יש לי שכן, יאיר השמן. הוא גר בדירה עם הגינה. יש לו ארנב שכל הילדים בשכונה באים אליו ומשחקים איתו. צמוד אליו, בגינה השניה, גר קובי. לקובי יש כלב האסקי סיבירי. מה אני אגיד לכם, כלב טיפש, אבל הילדים אוהבים אותו.
יום אחד אני רואה את קובי הולך בשכונה, ורואים שהוא מאוד מהורהר. "קובי מה קרה? הכל בסדר?" קובי אמר שכן וניסה להתחמק. "קובי מה קרה? אני רואה שאתה טרוד", שאלתי אותו שוב. "יוסי אל תשאל מה קרה לי". "מה קרה?", ברור ששאלתי. "אתה נשבע שאתה לא מספר?" "בטח לא מספר לאף אחד". "יצאתי בערב עם הכלב, ואתה יודע, הכלב משוחרר ואני שם לב שיש לו משהו בפה והוא הולך לצד ומתחבא. באתי אליו והסקאי בורח ממני. רדפתי אחריו. תפסתי אותו ומה אני רואה בפה שלו?" "מה?" "את הארנב של יאיר השמן!" "די! מה, הוא אכל אותו?" "כנראה. איזה בושות. אני לא יודע מה לעשות". "תשמע, יש לי רעיון. תנקה קצת את הארנב ותזרוק אותו בעדינות לגינה של יאיר השמן. שהם יצאו לגינה הם יראו שהארנב מת ויחשבו שמשהו עקץ אותו". קובי נדלק על הרעיון.
אילוסטרציה. צילום: shutterstockאילוסטרציה. צילום: shutterstock
אילוסטרציה. צילום: shutterstock
יום למחרת אני חוזר מהעבודה מהטקסי, עולה לבית ורואה את קובי עומד בחוץ ומעשן סיגריה. קובי לא מעשן בבית וזה תמיד מזכיר לי את השינוי שקורה לנו עם התחזקות מעמד האישה בארץ. אישתו של קובי לא מרשה לו לעשן בבית. מיד אני נזכר איך אבא שלי היה דופק את הסיגריה בשולחן ואת החיפוש אחרי הגפרורים. מעניין מה היה קורה אם אמא שלי היתה אומרת לאבא שלי לעשן בחוץ.
"נו, קובי החזרת את הארנב לגינה של יאיר?" "כן. שמתי אותו בגינה שלו. נכנסתי לבית, סגרתי ת'חלון ואת התריסים". "יפה", אמרתי. פתאום אנחנו רואים את יאיר השמן חזר מהעבודה. "יוסי, אף מילה. תן לו לרדת לבית", קובי לחש לי. "יאיר!" אני צועק, "בוא בוא...מה נשמע? הרבה זמן לא ראיתי אותך", אמרתי. "אני עובד הרבה שעות ואת הבית בקושי רואה". "תגיד יאיר, הילדים שלי רוצים לבוא לשחק עם הארנב אפשר לבוא אליך?" "אוי, אתם לא מבינים מה קרה לנו אתמול". "מה קרה?" שאלתי ואני רואה את קובי זז באי נוחות. "לפני יומיים מצאנו את הארנב מת בבית. לא יודעים מה קרה לו, פשוט מת. הילדים בכו ואמרתי להם בואו ניקח את הארנב ונקבור אותו בחוץ. יצאנו החוצה עלינו לגינה למעלה וקברנו אותו. יום למחרת אישתי יוצאת למרפסת להוריד את הכביסה ופתאום אני שומע צעקות "אמאאא אמאאא הארנב חזר!! הארנב חזר!! יצאתי למרפסת אני רואה את הארנב שקברנו במרפסת! נשבע לכם, הייתי בשוק. נכנסנו לבית סגרנו את התריסים אף אחד לא מוכן לצאת למרפסת". "די ! שמע ישראל", אמרתי והסתכלתי על קובי שראיתי אותו עומד וסובל מהידיעה שעכשיו שמענו. "אישתי אומרת שזה איזה גילגול.. התחלתי להניח תפילין. אני אומר לך, זה באמת גילגול", אמר יאיר. "יאיר, לא צריך להגזים! עוד מעט תחלקו קמעות".
פרסום ראשוני: 08:00 , 30.04.19