באחת מפגישותיי נקלעתי היישר אל תוך סיטואציה שמתרחשת כמעט בכל בית. אמא של אחד מ"יהלומיי ה"בחירים צעקה עליו תוך כעס לא קטן על זה ששוב שבר את שלט הטלוויזיה. בכל פעם כשזה ניסה לדבר ולהגן על עצמו, הגבירה האם את קולה תוך התעלמות מוחלטת ממה שניסה להגיד. בשלב מסוים ולאחר שניסה מספר לא מבוטל של פעמים להגיב, היהלום המיואש פשוט שם את שתי ידיו על אוזניו במטרה לחסום את שטף הטונציה הצורמת שיצאה מהאם עד שזו תסיים ותניח לנפשו.
״כשתרצה לדבר איתי גם אני אשים את הידיים על האוזניים!!״, אמרה האם והתפנתה לקדם את פניי.
היהלום בינתיים נטש בזעם את הסלון אל כיוון חדרו.
״אתה חייב לטעום מעוגת התפוז שהכנתי״, אמרה.
״חכי רק רגע עם עוגת התפוז, בואי רגע לצד לדיבור חפוז״, אמרתי לה בצורה ישירה ועניינית, מעט פיקודית. תוך שהיא מספרת לי את שאירע טרם הגעתי וזה ש״זה כבר השלט הרביעי בחודשיים האחרונים״, צץ לו לפתע ובעצבנות של חוסר ודאות אחיו הקטן של הנאשם ונעמד מולנו.
״אמא סליחה. אני בטעות שברתי אותו. הוא החליק לי מהיד ופחדתי שתכעסי עליי אז ברחתי לחדר איך ששמעתי שאת נכנסת״.
פנייה של האם מיד נפלו, שוב פעם זה קרה לה. שוב פעם היא הסיקה מסקנות מבלי שערכה כל בירור מתרים ומקדים. שוב היא נפלה בפח. שוב היא האשימה לשווא.
החלטתי שאת חלקו הראשון של המפגש אני מעביר איתה במטרה להרגיע ולרומם, להאיר ולקדם. ואלה היו עיקרי פגישתנו:
טעויות קשות אנחנו יכולים לטעות כשאנחנו לא מדברים. מבררים.
כמה פעמים קורה לכם שאתם בטוחים שהבנתם את ילדכם ואת כוונתו גם מבלי שזה דיבר? אירועים מהסוג מתרחשים בכל בית ולמעשה מהווים גורם משמעותי ביצירת כשלים בדיאלוג בין הורים לילדים. דיאלוג טוב ואמתי הוא כזה שמאפשר לילד להרגיש ׳בטוח ופתוח׳ להביע דעה ולנקוט עמדה. בכל מצב ובכל עניין. דיאלוג פחות טוב הוא כזה המתבסס על הסקת מסקנות מהירות של ההורה עקב מחשבתו שמכיר את הילד הכי טוב גם ללא מילים, קביעת עובדות חותכות המסתכמות בצימוד המילים ׳כי ככה אמרתי׳, התעלמות מרצונו של הילד להגיב ולהביע דעה וחוסר שמירה מתמיד על ׳טוהר המחשבה׳ שאופייני בדרך כלל להורים לילדים עם ׳עבר עשיר׳. דיאלוגים מהסוג הזה במשך הזמן ייצרו אצל ילדכם תחושה של חוסר צדק מתמשך והרגשת ׳סירוס׳ כזו שתגרום לו להתהלך בעולם בהרגשה מתמדת של אשם. של לא ראוי. ילדים כאלו בדרך כלל יתקשו ביצירת תקשורת בין אישית ובייחוד עם מבוגרים עקב ההתרגלות לתצורות שיח עקר ומוטעה מהבית, ויהיו בעלי נטייה ׳לפוצץ׳ אינטראקציות במידה ואלו לא יהיו לרוחם. בנוסף ילדים אלו עלולים לדווח על קשיים חברתיים שונים הנובעים מחוסר גמישות מחשבתית הלא גם היא תוצר של חוסר דיאלוג מתמשך.
ואיך לעודד לדיאלוג נכון ובריא גם בביתכם?
שמשו כדוגמא. אתם יכולים אפילו לחלוק עם ילדכם מה עבר עליכם במשך היום מה שיגרום להם להרגיש כפרטנרים לשיחה ועם רצון לשתף אתכם בחזרה.
הפסיקו, כבר עכשיו, להסיק מסקנות על סמך רגשות ושאר תחושות. עם כל אדם אגב, ולא רק איתם.
קדמו שיח מילולי, מכבד והדדי. בכל מצב.
זכרו שבעולם מתוקן גם לאדם אשם יש את הזכות להגיב ולהשמיע קול.
ואל תשכחו, אם כבר החלטתם שאתם על זה והתחלתם בדיאלוג, המתינו בסבלנות לתור שלכם בשיחה. אפשרו לילדכם להתבטא ולמצוא את המילים הנכונות. שדרו לו שדעתו חשובה לכם ושאתם נוחים להקשיב. חזקו את ילדכם בפעמים בהם הרגשתם שהתבצע דיאלוג מוצלח בינכם. ניתן בהחלט לתת תמריץ חומרי כזה או אחר בהתחלה ובהמשך להשתמש בתמריצים מילוליים.
דיאלוג בריא יקנה לילדכם כלים להתמודדות טובה יותר בעולם שבחוץ ויוסיף רבות לביטחונו העצמי. לחינוך עם חיוך המשיכו לעקוב...
