסר ודאות, "בגלל שלא ידענו למה לצפות, אבל עכשיו סוף־סוף רואים את האור בקצה המנהרה. אני שמח מאוד שאני יכול להעסיק כמעט את אותה כמות עובדים כמו לפני הקורונה. החששות קיימים גם היום, אבל אנחנו באמת רוצים להיות אופטימיים. קיבלנו פיצויים מהמדינה, שלא כיסו במאה אחוז, אבל זה בסדר גמור. קיבלנו גם פטור מהארנונה לשלושה חודשים. זה מאפשר לנו לעמוד על הרגליים ונותן תקווה חדשה. אין לי תלונות. כל פיצוי שהוא ‑ מראה שיש אכפתיות".
"שרדנו, ולא ניפול" - פאב "אוסליבן"
אסף שעיבי, עופר מאור וצביקה גולן הם הבעלים של הבר־מסעדה האירי "אוסליבן". "אנחנו פה, מכינים את הכל", הם מספרים בהתרגשות. "בתקופת הקורונה היינו בבית. היה מאוד מלחיץ, המקום היה סגור והעתיד לא ברור. עכשיו אנחנו שמחים שהמקום נפתח ומקווים שנחזור ליהנות כמו שצריך. למזלנו המקום מספיק גדול כדי לעמוד בתקנות ולהכיל כמות סבירה של אנשים. אנחנו סקרנים לראות איך זה יעבוד עם כל המגבלות של משרד הבריאות. לא עשינו משלוחים בתקופת הקורונה אבל עכשיו מתוכנן שיהיה טייק אווי. אנחנו שוקלים פתיחה בצהריים, מה שלא היה בעבר".
איך עברה עליכם התקופה הזו?
"היה קשה להיות בבית חודשיים. בעיקר נפשית. התגעגענו מאוד. גם הלקוחות התגעגעו. הם היו מתקשרים, דואגים. עשינו הרבה מפגשי זום עם הלקוחות שבהם שתינו בירה ביחד. כשנחזור לעבוד יהיו עמדות אלכוג'ל, תהיה מדידת חום, מסכות וחיטוי של הכל, כל מה שצריך. יש מספיק מקום ולא תהיה בעיה. לגבי הופעות במקום אנחנו מחכים להוראות. אני מאמין שזה יקרה בעוד כחודש. כרגע לא נתנו אישור. ברגע שיתנו הכל יחזור".
קיבלתם עזרה מגורם כלשהו?
"עד לרגע זה לא קיבלנו שום תמיכה מהמדינה מעבר להלוואות בערבות מדינה. מענק טרם הצלחנו לקבל. ארנונה נתנו שלושה חודשים ‑ אפריל, מאי יוני. זה משמעותי. אנחנו מקווים להמשך התחשבות של בעלי הנכסים. אם תהיה התחשבות בחודשים הקרובים אני מאמין שיהיה בסדר. אוסליבן זה מקום בן 11 שנה ולפני זה הוא היה ה'מרפיס' - מוסד שמאוד חבל שבגלל המשבר יעלם.
אני מאמין שיישאר. היופי של המקום הוא מעבר ללשתות בירה. זה באמת מקום בילוי ומפגש, רגע של שפיות לכל התושבים. אנשים אמרו כמה שזה חסר להם, זה לא ייאמן. זה כביכול לא מוצר צריכה בסיסי, אבל זה דבר שאנשים צריכים לנפש שלהם. שרדנו עד עכשיו ולא ניפול. אנחנו מקווים שהלקוחות יצביעו ברגליים ונחזור לימים הטובים".
