"בעלי רוצה לצאת לבירה עם חברים מהעבודה. ולא רק שהם כבר יצאו חמש פעמים בחודש האחרון, הוא סיפר לי שיש מישהי מהעבודה שמעוניינת בו ומנסה להתחיל איתו! זה בסדר לדעתך לאפשר לו לצאת?".
בדילמה הזאת בין בני זוג אני נתקלת לא מעט במהלך ייעוץ זוגי.
פעמים רבות אנשים יוזמים יציאות גיבוש מהעבודה. היום, במקומות עבודה רבים גם יש קבוצות וואטסאפ שבהן ההתכתבויות הן ידידותיות ולא רק פרקטיות.
אז האם נכון שהבעל ימשיך לקחת חלק בבילויים מסוג זה?
התשובה נמצאת בתוך הקשר עצמו.
ואני אסביר:
אני רואה פה שני נושאים עיקריים שכדאי להעלות:
האחד, יסודות הקשר הזוגי. והשני, מה קורה בזמן בו נמצאים בנפרד.
יסודות הקשר הזוגי
לדעתי, הדבר הכי חשוב בקשר הזוגי הוא, שתהיה בו תקשורת פתוחה ושקיפות. כששני אנשים מתקשרים ומדברים על מה שהם מרגישים, לא אמורה להיות בעיה עם בילויים בנפרד.
אני לגמרי יכולה לראות מצב בו הגבר ייצא עם חברים מהעבודה, כולל אחת מהקולגות שמעוניינת בו, ועדיין, לבת הזוג לא תהיה סיבה לדאגה.
בני זוג שיודעים שהקשר שלהם טוב לא אמורים להיות מאוימים מבחוץ.
איך עוד אפשר לזהות קשר בריא? הגישה לטלפון האחד של השני פתוחה לגמרי והם מספרים אחד לשני גם על מקרים כמו "מישהו התחיל איתי".
אף אחד לא חרד מדי לפרטיות שלו, לא מרגיש צורך להסתיר דברים ולא חש דחף לבדוק מה קורה אצל השני.
אז מתי כן נדלקת נורה אדומה?
כשהיו מקרים של בגידה, של "רק פלירטוט" או כשאחד מבני הזוג מגלה שבן זוגו מתכתב או מנהל קשרים כלשהם מתחת לרדאר.
הבעיה היא ב"מגלה". במקרים כאלה, הטיפול בנושא חוזר לעניין הפתיחות והקשר הזוגי בבית, ולאו דווקא מתמקד בפיתויים שבחוץ.
משבר של חוסר אמון ביחסים לא ייפתר בהגבלות, בשעות עוצר ובמספר היציאות. כן, מי שרוצה לבגוד יעשה את זה. החוכמה במערכת יחסים היא ליצור מצב שאין כזאת אופציה.
זמן בנפרד
כמובן שכמות היציאות צריכה להתאים לבית. למשל, לא בטוח ששלוש יציאות בשבוע הן מתכון לזוגיות מאושרת, כי הדבר יבוא, מן הסתם, על חשבון הזמן המשותף. בן הזוג שיישאר בבית ייאלץ לשאת בכל המטלות לבדו, וגם הילדים ייצאו מקופחים מהסידור.
אשתף בדוגמה מחיי האישיים
אני חובבת ריצה ומירוצים. טוב בסדר... מכורה! בעלי, השפוי בינינו, פחות. קורה לא פעם שאני קמה מוקדם בבוקר ורצה עם ידידים שלי על הים. אחת לשבוע אני מצטרפת לקבוצת ריצה, שמרבית חבריה הם גברים. ככה יצא. על פניו זה עלול היה להוות איום לקשר.
במקרה הזה הכל מדובר, וגם לא מעט פעמים בעלי הצטרף לאירועים עם החברים והכיר אותם.
ברגע שהכל על השולחן ויש אמון, אין בעיה במצבים כאלה. נהפוכו! להיות נשוי למישהי עם קוצים בישבן זאת עבודה לא קלה.
לפחות ככה מישהו נוסף סופג את הקוצים שלי בימי שישי, ולבעלי יש זמן לקחת את הבוקר באיזי.
לסיכום
שקיפות. חשוב מאוד לעבוד על תקשורת עמוקה, מבינה, פתוחה ואמינה. במידה ומרגישים שיש קושי, מומלץ לפנות לייעוץ. אין סיבה לחכות לפיצוץ או תסכול. המטרה היא לעבוד כזוג.
נעמה צובל - יועצת זוגית, מלווה במציאת זוגיות ומדריכת הורים. טל. 052-5555339. באתר:
http://www.naamatzobel.com בפייסבוק: http://www.facebook.com/naamacounseling
